היו זמנים שבהם רק המימדים של פאב מלו היו מספיקים לקריירת NBA של עשור פלוס: 2.13 מ' על 135 ק"ג, כפות ידיים גדולות ומוטת זרועות מרשימה. בעשור הסמול בול וטרנד השלשות הוא הסתפק בבחירה בסיבוב הראשון בדראפט ושישה משחקים בבוסטון סלטיקס.

מלו עזב את ברזיל בגיל 18 והגיע לתיכון בפלורידה. לסירקיוז הוא הצטרף כעבור שנתיים. ג'ים בייהיים נתן לו מקום בחמישייה כבר בשנתו הראשונה, אבל ניכר עליו שהוא לא ממש מוצא את מקומו, מילא בהתקפה אבל גם בהגנה. הוא הרבה לבצע עבירות, שיחק פחות מ-10 דקות בממוצע ולא פעם נראה לא שייך. עם זאת, הוא לא הוריד את הראש, המשיך לעבוד קשה ועל פי כל הדיווחים נשאר חיובי וממוקד.

בעונה השנייה הוא כבר היה בורג משמעותי באחת הקבוצות הכי טובות במכללות באותה שנה, עם סגל עמוס בשחקנים שהמשיכו ל-NBA כמו מייקל קרטר-וויליאמס, דיון ווייטרס, ראקים כריסמס, ג'יימס סאת'רלנד וקריס ג'וזף וגם שחקני מכללות מצוינים כמו סקופ ג'ארדין, סי.ג'יי פייר וברנדון טריש, שהגיע בהמשך לכאן. מלו הבין מה מצופה ממנו ותיפקד כמגדל התאורה באיזורית הנצחית של האורנג'-מן.

סירקיוז הגיעה לטורניר עם מאזן 1:17 בביג איסט וכאחת המועמדות לזכייה, אבל ההשעיה שלו מטורניר ה-NCAA בעקבות אי עמידה בדרישות האקדמיות הביאה לסיום מוקדם ומאכזב של העונה. אף על פי כן, מלו נבחר לשחקן ההגנה של הביג איסט, חסם כמעט 3 זריקות למשחק וגם עלה מ-36% מהקו ל-63%.

בבוסטון סלטיקס זה לא ממש עבד כאמור, אבל במיין מליגת הפיתוח הוא נראה טוב ואפילו קבע טריפל דאבל נדיר של 16 נקודות, 15 ריבאונדים ולא פחות מ-14 חסימות. הוא נבחר לחמישיית ההגנה והרוקי'ס של ה-NBDL, נחתך מבוסטון וקיבל צ'אנס מדאלאס, שבחרה לשחרר אותו רגע לפני העונה הבאה. אחרי עונה נוספת בליגת הפיתוח הוא חזר הביתה לברזיל, חתם בשתי קבוצות אותן עזב עוד לפני הופעת הבכורה ולא ממש מצא את עצמו.

שנה אחרי ששוחרר מה-NBA עוד סיפר בראיון שלמד הרבה מהניסיון הראשון שלו בליגה ו"הוא יודע עם מה הוא מתמודד עכשיו". לצערו, צ'אנס נוסף לא הגיע. בפברואר 2017 מת מלו בביתו שבז'ואיז דה פלורה, העיירה בה נולד וגדל, ככל הנראה מהתקף לב. הלך לישון ולא קם, דיווחו אז. אימו ניגשה לבדוק מה קרה וגילתה אותו ללא רוח חיים. בן 26 בלבד היה.

בהספדים שבאו בימים הבאים בלטו שוב ושוב המילים הבאות: "ילד טוב", "בחור רציני", "משקיען". חותם גדול כמקצוען הוא אמנם לא הותיר, אבל נזכור אותו בשיאו בעונה הגדולה של סיראקיוז כציר ההגנתי של ג'ים בייהיים.