לימים עד כאן הגיע, והפך להיות מאמנה של הפועל ירושלים. כאן כבר נתקלנו בתפרים גסים מפעם לפעם, שעה שהאומן המושלם הפך לפתע טרוד וקמטים נרחשו על פניו כאשר ניסה לפתור בעיות ולפצח חידות שנוצרו בסגל הפועל ירושלים והתוצאות שהשיג. חוזה לשתי עונות, ככל הזכור, הפך לחוזה לעונה אחת יען בתום העונה הראשונה המשיך הלאה – יא אללה – לפנרבחצ'ה-אולקר. אחר כך התפוגג בערבות סין הענקית באיזו תפקיד ייעוץ כזה או אחר לברווזי בייג'ין.

לא לפני שחקרנו ודרשנו רבות בהגייה הנכונה והמדוקדקת של שמו, הוחלט לכנות את האיש: הפסנתרן. פיאנו, יענו. סוג של. עת ניהל את מונטפסקי סיינה נדמה היה כי רקדו אצבעותיו הפסנתר במיומנות כה רבה, שמבט בו ועליו, לבוש בחליפה, תמיר ומישיר מבט, נתן תחושה כי מדובר בפסנתרן אמן רב חסד והוד, המכבד אותנו בנוכחותו ומפגין כשרונו ברבים.

אין לי ספק וספק אין לי, כי בעולם מקביל יכול היה סימונה פיאניג'אני לצאת לתור עולמי ולחרוך את הבמות על הפסנתר משל היה אלטון ג'ון או בילי ג'ואל.