באישון לילה מגלה לנשיא סודות קטנים מחדר ההלבשה של פילזן. בזכותו היו כאן שחקנים כמו טאמר אויגוץ', וולקן איידין, אופוק סאריג'ה ובמיוחד פטאר נאומוסקי הגדול בני בית של ממש בקרב חברי הנשיאות ובליבם פנימה. אחריהם גם דאמיר מולאומרוביץ', מירסאד טורצ'אן, חוסיין בשוק, ממט אוקור ושאר אנגינים עוזארחונים למיניהם. למשל, עומאר ביוקאיג'אן. סתם, הוא לא היה בן בית, אבל ממש בא לי להקליד את השם הזה פתאום. הוא בכלל שיחק בגאלאטאסאראיי. מה לביוקאיג'אן ולנו. וחוץ מזה, אין דרך נכונה לכתוב גאלאטאסאראיי. זו לא מלה בעברית ובא לי על כתיב מלא שבמלא.

במשך שנים רבות ריגל לטובת הכדורסל הישראלי וטוריה של הסיפרה. העביר חומרים מדויקים ורבי משמעות לפני מפגשים בין ישראל לטורקיה, ובין מכבי ת"א, גליל עליון והפועל ת"א לאפס פילזן. הזמין פעם את הנשיא לארוחת צהריים במסעדה טורקית נאה למראה, עאלק, ומה נדהם הנשיא לגלות שבשירותי המסעדה אין אסלות. חור ברצפה היה שם, שירותי בול פגיעה. התאפק הנשיא עד הגעתו למלון, שהרי לא חי"רניק הוא, גם לא איש חיל הקשר, צנחן או טנקיסט. תותחן, זה כן.