רק בשנים האחרונות זכה הכדורסל הבלגי לעדנה ישראלית, עם הופעותיהם של דרור חג'ג' נמוך הקומה ועז הפנים, גור שלף צחור המבט, כריס ווטסון הלוחם בדרכים ואריק שיבק לבן השיער. בעקבותיהם הופיע גם קופנס למספר ישיבות נשיאות. הבטנו בו כולנו. הזדקן הבחור, תפס שיבה. "מסור ברכות ואיחולים לאשתך הנאווה גילדה, לכבוד השנה החדשה", פנה אלי בטוב לבו. הערכתי זאת. "אמסור", עניתי והבלגתי בלבי על העיוות הנוראי שביצע בתום לב בשמה של רעיית הנשיא. אודה ולא אבוש: באותם רגעים ממש חפצתי למסור איחולים דומים לאשתו של הבלגי, מסעודה חאפז אל-איסטיקלאל. וכאמור, הבלגתי. כי נשיא אני. וכמו שיש דרג ויש זרג, יש רמה ויש תת-רמה.