יקיר הנשיאות, אחד ממייסדי נשיאות הסיפרה ומוקד עלייה לרגל בפני עצמו. הקהל הדתי שוחר הכדורסל הלך וגדל, הלך והתרבה, הלך והתעצם, ככל שהופיעו אמרותיו וציטוטיו של בן שלום בטורי הסיפרה לאורך השנים. שנון ותקיף, ירא שמיים וחובב מספרים, היה בן שלום נר לרגלינו בכל הקשור לאיכויות המופלאות של זכרונו. כל פרט, כל מספר, כל תוצאה כמעט, האיש הזה ידע. מיניתי אותו, לפיכך, לראש מחלקת היסטוריה ולאחראי על אגף הזיכרון האוטומטי. למעשה, אם לגלגל את ההיסטוריה לאחור, יד ימיני הוא היה. נתון רציתי, לבן שלום פניתי. טעיתי או תהיתי? כי לבן שלום לא פניתי.
לאחר תקופת שירות ארוכה בסיפרה בסלע החליט לפרוש בקיץ 2000, מנימוקי עייפות ושחיקה. טען שקשה לו, שנמאס לו מכדורסל, שהפך לבעל ואב לילדים, שמכבידה עליו שגרת היומיום. והאמת היא, שבן שלום פשוט לא עמד יותר בלחץ המטורף של מעריציו קוראי הסיפרה, שהציקו לו בקטנות ובגדולות והיללו ושיבחו את פועלו. בסך הכל רצה שקט. אז הוא פרש. בן שלום, חבר.
|