ערן שלום,

ראשית, ברכות על ההתמדה. חרף חיפושי בית, דאגה לפלאי ולחסרת התקדים, ובין שלל מדוריך, אתה מצליח ליצור פנינים בקצב שגיא לא היה מתבייש בו.

אני לא בטוח למה אני כותב לך את מה שאכתוב, אבל הנה זה הולך: קמתי היום אחרי ריב נוראי, נוראי. עם החברה. ישנתי חמש שעות בלילה אחרי שהוטחו בי עלבונות מיני עלבונות שונים. אבל מה, הייתי צריך לקום בשש וחצי.

"למה שש וחצי?" תתמה ארוכות וממושכות ולא תבין, כדרכך.

כי מיטל רצתה אימון אישי לפני שהיא הולכת לקורס קיץ שלה שמתחיל בתשע בבוקר, זה למה. אני מגרד עצמי מהמיטה, שוטף את הראש ואת כל הנשרך תחתיו, מגיע למגרש, מיטל ורחלי מגיעות חמש דקות אחריי, ואנחנו עובדים על שליטה בכדור. ובכן, הן עובדות, אני רק מציע. ואני מסתכל על מיטל ועל רחלי, סיימו זה עתה כיתה ז', קמות ב-6:30 בבוקר בחופש הגדול שלהן, בשביל לתרגל שליטה בכדור, ואני אומר לעצמי: "וואלה, היה שווה לקום".

יש משהו בספורט הזה, בכדורסל. יש משהו בגיל הזה, גיל החטיבה, שבו הרצון ללמוד ולהשתפר הוא כל כך גדול, שאם צריך לקום ב-6:30 בבוקר, אז קמים. ומסביב שקט, רק מתחילה תנועת המכוניות, ואני לא חושב על ליל אמש. כעבור שעה וחצי סיימנו, וכששמתי פעמיי הביתה הבנתי כמה אני אוהב כדורסל. אני קולט את זה מדי פעם, והיום זה שוב הכה בי.

אני חושב שאם יגידו לי שאני לא יכול יותר לעסוק בכדורסל באופן פעיל, כלומר משחק או אימון, אני לא ארצה להמשיך את חיי. ככה אני אוהב. ככה אני רוצה. ככה טוב לי. נדמה לי (על אף ש וגו'), שאני יודע למה כתבתי לך. יש באתר שלך, בדרך בה אתה מנסח את הדברים, הרגשה כאילו הכדורסל הוא ברמה אחרת של החיים. נשגב יותר או משהו.

אז אני לא מתכוון שתפרסם את זה כהמשך לקטע על מיטל (כזה נוסף יבוא בסוף הקיץ), ואולי לא תפרסם בכלל. אולי אפילו בקטע של מכתבים אליך. בכל מקרה היה חשוב לי שתדע, ושתמשיך בעבודת הקודש שלך.

חזק ואמץ,

גלעד.

נאה כרפאל, המייל. עלה והצלח, שגשג ופרח. ד"ש למיטל וגם לרחלי, דמות חדשה בעלילה. מחכים כאן, כל נציגי הסיפרה בתפוצות, לאייטם הבא שלך – השלישי בסדרה - על מיטל.

היי,

בהמשך לאייטם על שלמה ארצי ועפרה חזה ז"ל:

אם רק היתה לי גישה לארכיונים הייתי עושה "דוקו-סלב" לשחקני כדורסל בחינם. ככה, בשביל הכיף. חולה על הדברים האלה. אפילו מכין תוכנית כזו לחבר טוב שלי ליומולדת. אמנם הרבה כאב ראש (לך תרדוף אחרי חברי ילדות ואקסיות), אבל יוצא פגז.

אגב, אם יצא לך לצפות בתוכנית של דני ענבר "סיפורו של אלוף", אז זה די דומה. כשהיה לי ספורט 5 גולד בחינם ראיתי את התוכנית על טל ברודי והיה פשוט מדהים. הצוות של התוכנית בא אליו הביתה, פשט על המרתף שלו, ודלה משם סרטונים עתיקים ותמונות מדהימות. יצא פשוט מעולה.

זו באמת עבודת החלומות שלי, לא נכחיש זאת.

אלעד

מומלץ לפנות לתחנת ערוץ הספורט הקרובה למקום מגוריך (יש היום כל מיני ערוצים שלהם, לא?) ולהציע להם את שירותיך. אני אמליץ, למרות שהם ישימו קצוץ על ההמלצה שלי, בטח אחרי שאנחנו נותנים להם בראש בקטנות מפעם לפעם על כל מיני עיוותים ועניינים שמטרידים אותנו אצלם.

לא ממש מכתב לנשיא או ליו"ר, אבל גם זה נחת בתיבת המייל הנשיאותית (מתוך ראיון עם דורון ג'מצ'י באתר maccabifans).

על ההתאקלמות במכבי בזמנו:

"במכבי לקח לי דווקא זמן להתאקלם, כי היו שם מיקי ומוטי והחבורה והם לא כל-כך נהנו לוותר על המקום שלהם. לא שמישהו בא לקחת אבל כשמישהו מתמודד באימון ובמשחק הוא רוצה את הדקות שלו ולהפגין את היכולת שלו בצורה לגיטימית. אחר כך זה עבד והכניסו אותי לחמישייה".

על הביקורת כלפיו שלא הצליח לזכות בגביע אירופה:

""הדבר הכי קל זה להעביר ביקורת אבל אני לא מקבל את זה. לפעמים שדברים לא מצליחים לי אז אני הראשון שהולך לבדוק את זה, אני לא בורח מאחריות. בטוח שאף אחד לא אמר שדורון לא רצה לנצח בזה אני משוכנע. אבל אם בוחנים את מעמדי הגמר, למשל במינכן אז בחצי הגמר היו לי 25 נקודות ובגמר 28 נקודות. אם לאחרים דברים לא הצליחו אז מה אני יכול לעשות הרי כדורסל זה משחק קבוצתי. לקווין נכנסו הכדורים פנימה אבל הוא לא הוציא אותם החוצה, הייתי השחקן החם, הכדורים לא יצאו אליי ובכל זאת קלעתי 28 נקודות. אז יכולים לבוא ולהגיד דורון, דורון, עד מחר אבל את הסחורה סיפקתי".

בנושא משחק הפרידה אמר:

"מעולם לא הוסבר לי מה קורה עם ההבטחה הזו. אני כן יכול לומר שלימים העליתי לפני שמעון את העניין הזה אבל בנק' הזמן של ההבטחה ממינכן ובין נקודת הזמן שהעליתי את העניין מול שמעון עברו כמה שנים שבהן לא הוסבר לי שום דבר וגם לאחר מכן לא הוסבר לי כלום.

"ברמה התחושתית הייתי שם קצוץ על זה אבל יש אני לא יכול בגלל אבא שלי. מידי פעם בארוחות שישי שאנחנו יושבים אז הוא אומר: "דורון מה עם המשחק פרידה של מכבי?". עכשיו יושב הבנאדם בן 82 ומה אני יכול לענות לו? אני לא אלך לבקש ממישהו משחק פרידה, אני ממעט לבקש. ברור שאני מאחל לו לחיות עד 120 אבל אני בא ואומר שאם חלילה יצא שהוא ילך לעולמו עם השאלה הזו פתוחה קשה לי להאמין שאני אנצור מילים. יש דברים מעבר לעובדות הרגילות. השאלה הזו שאבא שלי שואל כל פעם דוקרת אותי. הוא נושק ל-83 ושיהיה בריא אבל אם בסופו של דבר תעלה אפשרות שזה יקרה ולא יתאפשר לו להיות במשחק אז זה לא יקרה, מה לעשות זה לא פייר, אני לא רוצה את זה ככה".

על המינוי של שרף בקיץ:

"צביקה קיבל ממני ברכה באופן אישי בטלפון על התפקיד שלו. אני חושב שהוא האדם הנכון בתפקיד הנכון ושהוא משלב תכונת שאני מאוד אוהב, הוא בולדוזר אמיתי, חמור עבודה, איש ישר, דעתן אומנם, אני לא מסכים עם כל ההופעות הטלוויזיוניות שראיתי אצלו העונה אבל לגבי כדורסל והניסיון והמעורבות עם היורוליג וההנהלות והתקשורת אין הרבה כמוהו. צביקה הוא גם האדם המתאים לתמיכה באדם צעיר כמו עודד שאפשר להגיד עליו הרבה דברים טובים אבל הוא עדין לא שועל קרבות והוא עדיין לא עבר קרבות רציניים. צביקה כן עבר המון, ירקו עליו ובעטו בו ורמסו אותו ופיטרו אותו וירדו עליו והוא התגבר על הכל ועלה בחזרה לצחק על כולם מלמעלה".

סתם ככה, שיהיה לכם, במקרה שלא ידעתם, לא שמעתם או פספסתם. תמיד ניתן כאן כבוד לעניינים שקשורים לדברים שהיו כאן פעם. וכל הכבוד לעבודה שעשו שם, באתר. הלאה, נקסט.

לנשיא הסיפרה ערב טוב,

לא נכחיש זאת ואף לא נכחד. ברם אולם לא בהכרח נאשר.

הי ערן,

בעקבות העברתו של משה מזרחי לראסינג פריז אותה ממנג'ר אנטואן ריגודו המדהים, רציתי לבקש ממך השוואות קטנות: הראשונה בין ריגודו אנטואן לקומאזץ אריאן (ולא ארי האן) הידוע גם כ"יורש" של דראז'ן (שיחקו זה נגד זה בדרבי של הבולונז הלא כן?) ובין ריגודו אנטואן ל (בונאטו) יאן, שנדמה לי שדובר עליו כיורש של ריגודו אצל ה"טרי-קולור".

בשורות טובות

א.סמיד

זה אתה מהקיבוץ, שתמיד מסנג'ר אותי, הא? תבין אחת ולתמיד: דברים כאלה לא באים על רגל אחת. בטח לא בסוף שבוע. בטח לא כשאיתי סלע מחכה עם שני המחבטים החדשים שקנינו בשבוע שעבר, ומביט על השעון כל חמש דקות כדי לראות אם הגיעה כבר השעה שהבטחתי לו לרדת למטה ולשחק קצת טניס-בכאילו. חוץ מזה, גם גולם-אץ חתם שם, שמעת על זה כבר?

האנשים האלה שנקבת בשמם הם שועי עולם. כל אחד מהם אליל, או תותחן או משהו בדומה. מבטיח להכניס בקרוב את ריגודו בחיל התותחנים שבניתי לאחרונה בכדורסלע. גם יאן בונאטו יהיה שם עם הזמן, אל דאגה. קומאזץ כבר מופיע ברשימת אגדות מהלכות כ'אליל הסיפרה'.

בינתיים, כדי לדעת יותר על ריגודו, אני מציע לך לאתר את הספר 'דאנק בפרצוף' אם עדיין אין לך אותו, ולקרוא בשקיקה את הפרק עליו ועל המעבר הכושל שלו מעמדת כוכב באירופה לסוג של סוסון ים מת בדאלאס מאבריקס. מומלץ ביותר.

ועד כאן לסוף שבוע זה. ומי שפספס את המהדורה האחרונה של שאלות-ותשובות, יכול למצוא אותה כאן.

שלומות ונצורות לכם.