היי ערן,

היה קצת עצוב לקרוא את האייטם 'אהבה ללא תנאי', אולי בעיקר כי אני עובר תהליך דומה למה שמתואר בקטע. כאוהד מכבי ראשון, פעם הייתי מתרגש שבוע לפני משחק ושבוע אחרי ניצחון. הייתי הולך לכל המשחקים כולל משחקי החוץ.

אבל היום - היום אני בקושי נוסע למשחקי חוץ ולמשחקי בית אני הולך מתוך הרגל, או בתירוץ שבתור מאמן כדורסל לא פעיל זו הדרך להישאר מחובר לענף. אז נכון שיש תירוצים טובים לתהליך הזה; אני כבר לא ילד, התחתנתי ופתאום יש לי ילדון משלי בבית. כל אלו סיבות טובות להפחתת ההתלהבות מאהבות ישנות, אבל עם יד על הלב הסיבה העיקרית היא שהכדורסל הישראלי די התחרבן בשנים האחרונות.

יש כמה סיבות, אבל הזמן קצר, אז אעלה רק שתיים מהן:

הזרים- אתה יכול לשאול אותי על זרים שעברו פה בסוף שנות השמונים עד סוף התשעים ואני אספר לך דברים עליהם, שאפילו הם לא יודעים על עצמם. אבל תשאל אותי מי שיחק בר"ג בעונה שעברה ובקושי אזכור את דריל ווילסון, וגם זה רק בגלל שהוא שיחק בראשל"צ פעם. נהייתה פה הצפת זרים. רובם ברמה נמוכה, שמוחלפים כל שני וחמישי. אין למי להתחבר, אין אחרי מי לעקוב ואין במי להתעניין.

הפתרון - 3 זרים, לא יותר. חילוף אחד לכל זר, לא יותר (מלבד פציעות). אולי ככה יגיעו זרים קצת יותר איכותיים וכאלה שיישארו מספיק זמן כדי שנלמד מה השם שלהם.

הישראלים - אני חסיד גדול של השחקן הישראלי, אבל להודות על האמת בשנים האחרונות רובם די זוועה. אם פעם הגארד של ירושלים היה שפע או גוט, שחקנים שידעת שכל ערב יתנו סביב ה-12 נקודות פלוס-מינוס היום זה אורלנד שמשחק אחד ידפוק 20 עם 7 מ-8 מהשלוש, ושלושה משחקים הבאים יסיים עם 6, 4 ו-3 באחוזים מחפירים. זה מה שצומח כאן היום, שחקנים מאד לא יציבים וללא סטייל של כוכבים. אולי בגלל שהרגילו אותם שהם חיזוק לזרים ולא יותר.

הפתרון - לדעתי חייבת להיות כאן ליגת ביניים (ליגת פיתוח), לא יכול להיות שילד שסיים נוער ייזרק לבוגרים שם יחמם את הספסל ולא ישתפר בכלום. לשחקן בן 18 יש עוד הרבה מה ללמוד ולשפר, אבל אף אחד בבוגרים, גם בליגת המשנה, לא מתעניין בזה. צריך להקים ליגה לגילאי 18 עד 21, שהקבוצות בה יאומנו על-ידי מאמנים שידועים כמקדמי שחקנים (זיו ארז,חנוך מינץ ודומיהם). הליגה תהיה תחרותית, אך המיקוד יהיה בפיתוח ושיפור יכולות השחקנים.

בליגה הזו יהיו שניים שלושה אימונים בשבוע ומשחק אחת לשבועיים, כך ששחקן שמשחק בליגה הזו יכול להשתלב גם בבוגרים, ובמקביל לשחק מול בני גילו תחת מאמן מתאים וכך להשתפשף להשתפר ולהתקדם. ואז, אולי כשיהיה גדול, ייתן כל משחק 20 נקודות ולא פעם שלוש, פעם שש ופעם כלום.

נשאלת השאלה - ומי ישלם? חלק האיגוד, חלק המנהלת, חלק הקבוצות ששולחות שחקנים לליגה הזו, חלק ספונסרים וחלק השחקנים עצמם. כן, כשם שהם משלמים בנוער, ישלמו גם תמורת ההשתתפות בליגה שמטרתה לקדם ולשפר את משחקם.

בקיצור, מקווה שלא בלבלתי לך יותר מדי את השכל, אבל מה דעתך?

לא חושב שיש לי מה להוסיף. אולי רק שצריך להדגיש ולהזכיר, שאני דיברתי על חלוקת האהבה לכדורסל עם ענף ספורט נוסף שהפציע מבחינתי בשנים האחרונות.

כך או אחרת, אחרת או כך, הדברים שלך באים מהלב ומהראש ביחד והם נשמעים לי נכונים ומעניינים. אני רואה חשיבות בהצגת הקטע שלך, הרבה יותר מאשר בתגובה כלשהי שלי. השחלתי בראשית הדברים שלך גם לינק לקטע 'אהבה ללא תנאי', שממנו התעורר הכל והמקלדת שלך החלה לטרטר. הדגשתי גם משפט שלך שאני מאוד מסכים איתו והוא נכון לגבי רוב השחקנים הישראלים בסיטואציה הבלתי נסבלת של שמונה-תשעה שחקנים זרים שעוברים לפעמים בקבוצה אחת ובעונה אחת.

שלום,

ירח ליום שלישי. חוזר מיום אבטלה מאכזב בבאר שבע הרותחת, מדליק מחשב, חיבור לעושקים של בזק בינלאומי (אלה עם הקקאדו בעל הקול המעושן). לחיצה על הפייבוריט של ספורט 5 והופה בינות לידיעות המרעישות על מעברו של זה אל זו בענף שאין לנקוב בשמו מנצנצת לה הידיעה כי מכבי מנהלת מגעים עם יובל נעימי.

עכשיו תעצרו אותי קצת אבל אני מוצא שיש משהו מאוד סמלי במילים "מנהלת מגעים" ו-"נעימי", במיוחד בימים בהם נשיא המדינה ניהל מגעים ולא רק דיפלומטיים, אבל זה לפעם אחרת.

נחזור לנושא, אז ככה: ללא ספק במכבי כבר הבינו כי תמו להם ימי השארפ ויש להקל את התלות של הקבוצה בו והחליטו ללכת על גארד צעיר. לפי הדיווח רוצים את הנעימי לארבע השנים הבאות. נחמד חביב ויכול להיות מוצלח.

נעימי, לדעתי, הוא בחירה לא רעה בכלל. נמוך ממש כמו השארפ, אני מניח עם לא פחות אנרגיות ורצון להצליח, ולמה שלקבוצה של המדינה לא תהיה הצלחה בטיפוח שארפ נוסף? למה שהנעימי לא ילחץ, יקלע וישתטח על הפרקט?

אני יודע ששארפ אחד ויחיד הוא ואת כמות הניסיון שיש בנעליו אין לנעימי בכל רמ"ח איבריו (הרווחת חרוז אדון יו"ר הדירקטוריון והנשיא), אבל הגיע הזמן באמת, חשבתי ביני לבין עצמי, שטוב יהיה אם ידאגו כבר לשארפ המזדקן והחביב ליורש ראוי. חג'ג' הלך לרעות בשדות אדומים, אז מה רע בנעימי? כל הכבוד לקטש, לשרף וצה"ל.

אז בואו נקווה שהיובל יעשה לנו נעימי בתום ימי השארפ.

נ.ב:

אפשר תיק?? בחיאת עם שם משפחה כמו שלי, שלא נראה מאז ימי ספליט, מגיע לי משהו, לא?

גיא אנצ'לוביץ'

נדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שהידיעה האחרונה שראיתי לגבי נעימי סיפרה שבסופו של דבר הוא הולך לירושלים ולא למכביח ת"א, לא? מה שבטוח, מכבי ת"א היתה צריכה למצוא אלטרנטיבה לשארפ כבר לפני שנתיים. זה לא כל כך עובד, גם כי הוא משלב יכולות בלתי רגילות שקשה למצוא אצל שחקן אחד, וגם בגלל שיש נטייה לסחוט אותו כל עוד הוא קיים.

אבל סמוך על סמוך, אין שחקן שאין לו תחליף ומכבי ת"א תמצא אחד. כמו שזכו בגביעי אירופה אחרי קטש ואחרי הנפלד, מכבי ת"א כבר תמצא איזה יורש ראוי לשארפ. ולא מן הנמנע שזה כן יהיה דרור חג'ג' בסופו של דבר. אולי לא.

והכי חשוב, עזוב הכל, הצחקת אותי בסוף עם הקטע של השם ושל ספליט. אם כבר, זה מזכיר יותר את דראז'ן אנז'ולוביץ', המאמן של ציבונה זאגרב, שעבר עכשיו לאוראל גרייט. יש לך תיק, חביבי. שלח לי את הכתובת המלאה ותקבל אותו בהמלך אוגוסט. יחי הקרואטים העבריים.

שלומות ונצורות לכם.