אמנם אתה מבלה עם הרעייה בסופ"ש מעודן, אבל מצאתי לנכון לרשום לך על אף שתראה את המייל הכי מוקדם בשבת בערב, או אפילו בפתיחת השבוע.
פשפשתי בארכיון המפואר של כדורסלע, יען כי גם אני כמו הנשיא בכבודו ובעצמו חיפשתי דירה חדשה, רק שאני, הרעייה ויורש העצר (תרשום את השם בפנקסים: אורי וולפסון, 73 ס"מ, 9 וחצי ק"ג, והוא רק בן 4 חודשים). כבר מצאנו לנו קורת גג חדשה, ובשעה טובה ומוצלחת אפילו נכנסנו אליה. יצא שפספסתי לא מעט מן האייטמים המשובחים (וגם הפחות משובחים שבאתרך).
בכל אופן, לא ארבה במילים ולא אכביר סיפורים. אבל נדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, ששכחת שם אחד בודד ומוכר ברשימת השחקנים הממושקפים: איך יכולת לשכוח אליל סיפרה שכזה, בשר מבשרך, הדוד האהוב והמלבין של הפלאי – הלוא הוא גיל סלע.
בפעמיים שפגשתי את גיל והתרגיל במהלך השבוע האחרון, הבחור עטה על עצמו את משקפיו, לפחות עת שנהג ברכבו. לא אסתיר את גודל הפליאה שאחזה בי עת לא ראיתיו בין השמות השחקנים הממושקפים שמנית עד כה, וכולי תקווה שהתרגיל ימצא מקום בליבו לסלוח לך על השמטה חמורה זאת, שיכולה להתחרות עם ההשמטות הקשות ביותר בספורט ההוא, שלא נזכיר את שמו.
אינני יודע בוודאות האם גיל והתרגיל מרכיב עדשות בעת עלייתו למגרש הכדורסל, לא אכחיש זאת, אך בכל אופן אתמהה ממושכות ונואשות הכיצד פרח מזיכרונו של הנשיא האח האהוב והאהוד.
בברכת סופ"ש זך במיוחד, ושבוע עוד יותר צח ורענן (אין סיכוי, לפי כל התחזיות הולך להיות חם ומגעיל, ממש כמו שאמרה החזאית העיראקית ההיא בשידורי המהפכה המיתולוגית).
עודד
צודק, גיל והתרגיל באמת ממושקף באופן חלקי ולא היסטרי כמוני, אבל עד כמה שזכור לי הוא לא שיחק מעולם עם משקפיים או עם עדשות מגע. סיפור המשקפיים התחיל אצלו בגיל מאוחר יחסית. כך או אחרת, אחרת או כך, ברכות על הדירה החדשה. ואיך אמרת? אורי וולפסון. רשמתי ושמתי לי ת"ת ל-2026.
שלום ערן,
קרעת אותי מצחוק עם השורה הרצה. תכל'ס, הקיץ זו תקופה לא רעה בכלל להתחיל עם הרצת שורות.
העם היושב בציון (כלומר אני), מעוניין עדיין לדעת מה ארע בסוף השבוע שחלף. האם נחטפת ואך לפני שחסמו את פיך שחררת מיסרון לדובר כדורסלע (בדימוס), הלא הוא אח של שריל מילר? או שמא זורה אתה חול בעינינו המשוועות למידע, ובעצם לא היה לך כוח לכתוב אז לקחת חופש (מה שהגיוני)? אעשה כדרכך ואתמהה ארוכות וממושכות ולא אבין זאת.
כמו כן, ברצוני להציע מחליף ראוי לאח של שריל בתפקיד המכובד של דוברות כדורסלע. גראנט היל. כן כן, אמנם הפרנסה לא משהו (כך אומר זה שהפסיד לאחותו באחת על אחד), אבל בימים בהם הוא מוכן לקבל שני שקלים וחצי כדי לשחק בחום של 40 מעלות, הוא כנראה משווע לתעסוקה אפילו אם היא בזול. מה גם שאפילו אליפות לא תשווה לכבוד להוד ולהדר שבתפקיד רם מעלה ונישא זה (אני חושב).
אולי תיתן לו טבעת או משהו, רק ליתר ביטחון. ובכן זהו. יום נפלא.
גלעד
מעניין, באמת התלבטתי אם לכתוב או לא לכתוב על אירועי סוף השבוע, אבל היות שהעייפות והתשישות מסוג מסע בלתי מוכר שעבר עלינו עדיין שולטים, רפו ידיי במאני טיים ולא עמד בי הכוח. אז ויתרתי, שיהיה. גם ככה משפחת הנשיא חשופה כאן ברמות מפחידות לפעמים. בסופו של דבר, לא יקרה אסון אם העם והנתינים לא יידעו עלינו כל פיפס.
גראנט היל כמחליף לר. מילר כדובר כדורסלע? אשקול בחיוב וייתכן שאשיב בשלילה. הנושא ייבדק, אם כי ייתכן גם שלא נמנה דובר חדש כלל עכשיו, כשהשורה הרצה הפכה למלה האחרונה כאן.
נשיא הסיפרה שלום,
כחברים מן המניין באיגוד שחקני העבר של אינדיאנה פייסרס וכחברים לקבוצה של רג'י מילר זה שנים רבות, רצינו להביע את שאט נפשנו מן המעשים האחרונים שלך.
לא מספיק שלקחת כוכב NBA אגדי ומופלא כרג'י מילר ותקעת אותו בתפקיד מחפיר, בו היה למעשה כמריונטה בידיך הלא-כל-כך מיומנות והיה מודיע הודעות סתמיות עד מגוחכות. עכשיו גם הגדלת לעשות, ופיטרת אותו על לא עוול בכפו, רק בגלל שהעז לפתוח את הפה שלו על אופיו הנאלח של התפקיד ועל משכורת רעב שהואלת לתת לו ברוב נדיבותך.
כקוראים וותיקים של כדורסלע רצינו רק לומר לך, שמעתה נחרים ונדיר רגלינו מן האתר לאלתר. כל הדגלים האלה שאתה רואה בממשק המנהל שלך, שמסמלים קוראים מארה"ב ומהולנד (סמיתס, נו) - תגיד להם יפה שלום ולא להתראות.
עם זאת, ומכיוון ששוחרי שלום אנו (ובמיוחד צ'אק פרסון), נשקול לחזור ולשזוף עינינו באייטמיך, וזאת במידה ותפרסם באופן מיידי התנצלות מפורטת בפני רג'י, שעשה פועלו באופן שקט ויעיל במשך כל-כך הרבה זמן. אתה חייב לו לפחות את זה.
בברכה כעוסה,
ריק סמיתס, מארק ג'קסון, דייל ואנטוניו דייויס
(חברי הדירקטוריון של ארגון שחקני העבר של אינדיאנה פייסרס)
שלומות לכם חברים,
דבריכם ראויים. היה לי הכבוד לארח אתכם כאן, ומי ייתן כי תחזרו בכם מאיומיכם. לידיעתכם, בעקבות דבריכם החמים על אודות ר. מילר, דובר האתר לשעבר, החלטתי לשוב בי מכוונתי ולצייד אותו בכל זאת במכתב המלצה לכל מאן דבעי. ברם אולם ואף על פי כן, התנצלות לא תינתן, ודאי שלא בפרהסיה, נוכח איומו המפורש לתבוע את מושג הנשיאות ואת הדירקטוריון.
תודה שהתארחתם.
שלום,
למרות שאני קורא די באדיקות את האתר שלך ומחבב אותו, לא בא לי לדבר בשפה. אני יודע שזה מין פשע כזה שלא יתואר, אבל לא בא לי ולכן אני מתריע מראש.
בנוגע לנבחרת, אם אני לא טועה באנגליה יש חוק כזה שאומר (בכדורגל) שרק שחקנים זרים עם מספר מסוים של הופעות בנבחרת המקומית - אם זה מבוגרים או אפילו נוער, יכולים לשחק בקבוצות אנגליות בליגה.
עכשיו, אני יודע שיהיה קשה עד בלתי אפשרי לשכנע את הNBA לקחת בזה חלק אבל לפחות מבחינת האיגודים באירופה, אפשר להעביר מין חוק כזה שיחייב בוסמנים בקבוצות למין רף כזה.
חוק שישיג שתי מטרות בעצם. אחת, תהיה סיבה לשחקנים לפחות מדרג שני אם לא מהדרג הראשון להשיג הופעות בנבחרת, ולו רק בכדי שיוכלו לקבל חוזים מחוץ למדינתם. בנוסף, צמצום של כמויות הבוסמנים האינסופיות שרצות באירופה (דבר שאני באופן אישי לא מחבב).
דמיין את סאני בצ'ירוביץ מסרב לשחק בנבחרת, ונאלץ לחפש קבוצה סלובנית במקום הכסף הגדול של איטליה או יוון.
לא ככה?
אייל
ואללה, נאה כרפאל. מי אמר שאין כאן אנשים מקוריים? לא יודע אם זה יכול לעבוד, אבל הרעיון עצמו חביב ביותר. ואגב, אין שום חובה להשתמש בשפתנו השגיבה. מלים רגילות יכולות לעשות את העבודה. אמנם לא באותה מידה, אבל גם.
חם, חם מאוד. סוף יולי, ביפ יש כבר פה ושם, אבל כדורסל אין (יש לבטא זאת איין, כמו ביצת עין). ואם זה לא מספיק, נפלה עטרת ראשינו - תחת כל עץ רענן קמה לה ליגת כדור-ביפ חופים. תחילה בנתניה, זו שמסוקרת בערוץ 5, ועכשיו בראשון לציון, שמסוקרת בערוצי הצ'רלטון הסטון.
בליגות הללו משחקים כל מיני שחקני עבר שמוסיפים מעט פיקנטריה לקיץ. מדוע שלא נקום, ננער את גרעיני האבטיח מגופייתנו ונעמיד איזו ליגת קיץ חביבה, כמו פעם? אולי שמא כמה טורנירי 3 על 3 במגרשים פתוחים, עם שחקני עבר כמובן - אחרת לא עשינו כלום. אנחנו, אנשי הכדורסל, אפילו לא חייבים שמש וחום. אפשר לשחק במגרשים פתוחים עם זרקורים. ככה זה היה עובד (אם לסבתא היו גלגלים): 8 קבוצות, 15 דקות כל משחק בשלושה שלישים שווים. טורניר מפוצץ בכל השחקנים האהובים עלינו, שבכלל לא בטוח שמכבי לוקחת.
סיבוב ראשון:
מכבי ת"א – הפועל ת"א
הדרבי הגדול כבר בסיבוב הראשון. ג'מצ'י ונדב עוד כועסים על מכבי על שלא אירגנו להם משחק פרידה. אי לכך מכבי מציגה לראווה בשלישיה הפותחת את קטש, ווילי סימס ואולסי פרי. בהפועל ת"א עוד בוכים על אוסישקין, ופותחים עם אמסלם, זלוטיקמן וארדיטי. ארדיטי נפצע כבר בדקה ה-2 (כמה סמלי) ונאווי מחליף אותו. מכבי פותחת חזק ועולה ל-15 הפרש באמצע השליש השני. הטסה מיוחדת של השריף ת'רדקיל עוזרת להפועל לצמצם את ההפרש, אבל מוטי דניאל עולה מהספסל ומזכיר למה פעם הוא היה השחקן השישי הכי טוב באירופה. 32-35 למכבי בסיום.
הפועל חולון – בני השרון
בשחזור של גמר הגביע האלים מ-1995 בין הרצליה וחולון, נפגשות חולון וקבוצת השרון. חולון פותחת עם ישראל אלימלך, יואב ספר וניב בוגין, השרון עם הרכב הנמוכים האולטימטיבי – בריסקר, ארליך, אמישה. הצליפות חוגגות, הידית נפתחת והגשם יורד, כשהשרון מוליכה 12-20 בחלוף שמונה דקות. חולון מבינים שאת המשחק הזה הם ינצחו בפנים, מוציאים את ספר ובוגין ומכניסים את האחים בלול לצבע. הבלולים מובילים את חולון ליתרון ראשון, 26-27. פליישר, ששיחק בשתי הקבוצות, נכנס אצל בני השרון כדי לאזן את העניינים מתחת לסל, אך מחטיא 4 זריקות עונשין רצופות בסיום. חולון מנצחים 28-32.
הפועל ירושלים – הפועל גליל עליון
הפועל י-ם מגיעים בהרכב מלא – פפי תורג'מן, דורון שפע ועדי גורדון, פיני לוי מחכה על הספסל. הבעייה שלה היא שעדי לא ראה כדורסל כבר 7 שנים, שפע עסוק עם ארומה וניכר שקפה משפיע על משחקו, ופפי מחפש כל הזמן רק להטביע (אבל מוצא רק אוויר). גליל, עם שלישיה פותחת מזהירה של דורון שפר, ניר מטלון ואמיר מוכתרי, מנצחת בקלות 14-40. שפר מצטיין, מודה בסיום לבורא עולם ומצהיר כי הוא שוקל קאמבק.
הפועל אילת – חיפה המאוחדת
בקרב הקבוצות שאינן כבר בליגת העל, יש רצון רב להוכיח שיש כדורסל בערים הללו. חיפה עם שטיינהאור, גודס וברנדי, אילת עם אמיר כץ, ארי רוזנברג וג'ו דאוסן. המצ'-אפ המעניין מפגיש את דאוסן עם ברנדי מתחת לסל. שטיינהאור צולף את השלשה שלו בפתיחה, וחיפה עולים ליתרון 7-10 בתום שליש אחד. בהפסקה עולה לייזי גורדון אחרי שסוף סוף הביאו לו פסנתר, אמיר כץ מתחמם ומקזז את השלשות של מארק קארבר בצד השני, וגם דאוסן נכנס לעניינים. אילת יוצאת מנצחת, 22-29.
חצי גמר:
מכבי ת"א – הפועל חולון
פעם זו היתה יריבות חמה. היום חולון עוד מחפשת את מקומה. ג'מצ'י ניאות לבוא, היונה עוד בוכה, ומכבי פותחת עם דורון, עודד וחן ליפין. חולון פותחת עם הבלולים, לצד ישראל אלימלך, שיודע כמה דברים על מכבי בתור לובש צהוב-כחול בעברו. ג'מצ'י צולף בלי הכרה כאילו מעולם לא פרש, דני גוט החולוני כועס על מיעוט הדקות שלו וכנקמה על כך מדליף לקטש את המהלכים של חולון. אלימלך נזכר פתאום שמכבי שילמו לו פעם לא מעט, וגם ספר לא שכח איפה הוא סיים את הקריירה.
19-25 בסיום.
גליל עליון – הפועל אילת
רגעים בודדים לפני מפגש חצי הגמר המסקרן מודיעים באילת שהם מתפרקים. חיפה עולים במקומם. ג'ו דאוסן פורש, לייזי גורדון חוזר לערוץ הראשון, וארי רוזנברג עובר לחזק עוד קבוצה בה שיחק, חיפה.
גליל עליון – חיפה המאוחדת
גודס היה בטוח שחיפה הודחו אז הוא כבר נסע הביתה, ורוזנברג פותח במקומו. ניסיונות להטיס את רולנד יוסטון לחיפה עלו בתוהו. הבעיה שבחיפה אין מוביל כדור, ושן הזהב של ברנדי נותרת מיותמת מתחת לסל. הגליל משחקים בחוכמה, מעייפים את תומר וסטנלי, ומן הצד השני ארז חזן ואורן עמיאל מפגינים ידית מרשימה. הגליל מנצחים, 21-30.
הגמר:
מכבי ת"א – הפועל גליל עליון
גמר הגמרים. האלופה של 1993 נגד האלופה של כל הזמנים. הגליל בהרכב דומה לקבוצת האליפות של 93, פותחים עם שפר, ברד ליף ומוכתרי. במיוחד למשחק מוטס אנדרו קנדי, שידוע במשחקיו הטובים מול מכבי. היונה פרשה כנפיים והגיעה למעמד הגמר. מכבי פותחים הפעם עם הנפלד, לצד ג'מצ'י וקטש, על מנת להתמודד עם המהירות הגלילית.
מכבי פותחת מצוין ומוליכה 8-15 בתום 5 דקות. ג'מצ'י צובר ביטחון אך הדבר בעוכריו כאשר הוא וקטש משחקים בצורה אנוכית מדי. הגליל מכניסים סוף סוף את קנדי, וגם מטלון נכנס כדי להריץ חיקויים של פיני גרשון ולהסיח את דעתם של המכבים. גליל הופכת את התוצאה ועולה ליתרון 20-21 בתום שני שלישים.
המשחק נותר צמוד, והכדור האחרון בידיים של הגליל, במצב של שוויון 30-30.
על המגרש סימס, דניאל וקטש, מול שפר, ליף וקנדי. שפר מבקש אייסוליישן בדרכו המיוחדת, רגליו המבוגרות של סימס כושלות ושפר זורק ג'אמפ-שוט בקפיצה קדימה, שפוגע בטבעת, בקרש – ונכנס. הגליל מנצחים ויש אליפות. שפר, שהצטיין במהלך הטורניר כולו, מודה בסיום לבורא עולם ומצהיר כי הוא שוקל קאמבק.
לא ממש על חופים, כי הרי הכדור כדור קופצני הוא והחול חול עיקש ולא אלסטי. אך משטחי אספלט עדיין נפוצים מאוד, כך מלחששים.
אבנר קופל, לשולחנך אני מניח.
shaigretz@gmail.com
אני רואה שהחום קצת דפק לך את הראש, הא? כך או אחרת, אחרת או כך, הקטע פורסם במלואו כפי שרצית, קיווית וגם ציפית, אני מניח. גם המייל כאן. ורק קופל לא עונה, הא? איזה ביש מזל בלתי צפוי. אללי.
ועד כאן להפעם,
בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד לכם.