רבותי וגבירותי (אני יודע שגם אתן כאן, לפעמים),

אני נרגש.

נרגש להציג בפניכם שתי בלדות רוק של אחת הלהקות שהכי אהבתי, מתוך ז'אנר שבדרך כלל אני פחות אוהב: רוק אמריקאי.

נדלקתי על ג'רני אי-אז בימים, מי זוכר למה, מי זוכר איך ומתי. אני חושב שנחום כהן, חבר ילדות, קשור לזה איכשהו. או אולי בעצם גלעד פרידהבר, שהיו לנו שיחות על מוסיקה מפה ועד הודעה חדשה. וגם הרבה על כדורסל.

במקור, הקטע שסחב אותי לשקוע בתוך השירים של הלהקה הזה היה don't stop believing, שזה גם, פחות או יותר, הדרך בה הגעתי אליהם עכשיו. בהקשר של דורון שפר, כאילו, כן? שמאמין עדיין ביכולתו להשתלב בליגת קזינו. ובהקשר של קבוצות הכדורסל השונות כאן, שממשיכות להאמין ביכולת שלו לתרום להן.

הרי די ברור לכם שבמצב הליגה הנוכחי, שבה בקושי אפשר להרכיב סגל נבחרת נורמלי משחקנים שבאמת ראויים להימנות עם סגל רחב, שפר יכול היה להציע את עצמו לחצי ליגה, וחצי ליגה היתה לוקחת. כמו שהוא: בן 35 וחצי ואחרי שנתיים עם זרזיף כדורסל מאחוריו והתקרבות מאוד גדולה לדת, והעלמות להפועל ת"א ככה פתאום, בפעם האחרונה שהוא היה רשום בטופס משחק.

בחזרה אל ג'רני.

אז זו היתה הדרך שלי להביא אותם לכאן, לפינת 'שיר אחד ביום'.

ראיתי את הגירסה של השיר ההוא ויש אותה בהופעה חיה, אבל אני פחות אוהב את זה. אז בחרתי לרדת מהקטע הספציפי וללכת על שתי בלדות רוק, מה שנקרא, שתיהן מובלות על ידי סטיב פרי, הגמד עם השיער הארוך, האף הנשרי במיוחד והקול הכי הכי הכי הכי הכי מדהים של סולן שיצא לי שמעתי. לפחות עד לשלב מסוים. טוב, בואו נשים אותו בטופ 10. יש בטח עוד כמה טובים ששכחתי כרגע.

קבלו את faithfully – דורון שפר מראה נאמנות לקבוצה הראשונה שעשתה אותו למה שהוא, וחוזר לסגור בה את הקריירה.

ואחר כך קבלו גם את open arms – גליל עליון מקבלת אליה בחזרה את דורון שפר, החלום של עמית גל התגשם. אשכרה התגשם. הוא אמר שיביא בחזרה את קטש והביא, הוא אמר שיחזיר את שפר והחזיר. קצת התפלק לו עם היונה ההנפלדית, אבל עדיין לא מאוחר בעניין עידו קוז'יקרו. וזה יקרה, הרי אין פה שאלה.

יודעים מה, קחו גם את זה: whose crying now - והאמת, אין לי מושג איך זה מתקשר. אולי שפר בוכה מדמעות על חזרתו למגרשים? לא, לא נראה לי. האיש קר ומצונזר. הכל אצלו קצר ומסודר. שוב, לא אוהב את הגירסה של ההופעה החיה, אבל שיהיה. שיר מספיק חשוב כדי שיהיה כאן בכל מצב ובכל צורה, וכאן כדאי לכם לשים לב דווקא לקטעי המעבר - קטעי הנגינה בהם סטיב יורד לטייםאאוט כדי לנוח.

שימו עין ואוזן על ג'רני, להקת רוק אמריקאי שעשתה לי את שנות הנעורים, אזור בר מצווה וצפונה בערך. תענוג להיזכר, והנה משהו טוב שדורון שפר עשה עוד לפני שעלה על המשטח בכפר בלום.