בואו נתחיל לרוץ עם חידת בעל המאה, כי אני לא רואה תזוזה משמעותית בעניין, וגם לא מצפה לה, למען האמת. בסופו של דבר, גם לי ברור שזו חידת התעללות. כזו שאין סיכוי שתפתרו אותה. בעצם, פעם מישהו אמר לי שאין דבר כזה אין סיכוי. אז אני מתקן וחוזר בי: הסיכוי שלכם הוא 3.245% להערכתי. לא יותר מזה.

ואם זה המצב צריך פשוט לפזר רמזים ולראות אם זה יעשה משהו למישהו, ויעיר איזו תא רדום אצל אחד מכם. מתחילים? מתחילים.

שני שחקנים מופיעים בצילום ואני רוצה לשמוע מכם מיהו השמאלי. כבר אמרתי שהוא שיחק בישראל בעשור הקודם, ושעשה את זה בקבוצה קטנה.

חשבתי לעצמי (הכל עוד אפשרי), ואם אספר לכם מי השחקן הימני אולי זה יעזור לכם לדעת לפחות באיזו ליגה מדובר ותדעו איפה למקד את החיפושים שלכם.

אז לשחקן מימין קוראים דריק לואיס, והוא שיחק הרבה שנים בליגה ה- . . . זה כבר התפקיד שלכם לגלות. גוגל קטן והכל יהיה בסדר, אני מעריך. בהזדמנות זו כדאי שתדעו שהלואיס הזה היה תותח בלתי רגיל בזמנו, כולל קואדרופל-דאבל נדיר באחד המשחקים.

די ברור לי שהרמז הזה לא מספיק לכם, אבל עכשיו, אחרי שאתם יודעים מאיזו ליגה באירופה מגיע הצילום הזה, אני הולך אתכם יותר רחוק ובוחר ברמזים של אותיות. משהו שאף פעם לא עשיתי כאן, כדי לא לעשות מהעסק מסחרה או עץ או פאלי מוחלט. אלא שהפעם, כאמור, החידה הזו היא כמעט בלתי אפשרית. אז נחלק גם אותיות. מה לא עושים בשביל שטר ריחני ונאה למגע ולמישוש.

בקיצור, השם הפרטי שלו מתחיל באות ב'.

הפתרונות שהגיעו עד עכשיו הם: טים ג'ונס, מלווין ניוברן, טוני דאוסן, ג'ורג' גילמור ודניס הופסון.

וכמו שאתם מבינים, אף אחד מהם לא נכון.

פתרון שגוי נוסף שהגיע בינתיים: ביירון ארווין.

אלה הרמזים לפי שעה. אם וכאשר יגיעו פתרונות נוספים אעדכן בשורה הרצה למעלה את המאזן המצטבר ואת מספר הנכשלים, עד לרגע שבו מישהו יזהה את האיש. ואם אף אחד לא יזהה – הסכום יעבור לשבוע הבא ונשחק על חידה של 200 שקלים.

הלאה. על ג'ון אייסנר שמעתם? עד לא מזמן גם אני לא. אייסנר, 2.05 מ', הוא לא זר חדש בהפועל אשדות יעקב או משהו. הוא טניסאי שרק לפני שבועיים היה מדורג במקום ה-745 בעולם. זכייה בטורניר צלנג'ר קטן בלקסינגטון הקפיצה אותו למקום ה-416. בשבוע האחרון הוא שיחק בטורניר וושינגטון, אחד מסבב ה-ATP, ורשם הישג של פעם בחיים. ולא רק פעם בחיים, אלא פעם בהיסטוריה. הוא היחיד שניצח חמישה משחקים רצופים בשלוש מערכות, כשהמערכה השלישית הסתיימה בשובר שיוויון.

כמדורג במקום ה-416 בעולם הוא השני מהסוף לאורך השנה זו להגיע למשחק גמר. כן, אייסנר בגמר ובארצות הברית כבר משחקים בכותרות סביב שמו ואומרים שזורם לו אייס בוורידים. הלילה הוא עומד לפגוש בגמר וושינגטון את אנדי רודיק המנוול, אחד מאלה שאנחנו לא אוהבים כאן, בכדורסלע. מרגישים כלפיו חמלה גדולה בדרך כלל כשהוא עומד מול רוז'ה-שלנו ולא מסוגל לנצח יותר ממערכה אחת, אם בכלל. אבל רודיק, שניצח אתמול בקושי עוד שחקן של יותר מ-2.00 מ' (איבו קרלוביץ' מקרואטיה), יודע שלא קל לשחק נגד הטאווילים. פעם אולי יישב עלי מצב רוח מתאים ואכין איזה אייטמון על הטאווילים בטניס לתולדותיו או משהו. לא שזה מעניין אתכם, אני יודע.

העלייה לגמר תקפיץ אותו למקום ה-190, תראו מה ששבועיים טובים יכולים לעשות לבן אדם. ניצחון על רודיק בגמר ינחית את אייסנר במקום ה-157 בעולם. דנמרק או לא, כריסיטאן גראייר (כדברי נאה כרפאל, המשבש את שמו של דרייר מוידי ויצ'י בולוניה) או לא – הלילה אני מתמקד בג'ון אייסנר.

הלאה, לעניינים אחרים.

ביום חמישי הייתי כל כך גמור מעייפות, שהחמצתי שלא כהרגלי את יציע העיתונות. העייפות נמשכה לתוך יום ששי (תרוצו אתם למחזר משכנתאות ואז נדבר), מה שהתבטא גם בהחלטה לצבור כוחות ולהשבית את כדורסלע ליומיים בסופ"ש. זה נכון שגברי לוי הוא המצטרף החדש לפאנל במקום צביקה שרף? שמעתי על זה משהו. על פניו נראה לי שבלי מאמננו-הלאומי, ועם גברי כמחליף שלו, העונה הנוכחית של התוכנית הולכת להיות פחות מעניינת מבחינתי, בטח בכל מה שקשור לכדורסל. יכול להיות שא. טבק דווקא יאהב הרבה יותר את הציוות הנוכחי.

מה, אין אף פה דורסני, אף שש אלי-קרב ועימות בכדורסל שלנו? זה אולי מנציח את התדמית הרצינית והאינטליגנטית העדיפה של הכדורסל על פני ענף הביפ, אבל זה גם משאיר אותנו קטנים כאלה, אפילו משעממים. והכי גרוע: מתחבאים מאחורי הגב של שלמה שרף וגברי לוי, כאילו לא חסרות לנו צרות גם ככה.

ולסיום, בפינת 'נאה כרפאל' (כריסטיאן גראייר אחד לא מספיק, כנראה), קשה להבליג על המתרחש בשבועות האחרונים בעיתון של המדינה. גם היום, בפעם הרביעית להערכתי ואולי היו פעמים נוספות שפספסתי, מזכיר הנאה את סימאס יסאיטיס הנאה בפני עצמו ומכנה אותו קבל עם ועדה, ללא הבדל דת, גזע ומין, בשם רימאס.

כן, רימאס יסאיטיס.

ואני שואל: איפה העורך? איפה עורכי הלילה? איפה סגן העורך? המשכתבים, המגיהים? ארבע פעמים רימאס במקום סימאס ואף אחד לא עולה על זה? פשוט בלתי נתפס. ואין אלא לומר על זה, בהשתאות ובהתפעמות כאחד: יאאאא אולוהים!