אוקראינה בפתח והעם במתח, יש להניח, או לפחות אמור להיות כזה. הנבחרת משחקת טוב, הריקושטים נאספים ומתחזקים מכל כיוון וכצפוי – וכמו תמיד – איכשהו קמים מהבוץ, מתנקים ומגלים כוחות חדשים וכוכבים חדשים. הנה אליהו הנביא, הנה יותם שאינו תם כלל ועיקר והנה גיא פניני מתקבל בהיי-גיא קולקטיבי בזכות התערותו, סוף-סוף, בנבחרת ישראל גם ברמה המקצועית. ככה זה וכבר אמרו חז"לינו בעבר: אין מתכון טוב יותר מאשר ניצחונות. כשמנצחים הקהל בא. נקודה. פיסקה חדשה.

כמו שכבר הבנתם, כדורסלע יוצא לחופשה עד יום רביעי. אני לא יודע למה אתם מצפים, גם לא יודע איזה מסוגי האייטמים כאן הוא האהוב ביותר עליכם, אבל הזמן קצר, התיקים מתמלאים ותיכף עולים על הכביש המהיר, אז אתם יודעים מה - קבלו ד"ש עם שיר.

The Ukraine train קראו לויטאלי פוטאפנקו, לא? זה הקישור היחיד והאוטומטי שעולה לי כרגע בהקשרים של אוקראינה, למרות שכבודו לא משחק בנבחרת כבר שנים הרבה ולא יתייצב גם הפעם, ביום רביעי נגד נבחרתנו הגאה. גם לא יודע מה קורה איתו, למעשה. בפעם האחרונה ששמעתי על שור הבר האוקראיני הזה, הוא היה פצוע בסקרמנטו. ובפעם האחרונה שקראתי עליו, הוא ניסה להשתקם ולהחלים.

כך או אחרת, אחרת או כך, יש שלוש רכבות שקפצו לי לראש מיד, אם כי אף אחת מהן לא אוקראינית.

train of thought

של א-הא

Night train

של ויסאז'

Last train to London

של תזמורת אורות החשמל (פפפ, איזה שם מבאס. ELO וזהו, נו).

הנה הראשון.

הנה השני.

הנה השלישי.

ואתם יכולים לנסות גם את השיר של יוריתמיקס:

Here comes the train again

סתם, סתם, נו, באמת סתם.

בקיצור, הרבה הנאה, תהיו לי בריאים ושלמים ועוד נדון ברצינות במשחק נגד אוקראינה בבוא הזמן.

שלומות ונצורות לכם.