פעם, לפני הרבה שנים, היתה להקה מעניינת וייחודית ומוזרה ומשונה קצת, מונהגת בידי סולן מגונדר וראוותן ומקושט להפליא. בנות ראו בו חתיך עולמי, בנים רצו בקרבתו כדי לחוש בכריזמטיות של הבחור, שבאמת הביא איתו משהו אחר לבמה.

קראו להם 'אדם והנמלים', אולי שמעתם עליהם, אולי לא, אבל היו להם כמה שירים מאוד מצליחים אי-אז בימים, עת שחור היה שיערו של הנשיא וגזרתו חטובה ונאה למדי. לא כמו של אדם, אבל לא מאוד רחוק מזה, נניח.

עברו השנים והערב הזה ממש יעמוד החבר דייויד בלאט, אקס-שלנו כשאימן בבנטון טרוויזו והאמת שגם שלנו-עכשווי כמי שעבר לאמן את אפס פילזן.

הוא אחד משלנו, בלאט, ובואו נכניס כאן לעסק גם את עוזרו, דני גוט, אבל כשהם עובדים בנבחרת רוסיה, ובמיוחד הערב, הם לא סופרים אף אחד כולל לא את המקום ממנו באו ואליו עוד יחזרו.

זה רוסיה, בלאט וגוט, נגד מדינת ישראל. תיק מספר 1.

ומה יותר מתאים מאשר FRIEND OR FOE האגדי של 'אדם והנמלים' לקטע הזה. חבר או אויב, שואל אדם, ואם הייתי טורח פעם להקשיב למלים חוץ מאשר לנענע את הרגל בזמן השיר, יכול להיות שהיה לי סיכוי ריאלי להשיב לכם בעניין הזה.

זה אמנם לא הקטע הכי גדול שלהם, היו לפחות עוד שניים-שלושה שהצליחו יותר (סטנד אנד דליוור, פרינס צ'ארמינג ועוד כמה), אבל קחו את זה כאן כי הערב בלאט וגוט, ידידינו הטובים, הם הרבה יותר אויבים מאשר חברים.

היידה, זה הלינק.

אתם יודעים מה, אי-אפשר קטע של אדם והנמלים בלי stand and the deliver. אז הנה גם הוא כאן.

פפפפפ וגם פשששש, היו ימים, ולא נוכל להכחיש זאת.