מכירים את המדורים הפרסומיים שבהם מופיע משהו בסגנון: "תחקיר ידיעות אחרונות קובע: 'שמפו חפיף' הזול והנמכר ביותר בישראל"? יפה, אתם יודעים על מה אני מדבר.

אז כדאי שתדעו, שהעיתון של המדינה קבע: תשס"ח – תהא שנת סל חסר, או במלים אחרות: שנה בלי כדורסל בישראל.

השבוע פורסם לוח שנה במדור הספורט ובו אירועי הספורט המרכזיים בענפים המובילים. מהסוג שראוי להערכה על ההשקעה, הגרפיקה, המאמץ סביב הפרטים הקטנים ושאר אנקדוטות. אני לא יודע עד כמה לוח כזה, כפולת נייר עיתון מעוצבת בסופו של דבר, שמיש או לא שמיש. לא יודע כמה אנשים גוזרים ושומרים. אישית, מעולם לא טרחתי. אצלי לוח שנה זה או מהסוג שיושב על מסמר קטן בקיר, או מהסוג שניצב על שולחן.

ונגיד שבכל זאת יש אוהדי ספורט שרואים ברכה בעמלם של אנשי מדור הספורט של העיתון של המדינה, ושומרים את הכפולה מלכלכת-הידיים-בדפוס-הזו. לאנשים האלה, אם הם אוהדי כדורסל, אין בשורה.

בענף שאת שמו לא מזכירים כאן, הלוא הוא ענף הביייייפ, מצוינים כל מועדי המחזורים. לא פספסו שם אפילו שבת אחת, תאמינו לי. בכדורסל? מופיע תאריך הפתיחה של ליגת העל, תאריך פתיחת היורוליג, תאריך פתיחת היול"ב קאפ ומועדי הפיינל וגביע המדינה. מחזורים שוטפים בליגת העל? לא קיימים. העיתון של המדינה קבע: אין ליגת כדורסל בישראל.

עכשיו אני בטוח, שגם השנה לא אתייחס ללוח השנה של אירועי הספורט יותר מאשר עשיתי בעתיד.

ומכאן – לשם.

ברכות ללינדזי דבנפורט, בת 31, בעבר הלא רחוק הטניסאית מספר 1 בעולם, שחזרה לטניס מקצועני אחרי שילדה את בנה הראשון. היום, כשמתחילים לבדוק את הגיל שלי על פי השיניים כמו לסוסים, אני יודע להעריך את המעשה הזה טוב יותר מאשר פעם.

ברכות גם לשחקנינו ולצוות נבחרת ישראל, שמיצו כנראה את יכולתם. עכשיו, במעט הימים שנותרו, אפשר יהיה ליהנות מאליפות אירופה בשקט ובלי כל הריקושטים מסביב.

ברכות גם לנאה כרפאל, שסוף-סוף שב לישראל. טעויות אפשר לעשות גם מכאן, לא צריך לנסוע כל כך רחוק ולכל כך הרבה זמן.

ומשם – לכאן.

דור חלמיש שלח לי לינק לאיזושהי פרסומת קצרה בכיכובם של שחקני נבחרת יוון, רגע לפני שהם עולים למטוס ויוצאים לאליפות אירופה בספרד. שרק לא תיגמר להם האליפות ברבע הגמר. מצד שני, נראה לי שאת רגעי המשבר שלהם הם עברו כבר. גם אם היה נדמה לפני שבוע שכושרה של הנבחרת הזו מעורער ומתישהו פנאיוטיס יאנאקיס יפוטר (פשוט הייתי מוכרח לחבר כאן חרוז לאלתר) - יש סיכוי סביר שיוון בכל זאת תגיע לחצי הגמר.

הנה הפרסומת.

חבל שגם לנו לא היתה כזו. אם היא היתה, אז ודאי בכיכובו של מאמננו הלאומי, שזועק אחרי מדינה: "אף אחד לא ספר אותנו, זיינו אותנו, לא נהיה שטיח של אף אחד, וזה הכל!!!!" פרטים נוספים בקטע החגיגי של אלעד זאבי.

איי איי איי, מתי ננהל כאן תרבות משחק ולא תרבות מלחמה?

אתמהה ממושכות ונואשות ולא אבין זאת.

כתבתי כאן לא מעט על האפשרות שהמשחק נגד ספרד היה האחרון של מאיר טפ-הירו בנבחרת ישראל, אבל לא הזכרתי בכלל את דירק נוביצקי. גרמניה נגד איטליה זה ממש הערב, ובזמן שנשב אל השולחן כבר נדע מה נגמר שם. קראתי באיזשהו מקום שהשאיפה של נוביצקי היא להגיע לאולימפיאדת בייג'ין בשנה הבאה, לייצג שם את גרמניה בפעם האחרונה ולפרוש מפעילות בינלאומית. כרגע יש לו משהו כמו 110 הופעות בינלאומיות, וזה נתון מדהים ביחס לשחקן שעושה את כל הקריירה שלו ב-NBA ובקושי הספיק לשחק בגרמניה.

כידוע, אני סוג של איטלקי לפעמים, ומעדיף לראות את הרקלקאטים בשלב הבא, אבל זה יהיה מאוד חבל אם שחקן כמו נוביצקי ישאר מחוץ לרבע גמר אליפות אירופה וגם מחוץ לאולימפיאדה. הלך להם קשה באליפות הזו, כולל תבוסות מחפירות ממש כמו זו נגד סלובניה ב-30 הפרש.

השילוב המעניין של מכונת ירייה (נוביצקי), תת מקלע (אוקולאג'ה) וכמה קפצונים מסביב לא כל כך עבד הפעם, אם כי את הטורקים הם בכל זאת ניצחו בשלושים הפרש. אם יש בהם משהו, בנבחרת הזו, זה הזמן להפציע ולהתאושש ולעלות הלאה. הייתי רוצה לראות את נוביצקי פורש אחרי הישג סביר, ולא אחרי הדחה מוקדמת יחסית. בכל זאת, זו נבחרת שהגיעה בזכות לאליפות עולם, לסגנות אליפות אירופה, האיש לקח את הגרמנים לכמה מקומות יוצאים מהכלל בשנים האחרונות.

שנלך עם הפלוס 5?

לא, לא נלך. שוטה הנבואה וסגנו יצאו לחופשה עד לרבע הגמר. השניים כשלו והסריחו את המגרש כששגו בענק בהימורים האחרונים שלהם (תמכו בגרמניה נגד סלובניה ונגמר 30, תמכו בצרפת נגד ליטא ונגמר הפוך לגמרי). הם ישובו רק ברבע הגמר, עם אנרגיות חדשות וחדות מפליאה, יש לקוות, ביכולת החיזוי שלהם.

ותראו כמה נוביצקי מהורהר כאן. לא חבל?

ומכאן – שוב לשם.

בפרוס עלינו החג והשנה הטובה שמגיעה, הריני להודיע כאן כיו"ר דירקטוריון כדורסלע וכנשיא הסיפרה בו-זמנית, כי מתחילת אוקטובר יושק באתר לינק חדש ונאה כרפאל, יש להניח. לינק שיעסוק בכדורסל ישראלי בלבד, יצמח ויתפתח עם הזמן ובסופו של דבר בעוד הרבה שנים (שנהיה כולנו בריאים), ישמש נכס חשוב לאוהדי הכדורסל. אשרי המאמין שאחזיק מעמד עד אז ונגיע ליום הרחוק ההוא.

ולעת עתה – זה סוד.

שתהיה לנו (או לי, אם לא בא לכם על זה), נוחות, נינוחות ונוחיות.

וגם: בריאות, שלווה ותחיית המתים.

נתראה בצד השני של השנה.