אם נבחרת צרפת היא המבאסת של רבע הגמר, בעיקר את עצמה כי אני לא בטוח כמה אוהדים יש לה כאן, לנבחרת הזו, הרי הקרואטים חייבים להיות האומללים של האליפות הזו. להפסיד בשלוש הפרש ליוון, בשתיים נגד ליטא על עלייה לחצי הגמר, לנצח את ספרד ואז להפסיד לישראל – בטח אנחנו להם, זה כמו הפורטוגלים לנו – קשה לצאת מכל זה שפוי. שתי קליעות עונשין של זוראן פלאניניץ' היו שולחות את הקרואטים להארכה נגד ליטא, ומי יודע איך זה היה נגמר. אולי בעלייה לחצי הגמר.
שלושה רבעים שיחקה ליטא כדורסל שהוא לא ליטאי, אבל רבע אחרון קצת יותר אופייני עם התעוררות של שאראס וכמה צ'אקות נאות כרפאל של סונגאילה וקלייזה הביא ניצחון. הביא, אבל בקושי. הרוסים של דייויד בלאט ודני גוט, וגם ייבגני פשוטין, בואו ניתן גם לו קרדיט, יותר טובים מקרואטיה ומחכים בחצי הגמר. עדיין, אני חושב שליטא תנצח אלא אם כן קירילנקו ובמיוחד הולדן יהיו בשיאם התקפית והגנתית.
פלאניניץ' הוא שחקן אחד שאני לא אוהב. כתבתי את זה כבר והנה זה בא שוב. במאני טיים הוא נחנק וזה מוכח פעם אחר פעם. שיחזור לספסל של ניו ג'רזי. אם נבן ספאחיה בונה עליו בטאו, הוא יקבל שלושה רבעים טובים פה ושם, והרבה פדיחות בסיומות משחקים. איכשהו, הכדורים שלו לא רוצים להיכנס לסל בדקות המכריעות. הם לא נראים אפילו כמו כאלה שיכולים להיכנס. הכל נעשה קצר ועקום. לא זוכר אותו ככה לפני העזיבה ל-NBA, אבל השנים רצות ודברים קורים. עדיף כבר ביינום עם הראש בקיר, ובהפוך על הפוך יצא למכבי ת"א טוב שלא הביאו אותו, לדעתי.
באותה נשימה צריך להזכיר שגם מרקו פופוביץ' הסריח את המגרש עם שלוש החטאות מארבע זריקות עונשין במצבים קריטיים במיוחד.
אבל לא רק פלאניניץ', גם ואסילי ספאנוליס מיוון מרגיז אותי נורא. יש לו יכולת אישית גבוהה, אתלטיות ושהייה באוויר, אבל אני לא מצליח לחבב אותו. הוא עושה שטויות והמון, לוקח לעצמו יותר מדי קרדיט (אז מה אם היית ב-NBA, יא קוץ בתחת), מפגיז כאילו הוא ג'ורדן. נכון שהוא קלע את שלשת הניצחון נגד קרואטיה, אבל יאללה-יאללה.
טוב עשה כבוד הצ'יף האינדיאני פנאיוטיס יאנאקיס (פעם היתה לו רעמת שיער שאתם לא מאמינים וכולה שחורה-משחור), שהוריד אותו לספסל ונתן לזיסיס לשחק במאני טיים. אם ספאנוליס נשאר על המגרש בדקות הסיום, אין ליוון שום סיכוי לנצח. האמת, אם אני ז'ליקו אוברדוביץ' אני מתחיל להיות מודאג על סמך מה שראינו ממנו בטורניר הזה, אלא אם כן למאמן הסרבי יש רעיונות ופתרונות משלו איך לשלב את הספאנוליס הזה, שחוזר אחרי עונה ביוסטון, בתוך המערכת של פנתינאייקוס מבלי שיגרום נזק.
מסכנים הסלובנים ואיתם האוהד מספר אחת שלהם, סר ש. הרמלין, שבטורו האחרון (ראה ארכיון) חזה את הכמעט-ניצחון על היוונים. סלובניה היתה רחוקה מרחק רכז מחליף אחד מהדחת אלופת אירופה.
אם אלכסנדר צ'אפין, הרכז השני המוכשר של סלובניה ואיש וארזה, לא היה נפצע אחרי משחק אחד ונאלץ לחזור הביתה, הכל היה אחרת. הוא היה עומד לרשות המאמן אלש פיפאן ומאפשר לו להוריד למנוחה לכמה דקות את יאקה לאקוביץ', ששיחק 40 דקות אתמול וכבר בקושי נשם. זה כל הסיפור. ואז יוון לא מנצחת. וסלובניה עולה. והרמלין מבסוט מהחיים. אבל לא, זה לא קרה.
אני חושב גם על ריאל מדריד ומה עובר לאנשים שם בראש, כשהם רואים את הרכש החדש שלהם, לזארוס 'ביג פאפא' פפאדופולוס אוכל חצץ לאורך האליפות. טוב, מול נסטרוביץ' זה באמת קשה ואין הרבה כאלה באירופה, מה גם שהסלובני עצמו משחק ב-NBA. אבל איכשהו, ההתפתלויות האלה של היווני עם הקוקו בתוך הצבע, שחלקן מסתיים בזריקות מביכות, לא יכולות לעשות טוב וכיף בנשמה לאוהדי כדורסל. 3 מיליון יורו לעונה על הגמל עבדול נאצר הזה, שבנוסף לכל גם לא מסוגל לקלוע עונשין?
שחקן כזה צריך לעמוד על 65% לשתי נקודות. במקום זה, יש לו רק 50% לאורך האליפות ו-31% מהעונשין. שערוריה שעולה 3 מיליון יורו.
והנה אני לוקח החלטה מהירה עבור שוטה הנבואה, ומדבר בשמו: פנתינאייקוס לא תזכה בעונה הבאה ביורוליג בגלל ספאנוליס, וריאל לא תיקח את היורוליג בגלל פפאדופולוס. ככה אני החלטתי, ונראה מה יהיה, אוקיי? ואלה שתי פייבוריטיות רציניות לתואר, כן? זה לא שאמרתי ציבונה זאגרב או לובליאנה.
מי ייקח? לא יודע. צסק"א, אולימפיאקוס. אולי ברצלונה אם שאראס יחתום בה.
והקטע הכי גדול, תודו, זה המאמן הליטאי. הנה מופיע בפריים-טיים מאמן שאף פעם לא ראינו עומד על הקווים בקבוצה מובילה, ועכשיו הוא לוקח את אחת הנבחרות הטובות באירופה למעלה. מלעיזים יאמרו, שהוא לפחות לא מפריע לה להתקדם.
הוא לא אימן בז'לגיריס, לא עבד בריטאס וילנה. איזה בוטאוטאס אחד שעובד בריגה, נציגת יורוקאפ או משהו, ולקח איתה אליפות. אז מה הסוד? הרקע, הצמיחה מלמטה. האיש עבד קודם לכן - ובהצלחה גדולה אם אני זוכר נכון – עם הנוער והעתודה של ליטא. יפה שנתנו בו אמון כל כך גדול, בטעות הוא עוד ייקח אליפות. תיפח רוחי, הוא דומה לבני בקלו. מכירים את בקלו מהרצליה? טוב, לא משנה.
לפחות ברמת אימון מועדונים, לדייויד בלאט יש את הרקורד הכי טוב מבין הארבעה שהגיעו לגמר. הוא לא הפייבוריט לזכייה, אבל אולי הפלוס הזה ייתן לו משהו בשני המשחקים הקריטיים שמחכים לו היום ומחר במאבק על מקום אוטומטי בבייג'ין ו/או מדלייה.
אני מצפה בכיליון עיניים, באמת, לשני חצאי הגמר ולגמר. שעות נוחות, משחקים צמודים ברוב המקרים, מתח גדול מאוד. תענוג. ככה זה, לא נעים לומר אבל אליפות אירופה מתחילה במקום בו נבחרת ישראל מסיימת אותה. זה הרי כלל ידוע, שבדרך כלל יש לו גם אחיזה במציאות.