היי ערן,
צפיתי עד לא מזמן במשחק נגד רוסיה. חושך, ואין מה לפרט. עם זאת, מעט אחרי כן צפיתי ביציע העיתונות בשידור חוזר. אמש פספסתי. תשמע, רון קופמן זוכר טוב-טוב את התאקל שלך עם צביקה, ואפילו הזכיר אותו. ממש קטע. לא ציפיתי לשמוע תזכורת על משהו שקרה כל כך מזמן.
אגב, לגבי עופר מתן - מצד אחד, אני חושב ששרף צודק לגמרי. אני קראתי את הכתבות של עופר מתן מהחודשים האחרונים, והאיש מחפש רק טינופת. מצד שני, מאמן נבחרת לאומית לא יכול להרשות לעצמו לדבר ככה בשום אופן, ואתה יודע מה? בטח שלא בגילו ובמעמדו של שרף. זה תמיד מפתיע אותי איך אנשים, גם בגילאים כאלו, לא לומדים לשלוט בפה.
אבל לא פחות מזה אשם "הארץ". הם אוהבים פרובוקציות. כמעט כל כתבה שלהם היא תחקיר, לרוב עם תוצאות שליליות, ולא דיווח אינפורמטיבי שנותן לקורא לעשות את הניתוח. הייתי שמח אם היית מתייחס לנושא הזה, אובייקטיבי ככל האפשר, בעיקר כשצביקה שרף ידידך הוותיק מעורב בעניין.
אבי
דיר אבי,
הרהרתי בנושא עוד בטרם הגיע המייל שלך. עמוקות ונואשות הרהרתי בו, והחלטתי להחריש. פסול לעדות. לא אובייקטיבי. ולפיכך, ירדתי מהנושא.
אם יצא לך לראות את שרף בתום הרבע הראשון נגד סרביה מתווכח עם השופטים לגבי איזו שריקה, יכולת להבין במי מדובר. הקטע הזה, בו הוא נראה כדחליל מחושמל כמו שכתב פעם משה גורלי במעריב אי-אז בימים (בעצם, הוא כתב את זה על אפי בירנבוים), גרם לשלח לשאול ברצינות רבה אם מה שראינו היה הילוך מהיר או משהו.
פשוט לא יאומן. יש צביקה, ויש שרף. אלה שני אנשים שונים לגמרי. אם לא ראית תעשה לעצמך טובה ונסה להשיג ממישהו שאולי הקליט, או חפש שידורים חוזרים בתקווה שלא ניקו את הקטע הזה שהתרחש, כאמור, בסוף הרבע הראשון.
צפייה חובה.
עוד תוספת מאבי בעקבות הדברים:
האמת היא, שלא הרבה זמן לאחר ששלחתי אליך את המייל התחוור לי שנושא זה לבטח נמצא במחשבותיך ואילו רצית להתבטא בנושא, היית עושה כן.
אני חושב שבמקרה שלך אתה לא פסול עדות, כיוון שאני בטוח שביכולתך להתבטא אובייקטיבית גם לגבי נושאים שקיימת בהם מעורבות רגשית שלך. מה שכן, זה די ברור שיהיו כאלו שיאמרו "מה? למה? כמה ואיך?", ולכן אני בהחלט יכול להבין את שתיקתך בנושא.
ראיתי את התפרצות הזעם של שרף כלפי השופטים בתום הרבע הראשון במשחק נגד סרביה. תשמע, יום קודם, איזה פרשן שאני לא זוכר את שמו, אולי זה היה בירנבוים, ירד על צביקה שהוא לא מספיק אקטיבי, בעיקר בעניין של השפעה על שופטים במהלך המשחק. אולי צביקה שמע על הביקורת הזו, מי יודע. זה היה ביזארי, ללא ספק. עם זאת, גזלו שם שלוש נקודות לנבחרת. וזה לא משנה אם הכדור היה מעל לטבעת בדיוק או לא. הייתה זריקה לסל ושחקן סרבי נגע בכדור כשהוא בירידה. לפי כל חוק מדובר בחסימה לא חוקית, חד משמעית. בושה של שופטים. אולי גם כלימה וחרפה, לך תדע.
וזה מוביל אותי לעוד עניין. קראתי שלשום את מה שכתבת לגבי שלח ורסקין. שזה לא מסתדר ושידורי הנבחרת נהיו לך מזוהים עם הורסקי וכאלה. לגבי הורסקי, הוא דווקא די סבבה, אבל אני מתקשה לפרגן לערוץ אליו הוא משתייך. עניין היסטורי. שלא לדבר על גילי "האוקראינית" שם-טוב.
עם זאת, רסקין-שלח מפתיעים אותי כל כך לרעה. אני מת שנבחרתנו תנצח ולא משנה לי איך זה מושג, אבל לקרוא שואו-טיים ולהתלהב ממהלכי כדורסל נוסח כדור שמקבל שמונים ריקושטים ומוטבע בטעות על ידי גרין? יש גבול. רסקין מייחס תכנון למהלכים מקריים לגמרי וזה פשוט מעצבן. הוא גם מנסה על הדרך לפרשן קצת, וזה נשמע אפילו גרוע עוד יותר. לשלח יש הברקה פה ושם (הטובה שבהן - "עדיף היה לקחת את אוחיון ולבנות אותו על פני מורן רוט", או משהו כזה). אבל הרבה מהפרשנות שלו פרווה. וגם בדיעבד. בכלל, פעם החזקתי ממנו הרבה יותר. אני משער שזה היה כשחשבתי שהוא פרשן של ספורט אמריקאי ולא פרשן של כל דבר על פני כדור הארץ, כולל פלאפליות באיזור השרון.
אגב, וידוי - עקב משחקה של המפוארת, צפיתי אמש במחצית השנייה בלבד, למעט קפיצות פה ושם (באחת מהן ראיתי את מופע האימים של צביקה). היא עדיין מפוארת, ותישאר מפוארת. אני פשוט מאוהב. סיבה עיקרית? מתי עוד נראה על במה כזאת, רבע גמר אליפות ארה"ב הברית הפתוחה, ספורטאית מתוקה משלנו אומרת ססססאמק אחרי פספוס של וולי? מעבר לזה, היא פשוט שחקנית מצוינת שכיף לראות. אתמול נתקלה בצ'אקי (אנה צ'אקווטדזה) הבובה האיומה, לצערה.
לגבי ברכות הסיום שלך, קבל עוד גרסה:
סע בזהירות או שא בתוצאות.
וואלאק, אתה מסבך אותי אתה, אתה מסבך אותי, היה אומר על זה ודאי שליימה בתוכניתו המפוארת. בוא לא נתייחס לקולגות כאלה ואחרים, כל עוד לא מדובר בנאה כרפאל, שאמור להיות אורים ותומים מתוקף תפקידו המכובד בעיתון של המדינה בעשרים, שלושים, ארבעים השנים האחרונות.
אתה גם כותב לא רע, אולי תעשה כבר משהו עם עצמך בעניין הזה במקום להתעסק בכל מיני הייטק-שמייטק. אז מה אם זה מביא בחורות וכסף, מה עם השלמות הנפשית, הלו? מה עם הנפש היוצרת שלך? תתאושש, בן אדם.
שלום,
תמיד ידעתי כשכתבתי את המייל ההוא על לימונד, שבכלל לא צריך לכתוב אותו ועדיף להיות קורא פסיבי. עכשיו אני צריך להמשיך ולהודות שכנראה אני לא כל כך מבין ,לפחות כמו שחשבתי שאני מבין, בכדורסל. צביקה צדק, ואני שמח על כך ובוטח במאמננו הלאומי (אני לא יכול להתאפק,ואני חייב לומר שבשני המשחקים האחרונים ניהול המשחק היה מצוין), ואפילו אם חס וחלילה ניכשל מול פורטוגל ונמשיך ונאמר שניהול המשחק היה זוועה, אני עדיין אשתוק ולא אגיב יותר - כי צביקה צדק.
למרות שהיה יותר נחמד אם לימונד היה בנבחרת.
בהצלחה מול פורטוגל,
אפי
צביקה לא צדק. היה חוסר רציני בגארד נוכח היכולת הלא טובה של דרור חג'ג'. ולרביב לימונד יש מקום בנבחרת בלי קשר ליכולת של חג'ג', אגב.
לימונד היה צריך להיות בנבחרת והיחס כלפיו היה צריך להיות אחר. יכול להיות עם זאת, שגם היחס של לימונד היה צריך להיות אחר כלפי הנבחרת. אני לא מספיק מעורה כדי להגיד לך. אולי העובדה שהוא יוצא בפעם הראשונה לחו"ל הלחיצה אותו וגרמה לו לא להתמקד בנבחרת במאה אחוז, אלא להיות עסוק מנטאלית ביציאה שלו לצרפת ומכאן נוצר מה שנוצר והוא נופה בסופו של דבר. אני מאמין שעוד נראה אותו בנבחרת בעתיד, אחרת זה יהיה פספוס הדדי גדול של שני הצדדים.
ואיזה הצלחה מה הצלחה, חטפנו בראש מפורטוגל. אנחנו בחוץ. ססססאמק.
שלום ערן,
שנה טובה, חג שמח, לך ולכל הדירקטוריון,
תמהתי, לא ארוכות, גם לא ממושכות, אבל ככה כמה דקות לפחות: האם אלעד זאבי ושחר הרמלין קיימים או שמא הם דמויות שהמצאת לטובת הגיוון, ועל מנת שתוכל להיות בוטה כשתרצה?
הקטע של אלעד זאבי האחרון "וזה הכל!!" גרם לי לצחוק בקול רם איזה כמה דקות רצוף. מכיוון שאין מייל או משהו שאפשר לפנות אליו ישירות, אבקש שתמסור לו, אם לא קשה לך.
חוץ מכך, רציתי לשאול את עצתך. קרה לך פעם שידעת שיש משהו שאתה אוהב לעשות, אבל לא ידעת אם זה הדבר הנכון לעשות באותה תקופה, או עם אותם אנשים? אני מאוד אוהב כדורסל, בעיקר לאמן, גם לשחק ולצפות כמובן, ונראה שיש איזו החלטה של המציאות שאני לא אאמן בזמן הקרוב.
דרך - יש. אמונה - יש. ראשי פרקים - יש ויש. הכל שם, חוץ מאותם בני/בנות מזל שיזכו להתאמן איתי. וקשה לקבל הזדמנות. אני לא יודע מה יביא אותי לאמן בקרוב, אבל אני מקווה שיש לך עצה שתרגיע אותי קמעה, כי השנה הזאת תתחיל עם מתח נוראי אם לא אמצא משהו.
אתה סוג של פסיכולוג, הא?
תודה בכל מקרה, שנה מוצלחת ונינוחה, ושיהיה רק טוב.
גלעד
באמת ברכות לאלעד זאבי על הקטע ההוא, כבר היה פה אחד או שניים שהחמיאו לו מאוד בעניין ההוא. אם אני לא טועה, כתובת המייל שלו נמצאת בתחתית הקטע שכתב. כנראה שפספסת. חפש בארכיון של 'סיפרה שלכם' ושלח לו ברכות ונצורות אם בא לך. הוא אמיתי, בחור טוב ורציני. וכשאתה מדבר על הרמלין, תפנה אליו בבקשה בתואר סר ש., אוקיי? לא מקובל עלי השחר הרמלין הזה. מה זה פה, מה זה הדיבור הזה?
עצה שתרגיע אותך אתה רוצה?
אני חלש בזה. בדרך כלל יש רק כמה פתרונות ספורים: או לשבת ולכתוב, או לשמוע מוסיקה, או לשתות מיץ תפוזים סחוט טרי או שמא גויאבה, אם אתה מחובבי הז'אנר. אפשר גם לבלוס משהו, או להסתובב בחברת בנות המין הנחשב, או לצאת לטורקיה ולכתוב ספר על השנה של אלוף אירופה, דייויד בלאט, באפס פילזן ובדרכו ל-NBA או משהו כזה. אחד מאלה אמור לעשות את ההבדל, ולאו דווקא אימון כדורסל.
