כידוע וכזכור, ענייני הליגה הלאומית לא מרבים לקבל כאן במה אלא אם מדובר בסיפורים הנוגעים ישירות לחביב הסיפרה, סר סטנלי שן זהב ברנדי.

אבל כשדברים מגיעים לפפי תורג'מן, מהבולטים שבין כדורסלני ישראל בחמש עשרה השנים האחרונות ובלי להגזים, אפשר לחרוג גם מהמנהג הלא ממש הוגן הזה. איך עושים את זה? אההה, לא מתאים לכם לשאול. את זה אתם כבר אמורים לדעת. בשיר, מקדישים לו שיר.

בעצם, פפי רצה לחזור ולשחק בליגת העל כי התגעגע לכדורסל אחרי שפרש והרגיש שלגוף ולנשמה שלו עוד יש מה למכור על המגרשים. אדם כזה ודאי שנכבד, אין פה שאלה בכלל. הוא הגיע לאשקלון העיר וכל מה שניסה לעשות זה לקבל צ'אנס אמיתי וראוי. שני מאמנים, עופר ברקוביץ' ואריק אלפסי, חשבו שלא מגיע לו בנתונים הקיימים. זכותם. מאוד יכול להיות אפילו שהם צודקים. לא ראיתי את פפי משחק כבר המון זמן.

אז הוא ירד לליגה הלאומית, למכבי הוד השרון, אותה מאמן עמי נאווי האגדי. אחד שיודע להעריך מישהו שמוכן לתת את הנשמה. אחד שמכיר את פפי תורג'מן מקרוב ושיחק נגדו לא פעם, לא פעמיים, לא שלוש והלוואי שהייתי יודע כמה כן. אבל אני לא.

ומכיוון שכך, ובעיקר משום כך ובעקבות זאת, לא נשארות לי הרבה ברירות אלא לגשת לדבר עצמו. שיר גדול של ביג קאנטרי האגדיים, chance המלבב וחסר התקדים.

ואם אני לא טועה, במסגרת מה שקורה לאחרונה עם השיר אחד ביום שאני מציג כאן (אחרי לורה בראניגן ומייקל האצ'ינס מאינקסס), גם הסולן של ביג קאנטרי כבר לא איתנו. בחיי שזה לא מכוון, סתם יצא ככה.

קבלו כאן שיר ענוג, אות וברכה לספתח נאה כרפאל, אני מקווה, מבחינת פפי תורג'מן הערב עם הוד השרון, במשחק הבכורה שלו איפה שזה יהיה.

אוי, שערוריה!

זה לא עובד. השיר קיים אבל לא עובד משום מה. טוב, אין ברירה, הזמן קצר, המלאכה מאוד-מאוד מרובה ופפי יצטרך להסתפק הפעם במשהו אחר עם chance. אין הרבה ברירות, הולכים על אבבא. זה מה יש. יותר קצבי, האמת, אולי יגרום לפפי לתת הצגה או משהו.

take a chance on me הוא אמר לנאווי, יש להניח. ונאווי לקח. אם נחיה נראה מה ייצא מזה. אבבא ממש כאן (ופיייי קיבינימט עם השיר של ביג קאנטרי שהלינק אליו נדפק פתאום). ואם כבר, אז שתשכב פה גם הגירסה של אירייז'ר, בטח ישנם גם כאלה שיעדיפו אותה.

שלומות ונצורות בשלב זה.