מראות קשים, נתקשה להכחיש זאת.

3:5 לנו במערכה הראשונה, ולהפסיד?

1:3 לנו בשובר שיוויון במערכה השלישית, ולהפסיד?

זה לא היה היום של רוג'ר פדרר ובה בעת, כמה מוזר, גם לא של רוז'ה-שלנו. אבל כולם יודעים ומרגישים אותו דבר: זה לא עניין של יום כזה או אחר. מחר אולי יהיה טוב יותר, אבל נחצו קווים אדומים. זהו. נגמר. מעכשיו הדברים כבר לא ייראו אותו דבר.

או כמו שהגיב שוטה הנבואה בלעדית לשורה הרצה של כדורסלע-האתר: "ההימור הבטוח היחיד בספורט העולמי כבר לא קיים עוד". כל אחד מביט על מנקודת המבט הקרובה אליו, יו נואו.

מאטס וילאנדר, אלוף בפני עצמו פעם והיום פרשן ביורוספורט, אמר את זה עוד במהלך הניצחון של פדרר על ג'יימס בלייק ברבע הגמר: "פדרר כבר לא מודאג מהדור המבוגר יותר. בלייק, רודיק, יואיט, סאפין, גונזאלס, החבר'ה האלה, הם כבר לא יסבו לו נזק. אולי ינצחו אותו פעם בחמישה-ששה משחקים. הוא יודע שהצעירים רודפים אחריו, אלה שכבר לא פוחדים משום דבר, והוא יודע שהם הבעיה המרכזית שלו".

אמר וידע ופגע.

קצת אחרי זה, בא המבול ושטף הכל. כולל את רוז'ה-שלנו. ובשלוש מערכות לטובת הסרבי.

מגיעות מלות חמות ונעימות לנובאק דג'וקוביץ'. הוא פחות מנוול מנדאל, ובאיזשהו מקום אם בכל זאת מחפשים משהו טוב בכל הסיפור הזה הוא נובע מכך שדג'וקוביץ' ניצח, ולא נדאל שאינו אהוד כאן במיוחד, אם כי מוערך.

היה קשה לראות את פדרר עגום כל כך ואת מירקה, חברתו וסוכנתו, מתקשה להעלות אפילו שמץ של חיוך על פניה גם במהלך המשחק עצמו. הם הבינו מה עומד לקרות. זה לא עוד הפסד. זו תחילת הסוף.

זאת אומרת, הסוף יכול להימרח על פני שנה-שנתיים נוספות, אבל זה נראה כאילו לא תהיה עוד שליטה דומיננטית כל כך כמו בארבע השנים האחרונות.

ומה נאחל לרוג'ר פדרר, ובה בעת גם לרוז'ה-שלנו?

נשלח לו את baby don't cry. של אינקסס, כן.