שלושה רכזים יש לאריאל בית הלחמי בעירוני נהריה, על אף אחד מהם הוא לא יכול לסמוך במאה אחוז, מסתבר. מדי פעם הוא משנה כיוון, נותן יותר דקות ואחריות לאחד או שניים על פני השלישי וממשיך לחפש את הנוסחה הנכונה שתשים את הקבוצה שלו בידיים בטוחות.

זה לא קורה הרבה.

נגד הפועל ירושלים, ג'ון גילכריסט זכה ליותר דקות מהרגיל. הוא החזיר בכמה סלים יפים, חלקם כשהוא פנוי לגמרי למען האמת, והזכיר במשהו את התקופה שלו במכללות. זה לא היה כל כך מזמן, אבל כבר הספקנו לשכוח.

אוצ'וקושוקו סופסל רוב הזמן. לא הולך לו, לאוצ'וקו. הוא זורק את הכדורים שבחלקים גדולים מהעונה שעברה צללו תמיד פנימה, ועכשיו משהו לא מסתדר עם הקליעה. הוא מבואס, אוצ'וקו.

אז הולכים עם אבי סוכר.

וסוכר עשה אתמול ארבע טעויות במשהו כמו תשעים השניות האחרונות.

הוא לקח שלשה פרועה ששימי ריגר היה מגדיר אותה כ'רק קרש'.

אחר כך הוא ניסה לחדור דרך האמצע ואיבד כדור, במקום להעדיף אופציה בטוחה יותר ומסירה לאוטיס היל, שקלע סל בהתקפה הקודמת ובדרך כלל עומד על אחוזים מצוינים משתי נקודות.

אחר כך, 12 שניות לסיום, הוא החטיא אחת משתיים מהעונשין. כבר היינו בסרטים האלה שהשעון עומד להסתיים וסוכר על הקו. משום מה ולמיטב זכרוני, איכשהו הוא תמיד מחטיא אחת (לפחות) תחת לחץ.

בסוף, בשתיים-שלוש השניות האחרונות, הוא נכשל במניעת המסירה שהגיעה איכשהו ליהוא אורלנד בפינה, שעוד הספיק להוציא מהיד שלשה. אם זה נכנס, הולכים להארכה.

ובכל זאת, סוכר ניצח והעיר נהריה צהלה ושמחה. אפילו שוטה הנבואה שהלך על נהריה + 2 היה מבסוט לאללה. סוף-סוף הוא פוגע גם בליגת חרטאבונה.

ברם אולם ואף על פי כן, בגיל 32 ועם מספיק ניסיון בליגה, אפשר לצפות מאבי סוכר להרבה יותר. הרבה-הרבה יותר. בעיקר אחריות. לא הכל זה תזזית, משחק מעבר, מתפרצות ויאללה ואודרוב.

ומאחר, שכאמור, בכל זאת ניצח איכשהו הסוכר, נשגר לו מכאן שירים מתוקים וקצביים כדי שלא יתעצב על ליבו מהביקורת שהוטחה כאן בפניו.

קודם כל, כמובן, sugarbabes עם about you now.

והנה עוד אחד של הבייבס המתוקות, ודאי שמעתם עליו או אותו: overload. הן היו אז בהרכב אחר, אגב, למקרה שמשהו כאן לא נראה לכם בסדר.

וסוכר אחרון לאבי מנהריה: ביורק עם הלהקה שלה מאי-אז בימים, ה-sugarcubes. כאן הם שרים את birthday, סגנון שונה לגמרי. אני יודע שלא לכולם יש סבלנות לביורק. שווה לנסות. אם לא הולך, לא נורא. לא קרה כלום.

עדיין, גם במצב כזה, נאחל לאבי סוכר שיהיה לו יום דבש.

שלומות ונצורות לכם בשלב זה.