אטורה מסינה הוא אמנם משועי עולם, ואחד שתמיד הערכתי עוד מימי באקלר וקנור וקינדר בולוניה, ואחר כך גם מימי בנטון טרוויזו, שבאופן טבעי וכפוף לכללי העולם הזה מתרחקים והולכים מדי יום.
עכשיו, שהוא חוגג זכייה רביעית בתואר האירופי הנחשב מכולם, כמובן שמגיעים לו פרגון, מחמאות ודברי הערכה מכדורסלע-האתר והעומד בראשו. ברם אולם ואף על פי כן, במקום לזבל את השכל במאות מלים (מה גם שהיום הספציפי הזה צפוף באופן מיוחד בהמון מטלות), הוחלט להעניק לו שיר בפינה ההולמת.
ובכל זאת, עוד לפני שמגיעים אל השיר עצמו, מן הראוי אולי לספר שבפעם האחרונה שיצא ליו"ר הדירקטוריון להשתתף במסיבת עיתונאים בה נשא מסינה דברים, המאמן ירד קצת על היו"ר הנבוך.
אכן כי כן, מקרה אמיתי היה זה. אי-שם לפני קצת יותר משלוש שנים, כשהתורה מסיני אימן בטרוויזו והיו"ר קפץ לביקור של הנאה והתרשמות בפורלי לצורך הגביע האיטלקי, נכנס היו"ר – לא יודע מה עבר עליו – למסיבת העיתונאים בסיום אחד המשחקים.
בעצם, עכשיו אני נזכר: כל מה שרציתי הוא לנצל את השהות שם, בין השאר, כדי לכתוב פרק לספר 'דאנק בפרצוף'. למרות שלא סיקרתי את המשחקים באופן יומי עבור גוף כלשהו אלא סתם נהניתי מהחיים, נכנסתי לחדר הגדול בו ישבו עשרות מקומיים. הייתי העיתונאי הזר היחיד, עושה רושם. תחושה שונה ומשונה היתה זו, אתקשה להכחיש זאת.
ניסיתי לקלוט אלמנטים קטנים שיעזרו לסיפור שלי להיות יותר צבעוני ומיוחד. איש של פרטים קטנים אני, יו נואו. והיות שבלאו הכי לא הבנתי כלום כי כולם דיברו איטלקית, העזתי, הפתעתי והעליתי שאלה באנגלית למאמן. כולם נעצו בי עיניים. 'מיהו הזר המוזר הזה?', שאלו ודאי.
לא זוכר בדיוק מה היתה השאלה, אבל זוכר שהתשובה קצת העמידה אותי במבוכה. שאלתי אותו משהו על הדרך שלו וכאלה, והוא החזיר משהו על אוטובוס, נהג וכביש. בקיצור, רענן כץ בטח היה אומר על זה: "אתה עושה ממני בידור?"
אז כן, מסינה עשה ממני בידור, בקטנה, לא משהו דרמטי מדי, אבל קצת גרם לי להתחרט על שבכלל שאתי את השאלה הפשוטה ההיא. אולי נקם בי על שהוא נאלץ להחליף שפה אחרי שהיה לו כל כך נוח עם האיטלקית? גם יכול להיות. אולי לא אהב את הפלישה האינגליזית התחכמת אל תוך שטח המחייה שלו.
כך או אחרת, אחרת או כך, לא אטור לו על כך, לאטורה המנוול, דווקא ביום חגו. האיש הוכיח שוב שאליל הינו, ונכבדו על כך. הוא אוהב שהכל ירוץ חלק, אם אפשר. בעצם, שילך חלק. צסק"א שלו לא רצה יותר מדי.
הוא יסודי, שקדן וקפדן לפחות כמו שמיר דן, ואף יותר. אוהב שהדברים יהיו מושלמים. שהכל יהיה פרפקט.
ולפיכך, ובעקבות זאת, ועל שום כך, ובעקבות הדברים, מוגש לכם
השיר שהכי מתאים לאטורה מסינה.
קחו אותו כאן.
