שלום שלום,
בהקשר לפתרון אחת החידות האחרונות, חשוב להגיש כי עוסמן סיסה שיחק 5 עונות בבני השרון. מעונתו השנייה שיחק איתו גם קוקי בלצ'ר, ששיחק גם הוא 5 עונות. השילוב הזה יוצר נתון מדהים שאין כמוהו בארץ.
אבל נתון זה היה גם בעוכריו של סיסה. קבוצה ישראלית שהיתה רוצה להשאירו עונה נוספת היתה צריכה לשלם עליו פי שניים מס. הוא הפך להיות יקר מדי. חבל שאין איזה עסקן כדורסל רציני בארץ, חזק מספיק כדי לגייר אותו. סיסה בנבחרת ואנחנו סגורים בעמדת הסנטר. אז יאללה - לגייר את תיישון-שלנו!
עומר ה
הנה תזכורת לצילום מתוך החידה, סיסה מזנק על כדור לצד עודד שעשוע. בכל מה שקשור לאזרוח לצורך הנבחרת, הרי שלהבדיל ממדינות כמו בוסניה, בולגריה או מקדוניה, בנבחרת ישראל לא מחפשים מעבר לפופיק. דייויד בלו הוא יהודי לכל דבר והוא היה האמריקאי האחרון ששיחק עם הנבחרת. באליפות ב-2009 ישראל שיחקה בלי מתאזרח באליפות אירופה. נדמה לי, על אף שאינני, שתיישון-שלנו לנבחרת הוא רעיון יפהפה שדנו בו כאן בעבר ברם אולם ספק רב אם ייצא לפועל.
אהלן,
ריישית, בטח כבר נמאס לך מכל המחמאות שנשפכות על ראשך ואתרך, ולכן אני רק אחמיא בקטנה. אתר פצצה!
אין זו שאלה או טרוניה אלא סתם הא/ערה: מיד כאשר עלתה בעיני חידת סיסה ושעשוע, חשבתי שאלו הם שני השחקנים המדוברים. לגבי סיסה היית די בטוח, אך לגבי הבחור השני לא - ולכן הלכתי לחפש תמונות של שעשוע.
בכל התמונות שנמצאו של השחקן הופיע על החולצה המספר 10, דבר זה גרם לי לא לבחור את השחקן ואחרי שלא נמצאו עוד שחקנים דומים ויתרתי על השאלה.
דרך אגב, הכתבה על ברצלונה הביפית, אני חושב שהיא מן הכתבות הגדולות שנראו על פני האינטרנט, וראוי שכל חובב כדורסל אמיתי יאמין ויתפלל וייחל שדבר זה יקרה במהרה בימינו.
דני
רוב תודות ונצורות על המחמאות. בעניין שעשוע – כבר שרו פיטר גבריאל וקייט בוש את "דונט גיב אפ" המכובד, וזה תקף גם לך, כנראה, ולכל פותרי החידה. ובעניין כתבת ברצלונה והביפ, הקרדיט כולו של צוד בדיחי, הוא זה שכתב אותה. הנה לינק אליה.
ערן שלומות,
כאוהד של פיניקס וכמי שמתגורר בעיר ציפור האש, מצאתי את עצמי נרגש עד מאוד מהטרייד שביצעו הסאנס והמג'יק. פיניקס מנסה להרים ראש וזה מרגש.
לנס בלנקס הוא האיש שלקח את המושכות לאחר עזיבתו של סטיב קר "האיש והידית". במהלך הראשון שלו כג'נרל מנג'ר הוא נפטר מטורקוגלו שלא הצליח מבחינה מקצועית ונראה כבוי, ומבחירת דראפט כושלת בדמותו של ארל קלארק. הויתור הכואב בא בדמותו של ג'ייסון ריצ'ארדסון שהיה הקלע הבולט של פיניקס העונה אבל לא הוא היה לוקח את הסאנס רחוק, כך שהסאנס יסתדרו בלעדיו.
הסאנס צריכים גודל ואותו הם יקבלו ממרצ'ין גורטאט, שיחלוק את עמדת הסנטר עם רובין לופז. כך יתאפשר להזיז את צ'אנינג "אני אוהב לזרוק מבחוץ" פריי לעמדת הפאוור פורוורד והוא יחלוק את העמדה עם האקים ווריק.
שני אלה הם הפכים ונותנים לסאנס ורסטיליות בעמדה 4, פריי הוא גבוה לא אתלטי שמתרחק ממגע פיזי ואוהב לזרוק מחוץ לקשת, ווריק הוא פורוורד קטן יחסית שחי בשביל המגע וכל סליו מגיעים קרוב לטבעת ומורכבים מהטבעות וכניסות לסל.
וינס קארטר ינסה למלא את החלל שהותיר ריצ'ארדסון בעמדת השוטינג גארד ומיקל פייטרוס הוא תוספת מבורכת וצפוי להשתלב היטב במשחק הריצה של הסאנס. קארטר הוא סימן שאלה אבל הסאנס יכולים להיפטר ממנו בסוף העונה במינימום נזק כספי במידה שלא ירשים. פייטרוס הוא אתלט ושומר טוב ונותן לסאנס עומק.
בחירת הדראפט מהסיבוב הראשון אותה מקבלים הסאנס היא הבונוס המבורך בעסקה והמהלך מראה שלנס בלנקס חושב גם לקראת העתיד. יהיו כאלה שיגידו שהסאנס ויתרו על העונה. אני חושב שהטרייד הוא בדיוק מה שהסאנס היו צריכים.
אם נחיה גם נראה.
עמי
וואלאק עמי, איזה יופי, איזה יופי. גם גר בפיניקס, גם מנתח טריידים ומעברים וגם גורם לי לחשוב ולהאמין (ולהודות) שאנחנו לא עוסקים כאן מספיק בענייני ה-NBA. לא ברור לי איך נתין מכובד, מסור ונאמן כמוך יושב וחי בפיניקס-הכרך, ולא מצ'פר אותנו בעוד כהנה וכשמה ענייני דיומא בליגה ובקבוצה שלך. נהיה מבסוטים עד הגג לקבל עוד קטעים מהסוג הזה, בין אם כאייטמונים בפני עצמם ובין אם כהבעות דעה, שאלות ואמירות במסגרת המהדורה. רוב תונ"צ לך, חבוב.
שלום,
יום אחד מכריזים בתקשורת שליאו ליונס (שהוא אגב, ל"ל בפני עצמו, כן?) מועמד לחיתוך מג"ג, ולמחרתו הבחור שורף את הפרקט במלחה נגד אריס סלוניקי עם כמות דקות נאה כרפאל (לא מוצא סטטל'ה כרגע).
ועכשיו עניין דומה אך הפוך עם וורן קארטר. פתאום הבחור מיובש על הספסל משחק שלם (נגד מכבי ת"אבגן נר). על מה ולמה? האין זה מערער את ההיררכיה שצריכה להיבנות בקבוצה? אתמהה נואשות וממושכות ולא אבין זאת.
צוד
יש לציין בפני העם שהמייל הגיע זה מכבר, עוד טרם שוחרר החבוב ל"ל מזרועותיו של המאמן ל"ל המולך בג"ג-הקבוצה. אז ליונס עזב, כאמור, וקארטר, נדמה לי, על אף שאינני, שסבל מכאבי גב או משהו במשחק שהזכרת.
בהחלט שאלות שגורמות לי להרהר האם זה מערער, אבל בינתיים הדברים נתרים מעצמם, כאמור: ליונס שוחרר, קארטר חזר והכל יבוא על מקומו בשלום, יש אומרים, עם שובו של היידה-גוני לפעילות בקרוב בימינו.
שלומות,
בשנה שעברה גור פורת ספג הרבה במסגרת "מסדר הכלימה". ואני אומר שדווקא אותן נקודות שספג, בייחוד כשרואים אותו משחק, מראות איזה סוג של שחקן נהדר הוא.
גור פורת הוא באמת שחקן קבוצתי, מהסוג שיודע בדיוק מה הוא יכול לתת לקבוצה ומה הוא לא יכול לתת, ומשתדל לתת בדיוק את מה שהוא יכול לתת.
לא בדקתי סטטיסטית, אבל תחושת הבטן שלי היא שמרבית הנקודות שלו הגיעו בגלל שלא הגיע לקו העונשין. אבל מה לעשות שגור הוא אומנם שחקן גבוה, אבל הוא לא שחקן פנים. הוא מודע היטב לזה, ולכן עומד לו על קו השלוש ומשתדל לעשות מה שהוא עושה היטב - להכניס כדורים לגבוהים ולזרוק לשלוש. לרווח את המשחק ולאפשר לראשון טרנר מרחב מקסימלי להכות בגבוהי היריבה.
הוא יודע שהוא לא מוצלח בלהוריד כדור לרצפה ולנסות להיכנס פנימה, מה שיכול להוביל לזריקות עונשין במקרה של פאול, אבל במקרה הרע יגרום לאיבוד כדור ונקודות קלות בצד השני.
מאידך, כמעט לבדו הוא הגיש לאשקלון ניצחון עוד לפני ההארכה במשחק נגד אשדוד. כמובן שדווקא אז בגדו אחוזי העונשין של ראשון טרנר בו.
הכניס כדור מצוין מתחת לסל לראשון טרנר, אחר-כך לקח ריבאונד התקפה מצוין, ואז גם מסר לטרנר במתפרצת (ואור איתן דאג לחסום. מה קרה פה?)
זה אולי לא מצדיק נקודה לפנים משורת הדין בחביב הסיפרה, אבל מאחר שכדורסלע-האתר מעדיף להיות בצד המפרגן, בוודאי שיש מקום לפרגון.
גילעד
שמע, מייל מאוד מיוחד, המייל שלך. באמת. ולצדו גם ההתגייסות למען פורת, באמת שחקן נחמד לאללה, לא נכחיש זאת כלל ועיקר. מספר דברים בהקשר הזה:
ריישית כל וגו', מרבית הנקודות של פורת, המלך הישראלי של "מסדר הכלימה" בעונה שעברה (אני מתגעגע לתחרות הזו שהיתה מסקרנת ומיוחדת במינה, אבל היוותה גם עבודת פרך ממש) – באו בשתי דרכים: אחת, אי הגעה לקו במינימום 25 דקות משחק. שתיים, אחוזי קליעה ירודים מתחת לרף מסוים, בעיקר משלוש.
שיינית, בין אם הוא יודע לחדור לכיוון הסל ברמה גבוהה או לא, צריך לנסות. שחקן לא יכול להיות נעול על פעולה או שתיים. הוא חייב לגוון, ולו רק כדי לתת לעצמו יותר צ'אנסים בהמשך בדברים החזקים שלו בעיקרון, כמו הזריקה מבחוץ. כאשר שחקן מגן מבחין שהשחקן שלו מבצע את אתון פעולות כל הזמן, יהיה לו קל יותר לשמור עליו.
באופן ספציפי, ראשון טרנר אכן לקח לאשקלון ניצחון מהיד בשרשרת פעולות גרועות, שבוע אחד בלבד אחרי שהרביץ תורה עם מדד 47 נגד בני השרון. ההפסד הזה לקח נקודה אוטומטית מגור פורת שהרביץ 16 ו-10 והיה ראוי לנקודה אוטומטית.
בהמשך לנועם ההליכות וניסוחיך המפרגנים, ובהתאם לחביבותו של גור פורת ולמשחק המצוין שלו נגד אשדוד ולעובדה שטרנר דפק לו את הנקודה, הריני משתמש בסמכותי ומעניק לפורת נקודה לפנים משורת הדין. כלומר, כזו שאינה אוטומטית, ומוסיף את שמו למועדון חברי נקודה אחת באייטמון האחרון של 'חביב נולד'. תודה על שהארת את עיניי.
שלומות לנשיאנו ולכל הנתינים בישראל ובתפוצות,
כשהתחילה עונת היורוליג ומכבי ת"א הפסידה לקאחה לבורל קפצו כולם, מגדול ועד קטון שרקו בוז מתחת לכל קיבוץ ומעל כיפת השמים.
מאז עברה הרבה ירוקת בירקון, כולם שכחו מה הם אמרו (אחרי משחק אחד, רבאק) מכבי כבר 3/4 אלופת אירופה והביאו את מצ'באן, וויצ'יץ' הבא, אחד השחקנים הטובים באירופה וכו' וכו'.
לא שאני לא מאחל לו ולהם הצלחה מכל הלב, גם אני נהנה מהם השנה. אבל רבותי אל יתהלל חוגר לפני הסוסים.
ישראל
נחזק ידיך.
שלום לכבוד הנשיא,
הנושא שמעיק עלי מאוד הוא ג'רמי "סרינה" פארגו. לאחרונה אני נתקל בהמון אנשים יודעי כדורסל, ביניהם אתה, שרק משבחים אותו. אז אני שואל, למה?
אמנם לפני מספר שבועות העלה אתר "וואלה ספורט" כתבה יפה עליו, שכמובן ציינה את הסטטל'ה שלו ביורוליג ובליגה, אבל זה משקר.
"סרינה" אמנם נותן ביורוליג 3.6 אסיסטים לעומת 1.6 איבודים, אבל זה רק בגלל שלידו משחקים פרקינס ואידסון הגאונים, שיודעים מתי לשחרר את הכדור, וסחור-סחור שמסיים כל מסירה בהטבעה.
ההייפ סביבו גדול מאוד, במיוחד אחרי הדאנק ההוא מול ז'לגיריס, שרק הוכיח את הטענה הגדולה ביותר שלי - פארגו לא רכז!
הוא לא רואה משחק, קבלת ההחלטות שלו סבירה, וחוץ מהחדירה הנהדרת אין לו שום אלמנט של רכז. מה גם שברגע שהוא חודר לסל הוא לא מסתכל על אף אחד. לא על אליהו, שהשומר שלו בא לעזרה, ולא על פניני או בלו שהשומרים שלהם מכווצים ועוד.
ברגע שקבוצות יתחילו ללחוץ אותו עם שומרים קצת יותר טובים מקרטיס ג'רלס מפרטיזן, הוא פשוט ייתקע. אז אולי תגיד לי, כבוד הנשיא, מה כולם מחזיקים ממנו כל כך?
אמיר
מדובר בניסוח ותהייה נאים כרפאל, ציון 9.5 בהעמדת הדברים לפני שליחתם לתיבת המייל הנשיאותית. ריישית כל, לא כל כך הבנתי מדבריך מדוע הדאנק נגד ז'לגיריס מוכיח שהוא לא רכז.
שיינית, אני זוכר לפחות ניסיון חדירה אחד, או מעין חדירה לסל, שהסתיים במסירה ימינה לשלשה הקריטית של המשחק מידיו של צ'אק "באז לייטייר" אידסון באותו משחק בקובנה. ככה שהוא כן מסתכל על אחרים ומוסר. לפעמים.
אני חושב שהוא שחקן מצוין, אם כי העליות והירידות אצלו גדולות מאוד תוך כדי משחק ותוך כדי עונה. דוגמא טרייה: בארבעה משחקי הליגה האחרונים יש לו 4.5 נקודות בממוצע ב-29% מהשדה. בארבעה שקדמו להם: 18 נקודות ב-62%. שמיים וארץ.
בנוסף, אין הרבה רכזים בהגדרה הישנה שלהם. ימי מוטי ארואסטי, איתמר מרזל וחן ליפין חלפו מזמן. "סרינה" מספק אתלטיות, הגנה טובה ואינטנסיביות. יחד עם פרקינס הוא יוצר את פ"פ – הצמד שמפעיל לחץ פיזי ומחשבתי על הגארדים שממול.
מעבר לזה, אולי הוא לא תמיד מזהה שחקן פנוי על המגרש כמו שציינת, אבל אני זוכר לא מעט אסיסטים יפים שלו במהלכים שמבוססים על ראיית משחק טובה, ועיתוי מצוין במסירה לשחקן שנע בלי כדור ומפנה את עצמו.
יחס האסיסטים לאיבודים שלו בסדר גמור. תוסיף גם חטיפות. תוסיף עונה ראשונה באירופה. תוריד חדירות עם הראש בקיר, אבל תוסיף אומץ לקחת על עצמו מהלכים חשובים במאני טיים.
אני לא יכול להגיד לך שאני מאוהב ב"סרינה", הוא לא סוג השחקנים שעושים לי את זה בדרך כלל, אבל ביחס לסכומי הכסף שהושקעו בהחתמה שלו, להחלטה המהירה לצרף אותו אחרי שמיקאיל טורנס התמוטט ולמה שהוא נותן עד עכשיו - בעיקר ביורוליג כי ליגת קזינו היא חרטאבונה ברובה - אני חושב שיש סיבה לכך שמכבי ת"א אמורה להיות מרוצה מפארגו.
ועד כאן להפעם מהדורת שאלותשובות.
בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד.
