שלום,

צפיתי וצפיתי ובהפסקות הפרסומת (הארוכות מאוד) לאט לאט התגבשה ההבנה הנוראית: בשכונה בפ"ת 1985 היתה רמה גבוהה בהרבה.

הזו ליגת העל, על זה משלמים מאות אלפי דולרים משכורות? ריצת אמוק להתקפה ואז באופן אקראי: או איבוד כדור, או החטאה מזריקה פרועה, או עבירת תוקף ולעיתים סל שנראה גם הוא מקרי.

מה זה? האם איבד שמיר כל שליטה בשחקניו? האם ההרכב של חולון מספק תירוץ? לא ולא. בחו"כ!

שמעון

מעדות אישית אספר לך, שדווקא 1985 בה נקבת היתה שנה קשה בפ"ת, עת נשיא הסיפרה, אז עדיין נער, נותח בברכו וכעבור זמן לא רב לאחר מכן סיים את הקריירה. ככה שלהערכתי, דווקא בשנה ההיא נרשמה ירידה ברמת הכדורסל בפ"ת.

אבל כך או אחרת, אחרת או כך, זו הליגה ולפעמים מתפלקים לה משחקים כאלה. כידוע, זו ליגה שמרבית השחקנים בה הם גארדים ופורוורדים ומוסר העבודה ורמת ההגנה בחלק מהקבוצות ירוד מאוד. בנוסף, אני מעריך שמחצית מהישראלים, פחות או יותר, הם שחקנים שמבחינת הרמה המקצועית שלהם נעים על התפר שבין ליגה שנייה לליגה ראשונה. על סגנון המשחק המאפיין את מרבית קבוצות הליגה הלאומית אני לא צריך לספר לך. וזו התוצאה.

שלום,

אני יודע שבעיקרון אמרת שאתה מעדיף לא להתייחס לאתרי אינטרנט ב"נאה/לא יאה", אבל העניין גובל באמת באבסורד.

באתר של מנהלת הליגה, שוב, של המנהלת, כתבו בעמוד השער על המשחק בין ראשון לציון לאשדוד כי "משה ביטון נזקק לשידור חוזר כדי לפסול סל של בראדלי בשנייה האחרונה ולהעניק ניצחון לראשון לציון על אשדוד". מה חבל שבאותם רגעים ראה כל מי שראה את משה ביטון (בתצוגת תכלית של שיפוט רע מצד כלל השלישייה, אגב) במלחה, במשחק המרכזי של המחזור.

באמת שזה די אבסורדי שהאתר של מנהלת הליגה, הממונה על כל ארגון הליגה בכלל, לא יודע איזה שופט נמצא היכן.

גילעד

אני מסכים איתך, אבל קח את דבריי כדוגמא: המייל שלך הגיע באותו לילה של המשחק. ברגע שנתקלתי בו, זמן לא רב אחרי ששלחת, נכנסתי לאתר כדי לראות זאת במו עיניי והופ וגם הופה – הטעות תוקנה. זו לא הפעם, אגב, שמפנים את תשומת לבי כאן לשגיאות מהסוג הזה באינטרנט, אבל כשאני מגיע לבדוק - הטעות תוקנה. זה אחד הפלוסים במדיום הזה, לעומת עיתון, או שידורים חיים בטלוויזיה ורדיו.

לזה בדיוק התכוונתי כשהודעתי מראש ש"נאה / לא יאה" לא יכלול אתרי אינטרנט. באינטרנט מתקנים וגמרנו, לך תדע מה היה קודם. וכאמור, אין לי שום כוונה לשמש בלש פרטי ולעסוק בצילומי מסך. בעיתונים אמור להיות מספיק זמן, וישנם מספיק עיניים, כדי שטעויות ושגיאות מביכות לא יופיעו כלל.

אהוי,

יש לי שתי קושיות/בקשות שכמובן מובאות במטותא לנשיאנו, ותלויות במשב הרוח הבריזה והקריזה.

1. האם ישנו שינוי משמעותי באחוזים לשלוש מאז הרחקת הקו בליגת ווינר? האם השינוי אבסולוטי או נוגע רק לקלעי שלוש שלוכיים שכאלה (כמו ארז חתולים וכו'), ולא משפיע על מכונות כמו נעמי בלמומנטל? כמו כן, אולי יש הבדל בין הזרים לישראלים כי הרי מה לעשות טווח תלוי באתלטיות פעמים רבות וסיבינו בשרירי הרגליים הם לא משהו לספר עליו לגויים.

2. לפי נתוני טבלת האסיסטים, ארבעה מתוך חמשת המובילים הם ישראלים, עד כמה זה שונה או לא שונה משנים קודמות? נדמה לי, על אף שאינני, שזה בטח תהליך קצר מועד שהתחיל עוד משנה שעברה, כשראינו שקבוצות מתחילות להתבסס יותר על רכזים ישראלים.

אשמח לאיזה אייטמון בנושא.

יואל

גם אני אשמח לאיזה אייטמון בנושא, בתנאי שמישהו אחר יכתוב אותו. נער הייתי וגם זקנתי מלחפור עכשיו - ללא תשלום וכאבא לשלושה ילדים! - בסוגיית האחוזים שלפני ואחרי, כשלפני שלל משימות רבות הוד והדר וגם סתם אפרוריות בענייני דיומא.

גם נושא מספר 2 מהווה סוג של מוקש ומצריך השוואות כאלה ואחרות, כהנה וכשמה, אבל אפשר להגיד באופן כללי שמדובר ביותר מעונה אחת. ישראלים היו מאז שאני זוכר את עצמי עוסק בליגת קזינו בצמרת מוסרי האסיסטים. היו התקופות של ישראל אלימלך, גיא גודס ועדי גורדון וגם רותם ארליך וגיא קנטור בימיו הטובים, וישנם השנים של מאירק'ה רב הרושם, מורן רוט והתקופה האחרונה של שמוליק ברנר. לחלוטין לא דבר חדש.

ובכל זאת, היתה תקופה מסויימת במהלך שנות התשעים שזר שלט באופן מאוד בולט בתחום האסיסטים, הלוא הוא קורי גיינס החצי-אגדי, איש הפועל אילת ומכבי חיפה. צר לי שלא סיפקתי אייטמון מלא ומהדורה פרטית, אבל גם התייחסות נאה כרפאל במסגרת המהדורה היא משהו שאפשר להיות מרוצים ממנו.

שלומות,