מר סלע היקר!
האם נראה לך שניצן חנוכי שחקנה של ראשל"צ הוא הבן האובד של . . . לא פחות ולא יותר מאמנו אפי בירנבוים, שהביא אותו לראשל"צ רק כדי להתאחד איתו מחדש?
תודה
דני
וואלאק, יש משהו. לא נכחיש זאת.
ערן,
לגבי משחק הותיקים האחרון בין מכבי תל אביב ליקנעם/מגידו אני מעלה שאלה: מה לעזאזל עשו בקבוצה של מכבי משה רייס, רוני בוסאני ואבי שילר. הרי אחרי הכל, השחקנים האלה לא באמת שיחקו במכבי תל אביב.
יש לי הרבה כבוד למשה רייס, אני זוכר אותו בזמנו מליגה ארצית מחוז דרום. ועדיין, מכבי תל אביב? באתר המנהלת הוא אפילו לא רשום כמישהו ששיחק בקבוצה.
אבי שילר? 24 נקודות בכל עונת 1987 עדיין לא עושים אותך גמלאי של מכבי תל אביב. רוני בוסאני? אמנם נקודה אחת יותר משילר בסך העונתי ועדיין, מה לו ולוותיקים.
ותיקי הפועל חולון מול ותיקי מכבי רמת גן? משה רייס ושילר יהיו בחמישיות. ותיקים של ראשון לציון מול ותיקי ירושלים? שילר ובוסאני יתברגו. אבל בחיאת רבאק, אין לשלושת השחקנים האלה וגם לאחרים שהופיעו ברבות השנים מקום בקבוצת הותיקים של מכבי תל אביב.
חגי
במצב רגיל הייתי אומר לך ודאי: עזוב, בחייך, עד לקבוצת הוותיקים הגעת? אין לך מספיק קבוצות פעילות מזמננו אנו, שאתה נוגע במשה רייס, אבי שילר ורוני בוסאני, שבסך הכל באים ליהנות מהחיים ולא על דעת עצמם, יש להניח, אלא על פי בקשת מי שמארגן את הקבוצות האלו.
בגדול, אתה צודק. בוסאני, שילר ורייס היו פיפסים קטנים מאוד בתולדות מכבי ת"א, ועל פניו אין להם מקום בקבוצת הוותיקים הזו. השאלה היא אחרת: בגילאים האלה לא כולם מעוניינים או רוצים או יכולים לשחק.
טל ברודי, קראתי איפשהו פעם, חטף איזו פריצת דיסק או משהו ובשלב כלשהו הפך למין נשיא כבוד של קבוצת הוותיקים. הוא פשוט לא יכול לרוץ יותר על המגרש, או לא רוצה. או מבוגר מדי, חלאס.
נכון, יש ודאי עוד 15 שחקנים שבתיאוריה יכולים ואמורים לשחק לפני השלושה שהזכרת. בפועל, אני לא יודע כמה מהם מעוניינים או רוצים, או אם נעשתה אליהם פנייה בעניין.
ובקיצור, אתה צודק ברמה העקרונית. מעשית, עזובת'ך, בחייך. תן לאנשים לזרוק צ'אקות עם הכרס או הקרחת, כל עוד הם נהנים ועם ישראל חי.
אגב, הגזמת קצת עם "רייס ושילר בחמישיות של חולון ורמת גן, אבל זו סתם הערה מחוץ לעניין, כן?
ערן,
ראשית, אני חייב להודות שההתלבטות שלי בחידת האיש שבין סימס לברודי, היתה בין יוברט רוברטס למל הבארד. בהתחלה הייתי בטוח שזהו רוברטס, בעיקר בגלל כיווץ השפתיים שהיה דומה עד מאוד לתמונה ישנה שלו בהפועל תל אביב אם אינני טועה.
למרות הביטחון, תפס את עיניי כל העת הלבוש המיוחד של נשוא החידה וגם השיער המשוך לאחור משהו. והרי רוברטס היה בעל שיער קצר סטנדרטי ולבוש נורמטיבי בהחלט, מה לו ולבגדי הרשת המוזרים האלה?
או אז נזכרתי באיזה אחד שראיתי בזמנו קונה בסניף דיזנגוף של AM-PM שאתה ודאי מכיר. בזמנו, בלא מעט מהפעמים שקניתי באותו סופרמרקט, היה שם אחד שהסתובב במתחם עם עגלת סופר ושיערו מסורק לאחור, הוא היה גבוה ונראה כמו כדורסלן. אותו אחד גם היה מתנהג, איך לומר, בצורה מוזרה משהו. לא מאיימת חס וחלילה, אבל בהחלט היה אפשר לראות שהאיש לא עובד בעבודה מסודרת או משהו בסגנון.
שנה שנתיים לאחר מכן היתה בערוץ הספורט כתבה בסדרת "אימפריות אבודות" שאתה ודאי זוכר לטוב, על בית"ר תל אביב. במהלך הכתבה בעודו עומד במגרש בית"ר תל אביב הישן, אותו מגרש שהיה פעם לזירת צילום של סרט כדורסל מפורסם ("עיניים גדולות"), הטעים אבנר קופל על איזה זר שהיה פעם בקבוצה: "מל האברד היה גבוה וחזק, אבל לא ממש שחקן כדורסל", כך פחות או יותר תיאר קופל את הבארד.
ואז, בסצינה הבאה זה הגיע, לא יאמן, אמרתי לעצמי, שיעזור לי האל, מל האברד זה המוזר ההוא מהסופר. מדהים. ולמרות הכל החלטתי ללכת בסוף עם הבחירה של רוברטס. חבל.
בסיכומו של דבר, חבל מאוד ששחקנים מגיעים למקומות האלה של לעבוד אחרי הפרישה בתור שומרים בלונה פארק, ועבודות קבלניות דומות מסוג זה. חבל.
חגי
סיפור נאה כרפאל במידה כזו או אחרת. מל הבארד ידוע כדמות ססגונית במובן כזה או אחר. בוא נגדיר את זה ככה, מבלי לרדת למלים שעלולת להביא אותו אלינו הביתה, כן? שיהיה לו כל טוב וחיים ארוכים ובריאים, נודה לו על שנותיו הטובות יותר או פחות, בין אם היה שחקן כדורסל מספיק טוב לדעת קופל ובין אם לאו.
שלום ערן,
לא מצאתי (או שפספסתי) התייחסות שלך לגבי ההחתמה של מילאן מצ'באן. האם מכבי עשתה בשכל כשהחתימה אותו? האם נכון שהקבוצות הגדולות ביבשת רדפו אחריו או שזהו ספין תקשורתי? מה הסיכוי שלו להתפתח ולהיות שחקן מוביל בקבוצה לשנים רבות (מישהו אמר וויצ'יץ'?)
תודה,
ישראל
מצ'באן הוא שחקן מצוין, שנכון להיום לא מוצא את עצמו במכבי ת"א. קצת ילד, קצת רך, קצת חדש במזרח התיכון וקצת נפל על תקופה טובה של ריצ'רד הנדריקס. הכי חשוב שלא יאבד ביטחון, וגם אם בעונה הזו הוא לא ימצא את מקומו איכשהו, תמיד ישנן העונות הבאות על פי חוזה. לא פשוט להגיע במהלך עונה ולהתערות בחבורה שרצה יחד מספר חודשים.
כדי שהוא ימצא את עצמו יש רק דרך אחת: לתת לו לשחק והרבה. זה לא קורה, לפי שעה. זה יקרה בעתיד, אני מניח.
שלום נשיאנו,
אמש נפתחה בשעטו"מ עונת הטניס (דוחא ודומיהן לא ממש נחשבים, לא?), ראיתי את פדררנו מנצח בהליכה נינוחה שחקן כלשהו, ראיתי מספר דקות של רודיק עם עוד כמה אייסים. וראיתי גם את הגברת הנכבדה עד מאוד ווזניאקי במשחק נגד עלמה כבודה אחרת.
החלטתי לראשונה אי פעם לשבת ולראות טניס נשים למשך משחק שלם. מה אומר, נשיאנו? לא יודע, אולי זה אני, ואולי השעה לא היתה מוצלחת, ואולי היריבה לא היתה מהמשובחות (מה שאכן לא היתה) אבל מאוד לא נהניתי.
הרגשתי כמו לראות את נתניה מול אשדוד מיד לאחר שראית את המשחק השביעי בין הלייקרס לסלטיקס. המשחק איטי, נקודות ארוכות ללא מכה מסיימת, המון נקודות כתוצאה משגיאה ולא מווינר של שחקנית.
הרגשה דומה יש לי כשמזדמן לי לראות כדורסל נשים. קשה לי לראות משחק בלי משחק פנים אמיתי בדרך כלל, עם מתפרצות איטיות וכו'. אין לי שמץ של טענה לשחקניות (שללא ספק משחקות טוב מהח"מ) ואם ההחלטה תגיע אלי אומר חד משמעית - כי יש לקיים את משחקי הנשים בדיוק באותו אופן של הגברים, אלא שאני אישית לא נהנה מהצפייה.
ודבר קטנטן - לאחר הענקת הגביע בטורניר לונדון לא מזמן, בשלב התודות אמר פדרר: "אני רוצה להודות גם לנערי הכדור, שאם לא היו כאן המשחק היה נמשך קצת יותר זמן", לא רע, נכון?
בשורות טובות,
יאיר
נדמה לי, על אף שאינני, שהסתבכת עם קהל הנשים אשר כאן ובעולם כולו, גם אם אמרת את דבריך בעדינות מרבית.
אישית, אני מאוד אוהב לראות טניס נשים ואין לי בעיה, לא קטנה ולא גדולה, גם אם הכדור עף פחות מהר או מדויק או לא יודע מה. אותו דבר גם בנשים, אם כי לגבי כדורסל נשים יש לי סוג של רוויה מעצם העובדה שאני רואה המון כדורסל גברים.
בטניס הרוויה הזו לא קיימת. רואה מעט טניס גברים יחסית, ונשאר מספיק מקום בשביל טניס הנשים.
היידה קלייסטרס כל הדרך עד לתואר (ואם לא אז ווז'ניאקי, כן?).
והיידה רוז'ה-שלנו, עם העפלתו לחצי גמר אליפות אוסטרליה הפתוחה, היידה, היידה, היידה!
והיידה לך גם לך, יאיר, על העיקשות יוצאת הדופן שאתה מגלה בהיצמדות שלך לטניס, אף שטניסלע-הלינק, אחד מדיירי כדורסלע-האתר, לא סיפק אייטמון חדש זה זמן רב.
ועד כאן להפעם מהדורת שאלותשובות.
בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד.