שלום לנשיא,
כצופה נייטרלי במשחק של יום חמישי, ברצוני לחלוק מספר תובנות עם כבוד הנשיא והעם:
1. ריקי רוביו - לא לילד הזה פיללנו. הסל פשוט אינו קיים מבחינתו. בתחילת המשחק ביצע כדרור מהיר לכיוון הסל, מבלי שהיה עליו איום חסימה ממשי מצד שחקני מכבי, אבל הוא אפילו לא הסתכל בכיוון הסל ועבר לצד השני של הטבעת.
אפס סלי שדה, אפס חטיפות ורק שני אסיסטים ב-27 דקות. אילו רק יכולנו להיכנס לראש שלו, להבין את הפחדים שלא היו קיימים בגיל 16 ומשתקים כיום כליל ואת קבלת ההחלטות שהייתה טובה מאוד והפכה בינונית מינוס.
2. לה בומבה - יש משהו לא חינני בזריקה שלו. יעיל ומדויק להדהים, אבל לא אסתטי.
3. שיפוט - מאוד מאוד מאוד לא יאה. לא מעט שגיאות, כמה וכמה מקרים של תיקון שגיאות על ידי התחשבנויות.
4. טרנס מוריס - קליעה משובחת ביותר. אנדרייטד לחלוטין יחסית לתרומה שלו לברצלונה.
5. שלח ורסקין - שידור לא מדויק ואוהד ופרשנות עממית למדי גרמו לי לראות 3 רבעים במיוט. געגועיי לצמד רונן גורביץ' את שמחה ריגר נהיו עזים מאי פעם.
6. מכבי עם 2 מ-12 ל-3 מעמדה מספר 3. לא יאה בואכה בחו"כ.
ברוך
שלומות לנתין המכובד,
1. קניתי. בוא נלך על ריאליטי חדש: "בראש של ריקי". פסיכולוגים מדברים על האלמנטים שמקשים רוביו, על ההתחלה בגיל צעיר מאוד, הציפיות, הדשדוש, הנסיגה, התקוות, העתיד. בכל פרק ידונו באלמנט או שניים מתוך אלה ואחרים ועשרה פסיכולוגים יתייצבו לפתיחת הסדרה. בכל פרק יודח אחד עד שנישאר עם הפסיכולוג המנצח, שיזכה בטיסה זוגית ובכניסה חופשית למשחקי הבית של מינסוטה החל מ-2014 ועד בכלל, עת יהיה רוביו שחקן הטימברוולבס.
2. מסכים, אבל כל עוד זה נכנס זה ממש לא משנה.
3. לא נכחיש זאת.
4. גם זאת.
5. וואלה? האמת שלא שמתי לב למשהו יוצא דופן, אולי פשוט התרגלתי. מצד שני, אני באמת נזכר במשפטים של שלח שיכולים באופן כזה או אחר להישמע כאילו יצאו מפיו של אוהד דוגמת: "נזכר לקלוע, אני הייתי מתבייש לקלוע סל כזה עכשיו" על צ'אק אידסון בסיום, בעקבות מחאות נמרצות על כך שאידסון נעלם ולא לקח אחריות בזמן אמת. אני חושב שזה יותר אמת פנימית של פרשן, שלרגע יצא לו הצופה הפחות ממלכתי, בוא נקרא לזה ככה. ובאופן כללי לגבי השידור כולו, יכול להיות שבצפייה שנייה דברים יצוצו. בזמן אמת לא כל כך שמתי לב.
6. בזמן שעבר מאז ששלחת את המייל, זה כבר הגיע לבחו"כ, מקום היעד. אפשר לוותר על ההגדרה בואכה.
אהלן ערן,
כאשר נגזר על אדם עונש מוות בבית דין – חז"ל אומרים: "ברוֹר לו מיתה יפה" (מסכת סנהדרין) – אם כבר נגזר על האדם למות, לפחות תבחר לו את המוות שגורם הכי פחות סבל.
נדמה לי, על אף שאינני, שזאת השאלה איתה התמודדה מכבי ת"א במשחק עם ברצלונה.
ברצלונה, שמבחינת כישרון מזכירה את מקבילתה העירונית מענף הביפ, מאיימת מכל עמדה ומכל מצב. כל שחקן חמישייה של ברצלונה היה מוצא את מקומו בחמישייה של מכבי – אך להפך זה אולי יעבוד רק עם סופו. הבעיה היא שגם מהחמישייה השנייה של ברצלונה אפשר לבנות קבוצה ששווה פיינל פור.
עם הנתונים האלו בלאט היה צריך לבחור מ"איזה צד לחטוף את הסטירה". כשבחר להתמקד בנבארו ואפילו לצאת אליו לקשת השלוש עם סופו – מכבי נשארה נחותה בריבאונד הגנה, וחטפה שלשות ממוריס.
כשלא לחצו את נבארו ואנדרסון – מכבי חטפה מבול שלשות מנבארו וחדירות מאנדרסון כמו שקרה במחצית השנייה. ממש מקרה קלאסי של שמיכה קצרה לגוף ארוך – תמשוך למעלה יתקררו הרגליים, תכסה את הרגליים והגוף יישאר חשוף.
ברם אולם ואף על פי נתוני הפתיחה הקשים, מכבי הצליחה להוביל ברוב המשחק והייתה קרובה לניצחון ועל כך קרדיט גדול למאמן ולשחקנים – שניתן היה לראות שלא נשאר להם אוויר ושהם נתנו את הכול. המשחק כולו התעלה לרמה גבוהה ולכל מי שהטיל ספק ביכולתה של מכבי בגלל היריבות ה"גרועות", נוכח לראות שלמכבי היה חלק גדול בהופעה החלשה של יריבותיה.
ובכל זאת מה ניתן לשפר כדי שנוכל לנצח את ברצלונה במידה שנפגוש אותה בגמר?
א. 15/25 מהעונשין - בחו"כ! אי אפשר לנצח את ברצלונה עם 60% מהקו! להבדיל, לא יכולתי שלא להיזכר ב-19/19 של האפמן במשחק השני בהצלבה בבולוניה ב-1999 (פרקינס, סופו ואידסון לטיפולכם).
ב. תרומת הספסל במכבי רק 13 מ-85 נקודות, 15% מסך הנקודות, לעומת ברצלונה 43 מ–92, שזה 47% - כמעט חצי מהנקודות של ברצלונה הגיעו מהספסל. במשחק כל-כך אינטנסיבי בו השחקנים נופלים מהרגליים חייבים להשתמש יותר בספסל, כדי שהמחליפים יוכלו לבוא יותר לידי ביטוי. ואכן, בברצלונה המחליפים שיחקו 100 דקות מתוך 225, לעומת 60 בלבד במכבי (דייויד, לטיפולך!)
יאיר
נדמה לי, על אף שאינני, שטרם נתקלתי בשמך כאן (שם המשפחה מצונזר כמו של כל הכותבים למהדורות, סתם במקרה שמישהו יתחרט ולא ירצה שיופיע שמו המלא). אם אני צודק – ברכות על הצטרפותך האקטיבית. מייל פתיחה נאה כרפאל למדי. הערה קטנה, עם זאת: לא סופו כי אם סחור-סחור; לא בלאט כי אם מאמננו העולה. והיידה האפמן, אליל היה. חבל שכדורסלע-האתר לא היה קיים בשנות פעילותו כאן.
היי,
ראיתי שב'לא יאה' ציינת לשלילה את "ישראל היום" שמחכים שגרין ישחק, וכותבים שהוא "לא שיחק ולא השפיע". אבל היי, אם המאמן דיוויד בלאט אומר בראיון ב'עושים ספורט' בגל"צ ביום חמישי בצהריים, ש"כולם בריאים וכולם כשירים", אז איזה סיבה יש ל"ישראל היום" לחשוב שהוא לא ישחק?
גל
ברמת הבחו"כ – אתה צודק. ונדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שהדברים האלה הוזכרו באחת המהדורות הקודמות. כלומר, הנתון לפיו גרין הפך כל כך זניח מבחינת המערכת בשלב הזה של העונה (מאז בואו של מילאן מצ'באן) והעובדה שהוא נשמט מהתודעה של אנשי מכבי ואפילו המאמן שלה.
ברמת העיקרון והעובדות בשטח – ציטוטי בלאט לא פוטרים את "ישראל היום" במקרה הזה. הבחור לא מתלבש למשחק, לא נרשם בטופס, שון לבנובסקי מופיע במקומו. העובדה שבעיתון לא שמים לב לזה שבוע אחר שבוע ומשאירים את תמונתו ושמו של גרין בין כל שאר שמות שחקני הסגל היא בהחלט "לא יאה" קלאסי, וטוב שהנתין המכובד סהר עלה על העניין ודיווח לנשיאות.
שלום,
בעוד אחד מאותם אייטמונים מופתיים שהם זיכרון דברי המסנג'ר עם רבן המסתורין, המרביץ תורה עד בלי די ועד אין קצה וגבול, הופיע הציטוט הבא:
"תגיד, יש לי שאלה אחרת אליך. למה אנחנו מקבלים פה את ברצלונה בתדירות של גדיניה? אי אפשר לשחק נגדם יותר? אולימפיאקוס, פנאתינייקוס, ריאל ואפס פילזן/סיינה - כל אלה כבר לא יגיעו לפה השנה. נראה לך הגיוני?"
ואני אומר, המזל של הצהובים זה משהו שלא להאמין. אם רק חושבים לרגע נזכרים בכל מיני הגרלות סופר-ממוזלות, תוצאות, שריקות והחתמות.
ולפיכך אשאל גם אני - מזל כזה זה דבר שבונים? מטפחים? קונים בבנק או לווים בשוק האפור? או שסתם נולדים במזל טוב?
כפיים לבני העם-סלע ולאלוהי העברים, שמסובב לו בנוחות נינוחות ונוחיות את גלגל המזל הגדול.
בנימין
רוב תודות על הפרגון. "רבן המסתורין המרביץ תורה" זו הגדרה נהדרת. איידע את בן שיחי. באשר לסימני השאלה שהעלית, אין לי אלא להשיב לך בקטע שכבר השתמשתי בו בעבר כאן, מתוך "רגע עם דודלי" חסרת התקדים והנערצת במיוחד: "רגע רגע לאט לאט לאט, לא את כל השאלות בבת אחת, שאלת שאלות חשובות וטובות ואני לא יודע את כל התשובות. ננסה מחדש, בחר לך שאלה - ונתחיל מהתחלה".
שלום,
שיחת המסנג'ר על מכבי נגד ברצלונה פשוט יוצאת מהכלל! תענוג.
והעלתה לי שאלה: בעונה של צביקה וגמר היורוליג, מי שיחק לצד מוריס כגבוה? ניקולה? פייזר? שניהם היו פצועים בחלק גדול מהעונה, לא? ואם זכור לי נכון, אליהו בכלל לא היה פקטור באותה עונה?
בנוסף, לא כל-כך מסכים עם הקביעה שהקבוצה הזו היתה חלשה ומוריס עשה שם הכל. היו לך שם שחקני יורוליג טובים מאד: ביינום (אפילו שחקן NBA טוב), יותם, ניקולה (מהגבוהים הטובים בהיסטוריה של הליגה), כספי, אליהו.
דן
מודה גם לך על המחמאות בעניין שיחת המסנג'ר, איידע את בן שיחי. לעניין מי שיחק לצד מוריס בעונת 2007/08 כגבוה שני, הרי הנתונים:
מוריס שיחק 30 דקות בממוצע למשחק באותה עונה, עם פיק של 36 בערב במהלך הטופ 16. מרגע שצביקה שרף החליף את עודד קטש כמאמן, מוריס שיחק 37 דקות ומעלה בששה משחקים שונים, כולל שלושה של 40 דקות מלאות. נדיר.
וויצ'יץ' שיחק באותה עונה 21 דקות במשחק, באטיסטה 18, פייזר 18, אליהו 10. כדי לדעת טוב יותר מה היה מעמדו של כל אחד מהם צריך להביט על נתוני שלב הבתים, שכלל אז 14 משחקים ולא 10 כמו העונה, יען כי פייזר נפצע במשחק הראשון של הטופ 16 ואז השתנו המספרים, יש להניח ואף להניח יש.
שמא נבדוק זאת? שמא אינדיד. שלב הבתים בלבד, כאמור:
מוריס 27 דקות בממוצע, וויצ'יץ' 26 (רק שלושה משחקים מתוך 14, היה פצוע תקופה ממושכת), פייזר 18, באטיסטה 16, אליהו 12.
ואם אתה רוצה פילוח נוסף, לגבי מוריס בלבד, יען כי פס ופג ותם הכוח לעסוק בכל האחרים, הנה ההבדל בממוצע הדקות של מוריס אצל קטש (9 משחקים ראשונים) ואצל שרף (החל ממחזור 10 ועד משחק הגמר האירופי): 22.6 דקות אצל הראשון, 34.6 אצל השני – כולל משחק הצהרה מבחינת שרף: 40 דקות מלאות למוריס כבר במשחק הראשון שלו, ניצחון חוץ על אפס פילזן ב-15 הפרש, כאשר את הטורקים מאמן מאמננו העולה שהיה, נכון לאותו זמן, מאמננו הגולה.
באשר לאי-הסכמתך עם דבריו של "רבן המסתורין המרביץ תורה", שמכבי של אז היתה החלשה ביותר מבין קבוצות המועדון שהגיעה לגמר אירופי, יש לומר: וויצ'יץ' היה פצוע רוב הזמן ושיחק רק 12 מתוך 25 משחקים ביורוליג; אליהו, כפי שאתה בעצמך הזכרת, היה גורם שולי מאוד; כספי היה שחקן של 11 דקות ו-4.5 נקודות; וונטיגו קאמינגס היה חלש-חלשלוש.
ביינום והלפרין היו טובים, זה נכון. בכל מקרה, מוריס היה השחקן היעיל ביותר באותה עונה כפי שיעידו נתוני המדד המשוקלל: 17.8 למוריס, 13 להלפרין, 11 לביינום.
סתם כדי שתמקם טוב יותר את ביינום והלפרין של אותה עונה בראי הזמן, קבל רק זאת: אידסון, אליהו, פארגו, פרקינס וסחור-סחור – לכולם יש כרגע מדד משוקלל ממוצע גבוה יותר משל ביינום.
אידסון, סחור-סחור ופרקינס נהנים ממדד גבוה יותר משל הלפרין באותה עונה.
פשששש, קיבלת תשובה בעומק-נפח-כובד של 350 גרם טקסט. לא ידעתי שאני מסוגל להיות עד כדי כך משקיען לפעמים. נאה לי.
שלום לכבוד היו"ר ולנתינים,
אחרי הבחירה אתמול בפארגו בתור השחקן המצטיין של המשחק, ניסיתי איזה רבע שעה להחזיר את הלסת למקום. משיכת התקפות, "משחקים" עם רוביו על קו האמצע והחרבה טוטלית של כל התקפה עומדת (ו-2 שלשות חשובות שבדיעבד אולי עדיף שלא היה קולע).
ובלאט ניסה. הוא הושיב אותו מספר פעמים לצינון. כל פעם שהכדור הגיע לאידסון, קיבלנו התקפה מהירה, מסודרת שהסתיימה בהכנסת כדורים טובים פנימה וסלים/עבירות. אז איך האיש (שאומנם יש לו "וואבוס") נבחר לאיש המשחק?! איך יתכן שלא שחררו את בלו או את פניני לזריקה אחת נורמלית?
מצ'באן היה טוב. לטעמי אפילו טוב מאוד כשנכנס הפעם, מה עם קצת אקסטרה קרדיט? היה משחק גדול, אחד הטובים ביותר שראיתי השנה. שירבו כמוהו (ואם ישנם חברה צהובים-כחולים שם, אז שינצחו הפעם, כן?)
בכל מקרה התיישבתי לכתוב מייל ארוך קצת יותר מזה וראיתי את האיטמון האחרון "מוריס שחקן ראשון,שני ושלישי..." ובו הרבה מעבר למה שרציתי או יכולתי לכתוב. אז תודה. אייטמון מעולה דרך אגב.
ניקולאי
טוב, שמע חבוב, יש ליצור ממוצע הגיוני עם התשובה הקודמת, ולפיכך רק בקצרה: את הסתייגויותינו מעניין פארגו הבענו, "רבן המסתורין המרביץ תורה" ואני, בשיחת המסנג'ר ואין טעם לחזור. איך האיש נבחר לשחקן הטוב ביותר במשחק? גם כי לא היו הרבה אופציות, וגם כי בדרך כלל מרבית הצופים בוחרים במי שקלע הכי הרבה נקודות, או שיחק באופן הכי אטרקטיבי. זהו, ככה זה עובד רוב הזמן.
ועד כאן להפעם מהדורת שאלותשובות, כ-1.8 קילו טקסט משקלה.
בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד.
