שלום לך כבוד נשיאנו,
מעולם לא פניתי אליך מכמה סיבות.
ריישית כול (כפי שנוהגת...) איני מחשיב עצמי כנתין גמור של הוד נשיאותך. לא ח"ו מתוך פקפוק בסמכותך המובנת מאליה, אלא כי חוטא ביפ גדול אנוכי.
ושיינית, עניינים טכניים כמו העדר מייל משלי וכדומה.
אחרי מספר דברי חנופה נעימים אלו. ארצה להעלות שאלה המייגעת את מוחי כבר כמה וכמה (וכמה!) שבועות. איני יודע לאיזה חלק באתר מתאימה שאלה זו. אם לגיל והתרגיל האגדי (גיל כמובן, לא אותו תרגיל עלום) או שמא לסר ש. השופט בדימוס. מה שוודאי: ניסיונו של הנשיא יוכל לעזור לי.
העניין הוא עם דקת הסיום ברבע הרביעי של מכבי ת"א מול ברצלונה. באותה דקה כבר היה ברור שמכבי לא תסגור את הפער המבוקש בן 10 הנקודות. הפרשן בטלוויזיה (כמדומני מאמננו האדמוני לשעבר, אבל אולי לא) העלה עניין חשוב ומעניין: כדאי למכבי להגיע להארכה, כי אולי שם כן יהיה סיכוי להשיג את ההפרש.
שאלתי היא מה היה קורה אם נניח מכבי היתה מובילה בשתי נקודות. שניות ספורות לסיום. האם יכולה היתה מכבי לקלוע סל עצמי ולגרום להארכה? האם זה חוקי? והאם יש תקדים לדבר כזה? ונניח שזה אכן חוקי. האם ברצלונה היתה מגינה על הסל של מכבי. עולם מופלא. הייתי שמח לקבל את התייחסות הגורמים המתאימים.
בתודה מראש,
בני
שלומות לך,
כבוד גדול הוא לנו לקבל קורא חדש אל בין כתלינו, ואפילו הוא חוטא ביפ. בטח כל עוד הוא משתמש היטב ומפגין שליטה בסגנון האופייני לכדורסלע-האתר, ובטח אם הוא מודע לכך שעליו להיזהר במלים מסוימות ובעצמו נוקב בהגדרה ביפ, ולא בשמו המפורש של הענף הזניח והמרגיז ההוא.
באשר לנושא הסל העצמי נדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שדנו בנשוא הזה באחת ההזדמנויות. שמות כמו קאמיל דירקס ותנחום כהן-מינץ עולים ומבצבצים בזיכרון הנשיאותי ברגעים אלה ממש. הבה נגגל עצמנו לדעת ונשתמש גם במנוע החיפוש של כדורסלע, כדי לבדוק זאת.
המתן נא קטנה.
ובכן כי כן, הנה קטע מפורט מאוד בנושא מתוך האתר 'ספסל'. אתה מוזמן לקרוא ולהחכים ואיתו מוזמנים גם שאר בני העם והנתינים, ואפילו קוראים שחוטאים בביפ.
לא מוצא יותר מזה כרגע, אבל כמעט בטוח שמעבר לקאמיל דירקס היה משהו עם כהן-מינץ פעם.
ואולי אני טועה, מי יודע.
זהו, מאוד קצר להפעם, יען כי יום גדול לפנינו, הזמן קצר והמלאכה מאוד רבה. מין שבוע כזה, יו נואו.
ולפני סיום, דקות לא רבות אחר פרסום המהדורה, הפציע הנתין מייקי והגיב לעניין מזווית אחרת לגמרי. ואלו הם דבריו:
בהמשך למייל של "בני חוטא הביפ", אשר ביקש התייחסות לנושא למצב בו האינטרס של הקבוצה הוא שהקבוצה הנגדית תקלע, זכור לי מצב בזוי מעין זה כאשר ר' פנחס גרשון, כמאמן מכבי ת"א, לא הצליח לנצח את וינקו ילובאץ, מאמן ציבונה זאגרב, ומוטב היה לו הפסיד ביותר מ-X נקודות כדי להימנע ממפגש הצלבה עם ברצלונה.
התמונה הזכורה לי ביותר ממשחק זה היא של דריק שארפ הפורץ לסל ומגיע עד לטבעת, אך כדי להימנע מקליעה העביר את הכדור בין רגליו לזר הגבוה ששיחק באותה העונה (לא זוכר כרגע), וזה הטביע את הכדור בצהלה, רק כדי להיות מורד לספסל ע"י ר' פנחס, שהסתכל בו בחיוך של מבוכה, כאומר לו: "אתה לא מחובר ליעדים של הקבוצה".
גם היעד של הפסד בהפרש גבוה לא הושג, "וכדי בזיון וקצף" כמאמר מגילת אסתר אשר נקראה זה עתה ברחבי תבל ומלואו.
מייקי
שמא התכוונת לויקטור-ויקטור בסיפרה אשר הטביע בצהלה? כך או אחרת, אחרת או כך, נאה הוא הסיפור.