אהלן ערן,

רציתי להסב את תשומת ליבך לבעיה שיש בכניסה לאתר שלך. יכול להיות שאתה לא נוהג לעשות את אותו מנהג מגונה בו אני חוטא. מנהג זה הוא לכתוב את כתובת האתר ללא ה-WWW לפני כתובת האתר עצמו.

אם תנסה להיכנס לאתר, ללא כתיבת קידומת ה-.WWW תשים לב שאתה מקבל הודעת שגיאה, לכן נראה לי שאתה מפספס לא מעט גולשים שחושבים שהאתר שלך ירד (ואני ביניהם).

נראה לי טוב תעשה אם תדבר עם איש המחשבים שלך (אם יש אחד כזה) ותבדוק מולו מדוע לא ניתן להיכנס רק מכתיבת הלינק עצמו ללא הקידומת (המיותרת) הנ"ל.

מניסיוני הדל בענייני אינטרנט, נראה לי כי זה נובע מהעובדה שה-DNS המקורי של האתר שלך, אינו cadursela.co.il, אלא ישנו איזה ניתוב בין האתר שלך לכתובת DNS אחרת.

אז הנה לך תירוץ (רע וקלוש) לסיבה בעטיה לא נכנסתי לאתר שלך הרבה זמן, ולמה לא הראיתי סימני חיים מזה זמן רב.

מקווה שהבנת למה התכוונתי,

גדעון ק.

ברוך השב לצל קורתנו. תודה על העדכון הטכני, העברתי את המייל שלך והנושא תוקן, כך דיווח המדווח. והתירוץ שלך להיעדרות? אכן רע וקלוש למדי. אגב, אם חזרת אתה, לאן נעלם גדעון ט., נתין מסור אחר שלנו? אם אתה כאן גדעון ט., השמע נא קולך בפתרון 'ונשאלת השאלה', למשל, או באמירה כזו או אחר דרך הלינק ''דבר אלי יפה'.

שלום,

4 סדרות ב-1-1 כולל סיינה? יש. מי יעלה? או. על אולימפיאקוס אני מוכן להמר. על השאר ממש לא.
קאחה קבוצה טובה יותר, אין לכחש לכך. אבל היו דברים מעולם, והם עם סגל קצרצרצרצר. לא שלבלאט יש יותר- חמישייה + פניני +בלו (שיואו איזה קלע חזר להיות פתאום) וג'ימי הנדריקס.

ואני אומר - ברגעים שכאלה - לא מגיע לקפטן 5 דקות? הוא לא מסוגל ללחוץ על הערלים חמש דקות ולסחוט 3 עבירות? הלו , זה שארפ!

ובורשטיין? שנה הבאה בבלגיה בבקשה, זה כבר צער בעלי חיים.

גג מנצח של אליהו נגד בני השרון? אכן.

אה, אחרון - אחרי שכל העולם לכלך על מצ'באן - סופו במשחק הראשון, משמע על מאמננו העולה שהפסיד במו ידיו את המשחק - יואב אביב טען ברדיו שדווקא סופו הוא זה שביקש מבלאט לנסות לעלות מהספסל כדי שיהיה לו אוויר. נו, לך תדע.

רן בורוכוב-סוקולוב

לעם שלום, זכיתם בפרס קולקטיבי: אמירות סוקולוביות, כולל אוסף הבלחות שאין בו בהכרח קשר בין הראשונה לשנייה ולשלישית. ומרגע שנאמרו – נאמר הכל, בעצם. הלאה.

שלום,

הנה מחשבה שמטרידה אותי מזה זמן. למה היום אין גארדים ישראלים כמו פעם? החמישייה הראשונה ב"היכל התהילה" מורכבת ממיקי, ג'מצ'י, תני, קטש ובוזי ינאי, השנייה מהיונה, עדי גורדון, שפר, ארואסטי ומרזל (וואלה, פתאום שמתי לב שיש כאן שלושה זוגות, מיקי-מוטי, בוזי-מרזל וקטשפר, מעניין).

שבעה מתוך עשרת השחקנים הטובים ביותר בישראל, על-פי 170 אנשי כדורסל בארץ שנשאלו ב"היכל התהילה", הם גארדים שעיקר ושיא קריירתם היו בין שנות השבעים לשנות התשעים, ואילו בימינו אנו, נבחרת ישראל מתבססת על שלושה פורוורדים, כספיהו ובלו, ועל גארד אחד, יותם.

תמיד שמענו ש"גובה אי אפשר ללמד" ולכן אנו נחותים בצבע, אבל קליעה, שליטה בכדור, ראיית משחק עד רמה מסוימת, מהירות וזריזות, אלה דברים שאפשר ללמד ולפתח ובכל זאת אין גארד ישראלי שמתקרב לרמתו של הכותש, שהיה הרכז הישראלי האחרון של מכבי, נכון להיום.

האם עד כדי כך נזנחו היסודות, שהכדורסל הישראלי לא מצליח "לייצר" גארד-סופרסטאר כבר עשר שנים?

אתמהה ממושכות ונואשות ולא אבין זאת.

דביר

טוב, זו חתיכת שאלה לדיון מעמיק. הכי בקצרה שאני יכול: הכדורסל השתנה לגמרי, יש חמישה-ששה זרים בכל קבוצה ולא שניים או אחד כמו בעבר הרחוק. בתקופה ההיא העדיפו להצטייד בזרים בעמדות פנים בזמן שעמדות שחקני החוץ נותרו בידי הישראלים.

היום כמעט בכל קבוצה יש גארד זר דומיננטי אחד, אם לא שניים. זה פוגע בדקות המשחק ובחירויות שניתנות לישראלים על המגרש וגארדים-סקוררים דוגמת אפיק נסים, רביב לימונד או יובל נעימי, שחקנים טובים יותר מהממוצע, נאלצים להצטמצם בדקות המשחק שלהם, או לצאת ולשחק בחו"ל.

בלי קשר, אני רוצה להזכיר שלקטש שהזכרת לא היתה הגנה מי יודע מה, יו נואו, ונדמה לי, על אף שאינני, שמרגע שמכבי ת"א זכתה בסופרו-ליג עם REL מקדונלד וביורוליג עם שאראס, הסיכוי שנראה רכז ישראלי ראשון במכבי ת"א צנח משמעותית.

חסר באמת גארד ישראלי שיש לו הכל גם בהגנה וגם בהתקפה. העניין הוא, ששחקנים כאלה שיש להם הכל, או כמעט הכל ונותר רק לסגור קצוות, מגיעים היום מהר מאוד ל-NBA. כספי הוא פורוורד אמנם, אבל ראית באיזו מהירות הוא התנדף מפה.

ובכל זאת, אם לסכם, הרי שבשקלול האיכויות, להבדיל ממספר ההופעות הבינלאומיות, שחקנים כמו מורן רוט, גל מקל ויוגב אוחיון לא נופלים משמות היסטוריים גדולים כמו איתמר מרזל, מוטי ארואסטי, אביגדור מוסקוביץ' וישראל אלימלך. זו פשוט תקופה אחרת והישראלים מקבלים קרדיט קטן בהרבה לעומת העבר בכל הקשור למספר הדקות על המגרש והאחריות שהם לוקחים על עצמם, כאשר הם מוקפים בערב רב של זרים.

וכמובן, ישנן כל הקלישאות לגבי עבודה במחלקות נוער, איכות המאמנים, טיב ורמת האימונים, דגש על ניצחונות במקום על יסודות אישיים ועוד. אני מניח שאם לא כל אלה נכונים, הרי שלפחות חלק מהם ועניינים נוספים ודאי נוגעים באמת.