שלום לך נשיאנו, צהריים זכים וערב נינוח,
בהפסקות במשחק של מכבי תל אביב, יו נואו, בין רבע לרבע, או בדבר המוזר הזה שנקרא "פסק זמן טלוויזיה", משדרים בערוץ הספורט פרומואים של שחקני מכבי בתנוחות כאלה ואחרות. מצחיקות יותר או פחות.
תפס את עיני אחד הפרומואים בו ניצבים כל השחקנים בשורה מקפצים במין ריקוד כלשהו. ומקדימה עומד לו יניב גרין ומנצח על הריקוד. בתנועות ידיים משונות. מקווה שאתה יודע על מה אני מדבר. וזה העלה לי סיפור ישן ואולי גם מוכר.
ילדה חוזרת הביתה ביום האחרון של הלימודים. ובחשש מה מגישה לאביה את התעודה מבית הספר. האב עובר על גיליון הציונים ופניו מתכרכמות אט-אט. פתאום כשהאב מגיע לתחתית הדף הוא מתרגז נורא. ותוקע בבתו האומללה מבט זועם. שואלת הילדה את אביה: "מה הקפיץ אותך, אבא?" עונה לה האבא: "מילא זה שממוצע הציונים נע סביב מספיק ומטה. אבל לראות שבזימרה את מצטיינת? יש לך עוד מצב רוח לשיר...".
אני בטוח שיניב (אגב שחקן שאני מת עליו. לפחות בנבחרת. אימת ערלי מזרח אירופה והגלילות) גם לא חש בנוח עם הפרומו הזה. אז לחבר'ה שם בערוץ הספורט, אם מישהו שומע. תשנו את הפרומו המדובר. למה לא תשימו שם את דרק שארפ לקפצץ לו להנאתו. בכל זאת, קפטן!
אפרופו קפצוצים, אני נזכר בעוד עניין. יש לפעמים שאתה נוסע לך מאי פה לאי שם. מחוג הדלק נושק אל הקו התחתון, והנורה כבר דולקת. אז גם כשאתה תקוע מאחורי נהג או נהגת גרועים במיוחד, אתה לא מזדרז לתת קיקים באוטו. חבל, לא נעים להיתקע באמצע הדרך.
כלפי מה הדברים אמורים: בהצגת השחקים של מכבי בנוקיה-ההיכל. אני רואה לתדהמתי את סחור-סחור מקפץ לו כאיילה. בהתנגשות הכתפיים המקובלת באירוע הזה (עזוב את זה שאם הוא עושה את זה לאליהו, ליאור מחזיר ציוד ועף עד היציע). לא חראם?
שמור כוחות יא סופו. הרי שלוש דקות בתוך הרבע אתה כבר יורד להגנה במהירות של צב ממוצע. וכל קפיצה כזאת אומרת שתי נקודות פחות במשחק (כמובן בהנחה ששומר עליך באראץ' הנגר, ולא איזה אליל כתיישון או מישהו כזה).
לך לך בשופי. בהליכתך האצילית (?!) וזכור את שלושת המוטיבים שלימדנו הנשיא זה מכבר: נוחות, נינוחות ונוחיות!
עד כאן לפעם זאת.
בני
וואלאק, חייכתי. וזה נאה. ריישית כל, נדמה לי, על אף שאינני אביב לביא (איך התפוגג פתאום בבת אחת ממסכינו, אה? חבל) שהפרומו הזה מופיע רק בערוץ 10. האומנם? האין זאת? גם בערוץ הספורט אתה אומר? לא זוכר. חושב שאתה טועה.
ובעניין סחור-סחור – שמע, האיש הוא מסוסוני היאור בביצת כדורסלע-האתר, בוא נפרגן לו ולא נחפש אותו בקטנות. לנגד עיניי עוד רצות תמונות שלו חבוש במשקפיים מרצדים בשלל אורות אחרי העלייה לפיינל פור. אליל הינו, מה גם שהאנגלית במבטא יווני שלו היא משהו שהעם כאן טרם חווה.
בהזדמנות גם יש להוסיף, כי אם הווודוויל סולומון הרביץ את היו נואו שלו והפך אותו למוסד עד כדי שהפך סלענג בכדורסלע, סחור-סחור משחרר את ה-I MEAN משהו כמו פעמיים בדקה. לא ירחק היום וה"איי מין" שלו ייכנס גם הוא בשערי מילון הסלענג.
באשר לגרין, שמע, מה נגיד ומה נאמר. את תהילת העולם שלו הוא כבר קנה בפרומו הזה (נע היטב הבחור, מן הסתם יש לו רקע ברחבות הריקודים במועדונים כאלה ואחרים). שמועה זדונית אומרת, אגב, שגרין נפצע תוך כדי ריקוד בפרומו.
קשה להאמין שיעשו פרומו חדש, וזה מתיישב טוב עם אותו אייטמון שכתבתי לפני כמה וכמה (וכמה!) ימים על האתר של מנהלת הליגה והצילומים הקבוצתיים של תחילת העונה שלא משתנים אפילו אחרי שנעשים 7-6 שינויים בסגל לאורך עונה. פרקינס בחוץ, גרין לא פקטור – הפרומו הוא אותו פרומו. זה מה יש.
בברכת נוחות, נינוחות ונוחיות ניפרד, בני. הפץ את המוטו בין מכריך.
ערן,
מה עניינים?
ראשית, סחתין על האתר והטורים המשובחים. אני קורא אותך כבר שנתיים-שלוש, בעיקר באתר "one", ואני מאד מתרשם, משכיל ונהנה.
ושנית, רציתי לשאול את דעתך באשר לשלוש החתמות אפשריות למכבי ת"א בעונה הבאה:
1) יותם הלפרין: להמשיך בהחזרת הצביון הישראלי, מה גם שמכבי זקוקה לגארד נוסף, וכשפרקינס יחזור אם וכאשר - מכבי תהיה מאד חזקה בעמדות 1-2, במידה ויצליחו להשאיר את פארגו.
2) שון ג'יימס - אם לא מכבי, אז קבוצה אחרת באירופה תגנוב אותו. שחקן כזה, לדעתי, הוא כוח הרתעה משמעותי מתחת לסל, בייחוד בהגנה. היום מכבי היא די פגיה בפני חדירות ואין לה חוסם עם נוכחות, למרות שהנדריקס מראה ניצוצות. סוללת גבוהים שכוללת את אליהו, מצ'באן, סופו, גרין, הנדריקס ושון, עשויה להיות מפלצתית. במידה ומחתימים את שון, אפשר אפילו להשאיל את מצ'באן לעונה-שתיים.
3) אנתוני פארקר (36 אוטוטו) - לעשות סטנדינג-אוביישן לשחקן מדהים, להביא אותו לעונת פרישה (במידה והוא מתכנן לפרוש). ראוי ששחקן כזה יסיים את הקריירה במכבי, מה גם שהוא עדיין בכושר ויכול לתרום.
כבר ארבע עונות שהוא משחק ברמות הגבוהות ביותר, מעמיד שם מספרים יפים, ולא יורד כמעט מהפרקט. העונה הוא פותח בחמישייה של קליבלנד ומשחק בממוצע קרוב ל-30 דקות. במשחק נגד מיאמי לפני מספר ימים, הוא קלע 20 נקודות, 4-4 מחוץ לקשת, ומסר שבעה אסיסטים. שתי ההחתמות הראשונות נראות לי אפשריות, וזו של פארקר אולי על גבול הבלתי-אפשרי.
אשמח לשמוע את דעתך לגבי השחקנים הללו והתאמתם למכבי, או לגבי שחקנים אחרים שמתאימים ואפשריים לדעתך. כמובן שאני חושב שעל מכבי לנסות וליצור המשכיות, ולהשאיר את רוב הסגל הקיים.
שיהיה שבוע נעים,
אבירם
ריישית כל, כמו שנהגה לומר סבתי מרים עליה השלום, שהשבוע ימלאו שמונה שנים לפטירתה, אני מודה לך על המחמאות.
שיינית, אם אני קובע מה-מי-מו במכבי ת"א אני מביא את הלפרין, אכן כי כן.
שלישית, אם אתה מביא את תיישון ג'יימס אתה לא יכול להחזיק 6 שחקנים בעמדות 5-4. הרבה מדי, מה גם שלא לקחת בחשבון את דייויד בלו וגיא פניני שכל אחד יכול לשחק לפרקים בעמדה הזו כשבוחרים ללכת עם ליין-אפ נמוך. לא חושב שיש איזשהו סיכוי שגרין יישאר.
רביעית, שמעתי את פארקר מתראיין קצרות איפשהו, כבר לא זוכר איפה. בעצם, אולי זה היה לעידן קוולר מגל"צ שהגיע למשחק של קליבלנד. אמר הפארקר בחצי צחוק חצי רצינות, שהוא לחלוטין לא מתכוון לחזור ולשחק באירופה. אני נוטה לקחת את החלק של החצי רצינות בקטע הזה, אם כי אולי תהיה שביתה ב-NBA בקרוב ולך תדע. על פניו אני חושב שאין סיכוי ממשי שפארקר יגיע.
כל טוב ושבוע נאה, הפץ את דבר קיומנו בין חבריך.
ערן,
ריישית כל, מתנצלת על כך שנעלמתי בתקופה האחרונה ולא כתבתי כלום באמצעות הלינק המופתי "דבר אלי יפה". לימודים, יו נואו, אך אין זה אומר שלא נכנסתי לאתר בכל יום ביומו.
ואחרי שהסדרנו את הסוגיה הזו - כמה מילים על המשחק של גמר המכללות. אכן כי כן, התעוררתי לראות את המשחק. תהיתי ביני לבין עצמי מה יהיה יותר נכון - לשלוח משהו מיד אחרי המשחק, או שמא לתת למוח הזדמנות להתאושש. בכל זאת, צריך שיהיה הגיון למה שאני אכתוב. נקווה שהחלטתי נכון.
טוב, אז אין ספק שהמשחק של באטלר לא הלך להם כמו שהם קיוו וציפו. אחוזים נוראיים כל כך מהשדה לא ראיתי במשך הרבה זמן במשחק מכריע כל כך. נראה היה שיותר פשוט יהיה להוציא מים מסלע מאשר לקלוע עוד 2 נקודות. המאמן שלהם צוטט כאומר שעם 12 מ-64 מהשדה אי אפשר לנצח אף משחק. צודק. השדר של המשחק אמר שהייתם חושבים שאם משאירים את יוקון על 45 נקודות בשתי הדקות האחרונות של המשחק - רוב הסיכויים שתנצחו. אבל לא... היה חבל לראות את זה, לא הייתי מתנגדת לזה שבאטלר יקחו את התואר אחרי השנתיים האחרונות שלהם. ויחד עם זאת שמחתי שקונטיקט ניצחו. בכל זאת, המכללה הלאומית.
מחשבה שעברה במוחי במהלך המשחק: האם ניתן להגדיר את באטלר כאנדרדוג כשהם בולדוגים וקונטיקט הם האסקיס? אתמהה ממושכות.
וכמה דברים ששמתי לב אליהם:
1. ניתן לראות משחק בלי פרשנות של עפר שלח. זה אפילו נשמע לא רע.
2. ערוץ המזרח התיכון שידר את המשחק. אכן כי כן.
3. נעמה שפיר נתנה את משחק חייה במשחק האליפות של טולדו. ראה קישור מצורף.
המשך שבוע טוב, והיידה סטנלי שזכה בפרס מפעל חיים השבוע.
שירה
כבוד ויקר על שישבת לראות בשעות כמו 4, 5, ו-6 בבוקר את המשחק. אפילו לא ניסיתי, מודה, למרות שאת חצי הגמר בין באטלר לווירג'יניה קומונוולת' ראיתי ונשאר בי טעם של עוד. טעם-מה-טעם, לא בנוי יותר לשעות האלה, מה לעשות. היו ימים.
אתמהה אף אני ממושכות ונואשות בעניין הבולדוגים וההאסקים. מוזר בעיני כל העניין הזה ואף פעם לא נתפס אצלי, למרות הניסיון לצבוע את הדברים ולעשות מזה פאן. הנה, לאשדוד קוראים דולפינים. אני מביט במאירק'ה שאוחז בצלעותיו החל מדקה 11 בערך ושואל: זה דולפין, זה? וכל הכלבים, הנמרים, הנהרות, הנחלים, החום-אימים של מיאמי. לא יודע, נשמע קצת דבילי. שיהיה.
בעניין שלח – האיש הוא מוסד בפרשנות הכדורסל בטלוויזיה, לא ניקח זאת ממנו, אף לא ננסה. בעיניי החשיפה שלו גדולה מדי ובאיזשהו מקום, אחרי כל כך הרבה שנים, הופכת עם הזמן לקושי מצד הצופה. מסכים איתך שאם פתאום מגיע פרשן טוב אחר ומשדר, ובטח אם זה באנגליזית מקורית, כאילו נגלה לך עולם ומלואו שלא ידעת על קיומו קודם לכן.
היידה נעמה שפיר, היידה, היידה, היידה. שמעתי אותה מתראיינת לפני כמה וכמה (וכמה!) ימים ברדיו. איזה יופי. בפשטות, בנימוס, בשמחה. תענוג.
ומכל כולם היידה סטנלי שן זהב ברנדי, שקיבל פרס מפעל חיים באירוע האולסטאר של הלאומית שאומרים האומרים, ומספרים המספרים וטוענים הטוענים ומדווחים המדווחים, שהיה נאה כרפאל לפחות. ואולי גם יותר.
רוב תודות ונצורות שירה, יידעי את מכרייך ומוקיריך כי אני כאן מדי יום, לפעמים גם כולל ימי שישי וערבי חג, אם כי לא
בשבת המלכה.
עד כאן מהדורת טריפלקס להפעם.
בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד. |
