שלום,

שעת לילה מאוחרת ביום רביעי שעבר וביורוספורט מוקרנת תכנית בפרשנותו של סשה דג'ורג'ביץ' האלילי על רבעי גמר היורוקאפ.

בעוד קאזאן, קאחה סול, צדוויטה זאגרב ובנטון טרוויזו מפלסות את דרכן לחצי הגמר, היה נחמד להיזכר בפרצופים מוכרים (טימי באוורס וקלי מקארתי, למשל, היום אני לוקח אותם במקום ריץ', סולומון ודאוול). אבל השחקן שהרשים יותר מכולם מבין אלו ששיחקו בארץ ובעצם הרשים יותר מכל שחקן אחר ברבעי הגמר היה מאצ'יי לאמפה.

פתאום נזכרתי למה האיש נחשב כל-כך הרבה שנים להבטחה גדולה, ופתאום תהיתי מה בער לפיני ודרוקר לשחרר אותו אחרי 8 משחקי יורוליג בשנה שעברה, כאשר בשלושת האחרונים הוא בקושי רואה פארקט.

אז נכון, ההגנה שלו היא לא משהו לספר עליו הביתה אבל ראינו שחקנים ששומרים פחות טוב ממנו. הוא לא שחקן פוסט-אפ וזה אולי קצת מפריע לגיוון של ההתקפה, אבל מצד שני מדובר בשחקן שמסוגל אחרי חסימה לצאת ולתפור את היריבה מחצי מרחק.

לאמפה זרק המון שלשות בתקופה שלו בארץ אבל מבט על המספרים שלו בקאזאן מגלים 6 זריקות לשלוש ביורוקאפ. לא בממוצע למשחק, אלא בכל העונה האירופית.

לשם השוואה, בשנה שעברה בויטוריה הוא זרק 9 פעמים לשלוש. כנראה שזה גם תלוי במאמן. אל תתנו לחזות הרכה לבלבל אתכם: מדובר בריבאונדר בכלל לא רע. כמעט שמונה כאלה בערב העונה בקאזאן ב-26 דקות. לשם השוואה סופו שמשחק קרוב יותר לסל לוקח רק 4.3 כאלה ב-20 דקות.

אגב, ב-4 משחקי היורוליג שבהם שיחק לפחות 20 דקות בעונה שעברה אסף לאמפה לפחות 5 ריבאונדים בכל משחק. זו לא הבעיה.

ייתכן מאוד שהסיבה לשחרור לאמפה היתה החוזה הגבוה, שביחס אליו התוצרת שהוא הביא לא הצדיקה אותו. לדעתי, מכבי ת"א פספסה שם בענק.

לאמפה הוא שחקן-שחקן ואם הבעיה של פיני היתה שהוא לא משחק מספיק קרוב לסל כל מה שהוא היה צריך לעשות זה לקחת משחק אחד של לאמפה ולראות בוידאו ולהבין שזה לא סוג השחקן שיביא לו נקודות בפוסט-אפ.

מצד שני, בקבוצה עם חודרים כמו אנדרסון, אידסון ופרקינס האיש יכול היה לעזור למכבי לא מעט בערבים שהקלעים לא פוגעים (מישהו אמר המשחק הרביעי בבלגרד?).

מעניינת אותי דעתך על האיש ועל ההחלטה בעונה שעברה לשחררו.

אלישע פודרבייטל

שלומות ונצורות אלישע,

ריישית כל, כפי שנהגה לומר סבתי מרים עליה השלום, שבעוד מספר ימים נעלה לקברה ביום השנה השמיני לפטירתה, עלי ליידע את העם שהמייל שלך הגיע ב-5 בחודש. ולמה אני עושה את זה? כדי לא להוציא אותך סהרורי לחלוטין בעיני העם, שוודאי חושב לעצמו ברגעים אלה: מה רוצה האלישע הזה? מאיפה הוא מביא פתאום תמיהות ותהיות לגבי לאמפה ששיחק כאן תקופה קצרה בעבר ושוחרר מזמן, בשעה שאזובי הניוז מורחים כותרות ענק על שביתת שחקנים או סגירת ליגת קזינו מחר. והרי בפני כאוס מוחלט אנו עומדים, ומה לנו ולמאצ'יי לאמפה עכשיו?

אחזק אותך מול כל אלה ואודיע להם: אתה, אלישע, אתה השפוי והנורמטיבי והמהוגן והצודק וגם הצדיק, אם יש כן עניינים של צדק וצדיקות. אתה זה שדן בענייני דיומא ודלילה לעניין-לגמרי, בעוד כל האחרים מבלבלים את שכלנו יומם וליל בשטויות מעיקות.

איפה היינו? החבר לאמפה, כמובן.

ובכן כי כן עלי להודות שאם לא היית מציין את שמם של אידסון, פרקינס ואנדרסון לצד שמו של לאמפה, הייתי עשוי לחשוב שהפולני-שבדי ביקר כאן לפני שלוש שנים לפחות. כה רחוק נראית עכשיו הקדנציה הקצרה שלו במכבי ת"א.

ולענייננו: כנראה שהתלהבת ממנו אחרי שראית קטעים מהמשחק בו קלע 31 נקודות והוריד 16 ריבאונדים נגד קאזרטה במשחק השני של קאזאן ברבע הגמר, שהעלה את הקבוצה לפיינל פור של היורוקאפ (שיתקיים בטרוויזו המוריקה, שאין שפויה ממנה, ב-16 ו-17 בחודש).

לצד המספרים האלה יש להוסיף שהאיש הרביץ 14 מ-25 לשתי נקודות ואף לא זריקה אחת לשלוש. תזכיר לי מי זרק 25 פעמים מהשדה באירופה בפעם האחרונה, שאינו גאליס או פטרוביץ' או אוסקר שמידט או דורון ג'מצ'י. וועוד שחקן פנים, כן? גם אם יש פה ושם כאלה, די ברור שמדובר במספרים נדירים.

הוא סיים את עונת היורוקאפ, לא כולל פיינל פור כאמור, עם 14.8 ו-7.9 ב-26 דקות. מספרים יפים מאוד יש לו, נתקשה לכחד, אף לא נסתיר או נכחיש או נעלים.

שמע, לא ראיתי את לאמפה משחק הרבה מאוד זמן, אבל ברור לגמרי שהוא שחקן התקפה מצוין עם טאץ' רך ונדיר יחסית לשחקן בגובהו. יכול להיות שההגנה הרכה שלו (מאוד רכה ועצלה לפחות על פי מה שהראה כאן) הפילה אותו בתל-אביב. יכול להיות שהמשכורת הגדולה היא זו שהביאה להחלטה להיפרד, ומאוד יכול להיות שהנטייה לברוח החוצה ולזרוק המון, פשוט המון, היא זו שגרמה לצוות של מכבי ת"א לחשוב: רגע, לא בנינו על תחנה סופית בכל התקפה. האיש מגזים.

עכשיו אני נזכר שעוד בעונה שעברה נדמה לי, על אף שאינני, הוא הגיע למלחה-האולם ושיחק נגד הפועל ירושלים ביורוקאפ. זה נגמר ב-30 נקודות ו-22 זריקות לסל (ומתוכן 14 בפנים), ובהפסד של קאזאן.

ברור שאלה לא מספרים מייצגים והממוצעים של כל דבר – דקות, נקודות וזריקות – קטנים יותר. באועפ"כ, לאמפה הוא כנראה מסוג השחקנים שצריך לקבל ביטחון רב מהמאמן שלו (מי לא, בעצם?), צריך לדעת שיש לו רישיון לזרוק לסל לעיתם קרובות ושהוא יכול לזייף פה ושם בהגנה, העיקר שלא לספוג עבירה כי צריכים אותו בהתקפה.

כבר לא זוכר אם מכבי בעיקר השתמשו בו בעיקר כחוסם בפיק אנד רול שיוצא לזריקה, אבל די ברור שהתפקיד שלו במכבי ת"א היה מוגבל מלכתחילה והוא היה רחוק מלשמש שחקן מרכזי באופן עקבי כפי שהוא בקאזאן, או כפי שהיה בנבחרת פולין כשראינו אותו תחת מאמננו שחור-השיער לשעבר.

אגב, היו כמה וכמה (וכמה!) משחקים שהחבר מילאן מצ'באן נראה לפתע כמו סוג של לאמפה קטנטן, כשכל כדור שהגיע אליו נזרק מיידית לסל. משלוש, משתיים, עם הגב לסל או עם הפנים. מאמננו העולה לא אהב זאת, והסרבי עם חלק הראש האחורי המוזר-מגולח-מקושקש ביותר שנראה אי-פעם בנוקיה-ההיכל, הוטס לספסל אחר כבוד.

קשה לומר על שחקן שהבאת במיליון דולר או יותר שהוא פספוס בכך שלא נשאר שנים. אם מכבי היו מביאים את וויצ'יץ' בצעירותו ברבע מיליון דולר ואיכשהו משחררים או משאילים ולא מחזירים, רק כדי לראות איך הוא פורח בחמש השנים הבאות בויטוריה או סיינה, זה נקרא פספוס בעיניי.

אני חושב שלאמפה גילה עודף עצמאות בסגנון המשחק שלו ובשום שלב לא הצליח להפוך לשחקן המוביל שהוא רגיל להיות בקבוצות השונות שלו באירופה. הוא פשוט יצא מהמסלול, או הוצא מהמסלול, בתקופה הקצרה ששיחק במכבי ת"א. כשכל זכה בא לצד משחק עצל-משהו בהגנה – ובהשוואה תמידית לשכר הגדול כפי שהזכרת – כנראה שאין תכלית ואין תוחלת לעניין כולו.

וזכור אלישע – שביתה-מה-שביתה, מנהלת-מה-ארגון שחקנים – שיחקת אותה בגדול.

שלומות ונצורות בשלב זה.