שלום,
שוטטתי להנאתי באתר שלך והגעתי ללינק "לנשיאות הסיפרה" שם יש תמונה של בורקסים משולשים ומתחת כתוב שהתפריט בישיבות הנשיאות הם בורקסים נוטפי שומן ופסטרמות.
אך אבוי! הרי ידוע לכולם שבורקס משולש הוא עם גבינה, ואילו הבורקס הפרווה הוא עם תפוחי אדמה וצורתו מרובעת! זה כמו שכולם יודעים שאירופה צהובה, כי מכבי לובשת צהוב ולא אדום! רציתי לשאול מה עושה אליחי בן שלום בישיבות הנשיאותיות, ואולי זו הסיבה האמיתית בגללה הוא פרש?
חג שמח וכשר,
תודה,
יפתח
אבקש להרגיע את שומרי הכשרות שבינינו ולהודיע, כי הצילום, יו נואו, צילום אילוסטרציה הינו, ואין דבר בינו לבין מילוי הבורקסים אותם אנו בולסים. את הפסטרמות אוכלים עם בורקס תפוחי אדמה, ואת הבורקסים עם הגבינה עם תוספות צדדיות כמו פטריות או זיתים.
שלום נשיאנו,
קראתי בעניין רב את דבריו של נתין עמית, ואת תשובתו המלומדת של נשיאנו בעניין מאצ'יי לאמפה. אודה ולא אבוש כי גם בעת שהיה הבחור כאן בינינו לא חיבבתי אותו (כשחקן כמובן, ייתכן שהבחור מעביר זקנות את הכביש כשיגרה).
מה שזכור לי בעיקר מידידנו, זה חוסר היכולת לשים גוף מול שחקן אחר, חוסר יכולת לעשות תנועה ראויה עם הגב לסל ויד מצוינת לשלוש. מאז ומתמיד אני סבור ששחקן פנים עם יד טובה מבחוץ (ומי גדול לנו מסאבוניס כדי לשמש כדוגמא) או גארד עם משחק טוב עם הגב לסל (דורון שפר הזכור לטוב יהיה הדוגמא במקרה הזה) הם דבר ראוי עד מאוד.
הכל טוב ויפה. אלא שקודם כל על שחקן לעשות את תפקידו בצורה סבירה. שחקן פנים ללא משחק פנים, גם אם ישחיל שלשות, או גארד עם משחק פנים נפלא אבל ללא יכולת לקלוע ממרחק ממוצע ומעלה - לא עושים לי את זה.
יש יוצאים מהכלל כמובן. לארי בירד לא יכול היה לשמור על השחקן המקביל לו באחד על אחד (אני לא בטוח שבאחד על אחד הוא יכול היה לשמור על סבתא שלו) והיה אייט עד מ א ו ד יחסית לחבריו לעמדה. הנפלד לא היה מומחה גדול בלקחת שחקנים עם הגב לסל (הרבה דפיקות לב נגרמו לי כשהיה מתחיל מהלכים כאלה) וגם ריבאונדר נודע לא היה, אבל אלו יוצאים מהכלל שחיפו על החיסרון במשהו באמת יוצא דופן.
רוב החברים עליהם מדובר אינם כאלה. ככה שאני מתקשה להתגעגע למר לאמפה. אני רוצה שלסנטר שלי יהיו כמה תנועות אופייניות עם הגב לסל, יכולת לתת גג או שניים במשחק ואם אפשר שירים את הראש למסירה מידי פעם - דיינו. אם הוא מביא איתו גם שלשה-שתיים במשחק, סחתיין אבל רק אחרי הרשימה שהוזכרה.
בשורות טובות
יאיר מ.
ועוד מייל בעניין לאמפה:
שלונ"צ!
שאול שאל אלישע פודרבייטל לגבי מאצ'יי לאמפה, ומדוע אינו במכבי ת"א היום וענה הנשיא, פחות או יותר, כי שחקן רך בהגנה בלי משחק בפוסט לא היה שווה את המחיר. כל זה נכון, אבל לי לפחות קשה להשתחרר מתחושה נוספת: פיני גרשון חזר מפיראוס מדושן עונג, ופחות רעב למשחק הכדורסל, אולי קצת יותר למשחקי מלים.
כשתיקח שחקן בגובה שלו, תוסיף לו רכות, תיקח ממנו משחק בפוסט (שכ"כ היה חסר בשנה שעברה), תוסיף לו קרחת זורחת ומבע נטול הקשר . . . ברגע ששאלו את פיני גרשון מדוע הוא לא משחק, והוא ענה פחות או יותר "כי לדבר איתו זה כמו לדבר ללאמפה!" אתה מבין שהוא בססטוס של חייל חי"ר שסמל המחלקה שלו קלט בשבוע הראשון.
טוב לא ייצא מזה.
מייקי
נאה. ומי שהחמיץ את האייטמון המדובר, שמספר ימים אחריו קלע לאמפה 26 נקודות והוריד 11 ריבאונדים בניצחון של קאזאן בגמר היורוקאפ, יכול לקרוא אותו עכשיו כאן.
שלום לכבוד הנשיא ולנתינים הנאמנים,
ברצוני לאפשר פתרון אפשרי לתסבוכת החוק הרוסי. מן הידועות היא, כי החלופות האפשריות הן למעשה רק שתיים. האחת השארת המצב על כנו: מקסימום של 3 זרים על המגרש בו זמנית ובנוסף על הספסל אין סוף שחקנים זרים (שחלקם זרים לכדורסל, אימרה שחביבה עלי ולצערי היא נכונה).
החלופה השנייה היא רישום של 4 זרים שיכולים לשחק יחדיו בו זמנית, אך לא יתאשר רישום של זרים נוספים.
היות ששחקני הכדורסל הישראלים אדישים בין החלופות (עם יתרון קל לבחירה במצב הקיים) והיות שבין הקבוצות החלופות הן בהתאם לצרכים (כן אירופה/לא אירופה וכו') אני מציע בפשטות שתבחר לה כל קבוצה את החלופה המתאימה לה.
תצהיר עליה מראש ותתחייב לנהוג לפיה. חלק מן הקבוצות ינהגו לפי החוק הרוסי (3 זרים משחקים במקביל) וחלק לפי החלופה של רישום 4 זרים. באופן כזה גם השחקנים יקבלו 2 חלופות שמקובלות עליהן, וגם לקבוצות תתאפשר בחירה של דרך נכונה יותר ומתאימה יותר לצרכיהן.
פשוט, לא?
אני יודע שבין המבקרים של האתר הקדוש הזה ישנם גם שחקנים פעילים, אז ראוי שיקראו, יסכימו ויעבירו הלאה את ההצעה שלי.
אני מתחייב לא לבקש עבורה שכר :-)
תודה על הסבלנות,
אבי
נשמע מעניין. לא ממש יושב טוב עם קריטריון העל המקודש, שמדבר על שוויון תצורתי שתקף לכולם. אבל אם אפשר שבאותה ליגה יהיו פערי תקציב בין קבוצות שונות שמגיעים למאות אחוזים, אולי אפשר גם לקבל החלטה לפיה כל קבוצה תבחר אחת מבין שתי חלופות (בסופו של דבר מדובר בשתיים ולא בשבע או עשר) ותדבק בה.
היי ערן,
העונה הסדירה של ליגת מנש הגיעה לסיומה, ותמונת הפלייאוף הורכבה סופית. האם תוכל לתת תחזית לגבי מה לדעתך הולך לקרות? מי תזכה? מי תבזה? בכל מקרה, לדעתי בסיבוב הראשון לא יהיו יותר מדי הפתעות, למעט פורטלנד שתדיח את דאלאס. בחצי גמר המזרח אמור להיות לנו משחק מרתק שמפגיש בין בוסטון שנמצאת בתקופה די רעה, למיאמי עם ווייד, בוש ולברון, שאני מקווה שיש לו זיכרונות מחצי גמר המזרח של העונה הקודמת.
הגמר שאני צופה? שיקאגו - לייקרס, ועוד אליפות של קובי והזן-מאסטר. בגמריים האיזוריים שיקאגו תיהיה מול בוסטון, והלייקרס מול אוקלהומה.
עילי
פרסום המייל שלך מגיע באיחור (באחריותי, באחריותי) כך שהבנת ודאי מספר דברים: ריישית כל, כפי שנהגה לומר סבתי מרים עליה השלום, סר ש. הרמלין הוא זה שמציג את הבראקט מדי שנה ואני בדרך כלל לא מתערב והפעם אין לי אפילו תחושת בטן.
שיינית, נכון לשעת הכתיבה יש הפתעות (ממפיס מול סן אנטוניו, ניו אורלינס מול הלייקרס, אטלנטה מול אורלנדו) ופורטלנד רחוקה עדיין מלהדיח את דאלאס ונמצאת בפיגור 3:2. שלישית, בוסטון עם התקופה די רעה היא היחידה שניצחה בסוויפ.
כך או אחרת, אחרת או כך, אם נחיה גם נראה עד כמה תהיה קרוב, מדויק או רחוק, בתחזיות שלך לגבי הגמרים האזוריים, הגמר הארצי וזהות הזוכה.
ועוד מעילי:
אני רואה עכשיו את משחק מספר 3 בין בוסטון לניקס, שמשודר בטלוויזיה סוף-סוף. אנחנו בעיצומו של הרבע השלישי ומייק ד'אנטוני מזעיק כאן טיים אאוט כי הקבוצה שלו כבר במינוס 13, אחרי סלים מטורפים של פירס ואלן. אבל זה לא הסיפור כאן.
הסיפור הוא ראז'ון רונדו, לטעמי, השחקן הכי אוברייטד בכל ליגת מנש ואולי אפילו בעולם כולו (כן בורוכוב-סוקולוב, אפילו יותר מרוביו). לרונדו יש ממוצע של 11.3 אסיסטים למשחק בעונה הזאת. במשחק הזה, עד עכשיו כבר 11 אסיסטים, ואנחנו 8 דקות לסיום הרבע השלישי.
ממוצעים טובים מאוד, לא? אז זהו, מתוך ה-11 אסיסטים שלו, אולי 3 הם אסיסטים אמיתיים. כל השאר מבוססים על החוכמה של KG ועל הקליעה המדהימה של ריי אלן ופול פירס.
זה פשוט - רונדו מרכז, בכנפיים פירס ואלן מקבלים חסימה כל אחד מצד אחר, ורונדו פשוט צריך למסור להם, הם כבר ייקלעו את הזריקה הזאת. קשה לי להבין איך שחקן עם קליעה כל כך מוגבלת, שהוא סוג של חור בהתקפה (השומר שלו שומר אותו מהצבע, אפילו זריקות פנויות בתוך הקשת הוא לא לוקח!) נחשב בעיני רבים לרכז יותר טוב מרוז, ווסטברוק, קיד, ובעיקר נאש.
טרייד שאני בתור אוהד נאש מושבע יכול רק לחלום עליו: נאש תמורת רונדו. זאת אליפות בטוחה לסלטיקס. בטוחה, מיליון אחוז. השומר יצטרך להידבק לנאש, שיקבל פיקנרול מגארנט/ביג בייבי/אחד האונילים, וברגע שתבוא העזרה פירס ואלן יתפרו את השלשה. פשוט לא?
מהצד השני, נגר כמו רונדו בחיים לא יצליח להוביל את פיניקס אפילו ל-40 ניצחונות בעונה. באמת שאני לא מבין איך הוא נחשב לרכז הטוב בליגה בעיני כל כך הרבה אנשים. ועכשיו ערן, המשחק ממשיך וכבר פספסתי 2 דקות מהרבע, אז ניפרד בברכת ליל מנוחס וד"ש לפנחס, שהולמת מאוד את השעה (3:50).
ישבתי כמוך לראות את המשחק הזה אבל במחצית נשברתי ופרשתי. ניו יורק היו כל כך גרועים הגנתית, שהיה לי ברור שאין סיכוי לשינוי בזהות המנצחת למרות שהפער במחצית עמד על 8 בלבד לזכות הסלטיקס. מודה שלא שמתי לב במיוחד לרונדו במחצית הזו, אבל ספק אם צריך למדוד גדולתו של רכז או על סמך כמה מהאסיסטים שלו הם "אמיתיים" וכמה פשוטים כי לידו משחקים שחקנים גדולים.
ג'ון סטוקטון עשה כל הזמן את אותה פעולה ומסר שוב ושוב לקארל מאלון, שזרק עוד ועוד וקלע אלפי סלים. ממש לא משנה אם המסירה היתה חכמה יותר, מלהיבה פחות, או איפה היא נמצאת על סקאלת התחכום.
ספציפית למשחק הזה ההגנה של הניקס, בעיקר על קלעי החוץ ופחות בצבע, היתה חלשה מאוד, עניין שהקל על רונדו יותר מהרגיל. מסכים איתך לגבי חוסר הביטחון שלו בקליעה, כולל העובדה שלעיתים הסיטואציה הזו נראית כמעט מגוחכת מהצד. מצד שני, מזכיר לך את הדרך שרונדו עשה בתקופה האחרונה משחקן זוטר לשחקן במעמד שווה לכל הפחות לשלושה הגדולים של הסלטיקס. אני רוצה גם להזכיר, כי לא ציינת, שרונדו סיים את המשחק המדובר עם טריפל-דאבל שכלל 20 אסיסטים. ואוקיי, בוא נזקוף גם את זה לחובת ההגנה החלשה של הניקס.
עוד עניין שאתה צריך לקחת בחשבון לדעתי הוא הגיל. בעוד ג'ייסון קיד וסטיב נאש מדורגים, יש להניח ואף להניח יש, בין עשרת הרכזים הטובים בהיסטורייה של ה-NBA בגילם המאוד מבוגר (38-37) ואחרי כל מה שעשו, רונדו רק בן 25. בוא נדבר עליו בעוד כמה שנים. בוא ניתן לו לרוץ. אולי אפילו לשפר את הקליעה.
ד'אנטוני העלה תמיהה אחרי אחד המשחקים (3 או 4, לא זוכר כרגע) מה היו הנתונים של רונדו לו היה משחק במינסוטה ולא בסלטיקס. אני מניח שאם הוא היה משחק בטימברוולבס גם הוא היה מפסיד 60 משחקים בשנה או משהו כזה, אבל לא זה העניין. העניין הוא, שרונדו משחק בסלטיקס. ומייק ד'אנטוני והניקס שלו הם הקבוצה היחידה שהפסידה בסוויפ. נקודה.
ולגבי הטרייד הדמיוני בין נאש לרונדו אני באמת לא יודע. למדתי עם הזמן לדעת, שאין שום דבר שאפשר לאמוד אותו במיליון אחוז הצלחה. אפילו לא אליפות של בוסטון סלטיקס עם סטיב נאש רכז במקום רונדו. לסיכום, אני חושב שרונדו הוא לא השחקן הכי טוב בבוסטון, אבל הוא השחקן הכי חשוב שם.
ועד כאן להפעם מהדורת שאלותשובות.
בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד. | 
