אהלן,
ייתכן שהנושא כבר נידון בעבר ועל כך התנצלותי הכנה. שמתי לב ששחקני עבר שנעשים מאמנים ראשיים, הם על פי רוב מוחלט רכזים או גארדים.
אם זה בליגה שלנו שיש את הכותש, ל"ל, בוסאני, או אפילו ברק פלג (שהוא פורוורד כמו שאני מטביע מקו העונשין) או שרון דרוקר השם ייקום דמו על שהוא מוסר לשטח מת ולא ליד, כפי שסופר ב"דאנק בפרצוף".
במנש יש לנו את סקוט סקיילס, נייט מקמילן, דוק ריברס, אייברי ג'ונסון, ויני דל נגרו וכנראה שעוד. היחיד שחריג שם הוא קורט ראמביס.
האם באירופה יש מאמנים שעשו קריירה כסנטרים? האם אין איזה סאבוניס שיכול ללמד את הצעירים של היום משהו על ניהול משחק? האם זה בגלל שקשה להם להתכופף בכל פסק זמן כדי לתת הוראות והברכיים לא מה שהיו פעם?
תומר
שאלה נאה כרפאל היא זו. עסקנו בה באופן כזה או אחר, כהנה או כשמה, אבל לא בדיוק-בדיוק כמו שהצגת את זה.
ריישית כל, כמו שנהגה לומר סבתי עליה השלום מרים, הרשה לי להוסיף עוד כמה וכמה (וכמה!) שמות של גארדים, בעיקר רכזים, שהפכו למאמנים.
ראשון וראשון להם הוא כמובן ז'לימיר-הגביר, האיש שצריך לכתוב עליו ספר שלם, מאמן פנתינאייקוס. גיא גודס, יו נואו. ז'אן מארק ז'אומין, מאמן אוסטנד ושחקן מרכזי בנבחרת בלגיה בעבר. אגלוס קורוניוס שמונה במהלך העונה לתפקיד מאמן א.א.ק אתונה והיה אחד השחקנים המובילים בה.
פאבלו לאסו, גדול המוסרים בכדורסל הספרדי, גם הוא מאמן (את סן סבסטיאן נדמה לי, על אף שאינני). אורן אהרוני, אמנם עוזר מאמן כרגע אבל היה כבר מאמן ראשי בגבעת שמואל. גלעד כץ. שרון דרוקר. לוקה פאביצ'ביץ' שהוחלף באלבה ברלין על ידי מאמננו שחור השיער לשעבר. ודייויד בלאט, איך שכחנו את דייויד בלאט, מאמננו העולה ומבכירי מאמני אירופה נכון להיום.
ולארי דרו, איש אטלנטה הוקס, שביקר אותנו לעונה אחת אי-אז בסוף שנות השמונים בסקאבוליני פזארו. ולני ווילקנס בן ה-73 שפעם, מזמן, היה פוינט גארד. וסטניסלב ירמין. ופנאיוטיס ינאקיס.
עוד רכזים, שוטינג גארדים וכאלה: יורה זדובץ'. זדראבקו ראדולוביץ'. יוסיפ וראנקוביץ'. ולימיר פראסוביץ'. תומאס פצ'סאס, דושקו איוונוביץ', אורחון אנה.
חסרים?
סתם ככה, השלמות. למען יידע העם.
יש עוד ועוד ועוד כחול אשר על שפת הים לרוב.
בואו נגיע עכשיו לאנשים היותר גדולים מבחינה פיזית. פספסת ברשימה האקראית שלך ב-NBA את הגדול מכולם, פיל "האליל" ג'קסון, ששיחק כפורוורד/סנטר כשהיה צעיר וגובהו 2.03. וישנו קווין מקהייל (2.08) שאימן תקופה קצרה במינסוטה ומוזכר עכשיו כמועמד להחליף את דוק ריברס בסלטיקס.
וכמובן, ביל ראסל (בן 77 כיום), אחד מגדולי השחקנים ב-NBA, הסנטר המפורסם והמצליח של הסלטיקס, אימן בעבר את בוסטון, סיאטל וסקרמנטו.
ומה לגבי וינקו ילובאץ, סנטר נבחרת יוגוסלביה בעבר, שאימן את מכבי ת"א בעונת 1997/98 ושפמו המכובד התייצב אף הוא איתו מדי אימון ומדי משחק בנוקיה-ההיכל? עבר גם בציבונה זגארב ובעוד כהנה וכשמה באזור האדריאטי.
לא יודע מה קורה איתו כיום, אבל לפני כמה וכמה (וכמה!) שנים דריל דאוקינס, הלוא הוא "בייבי גורילה" הנודע, אימן איזו קבוצה בליגת חצי מקצוענית בארצות הברית.
שמא נדבר על קליף לויק, איש ריאל מדריד ומבכירי שחקני אירופה בזמנו? שחקן עם הוק-שוט רציני ביותר, לא נכחיש זאת. כמאמן הוא הוביל את ריאל לזכייה בגביע ספורטה ולהשתתפות בפיינל פור של גביע אירופה לאלופות.
וגם מיכאיל מיכאילוב, הסנטר הרוסי עם האזרחות הספרדית, שהתחיל את העונה הנוכחית בסמארה ופוטר. ופעם בלט מאוד פטאר סקאנסי, סנטר מצליח אי-אז בימים, שאימן את נבחרת יוגוסלביה, נבחרת קרואטיה, בנטון טרוויזו ואיזו קבוצה יוונית שאני לא זוכר כרגע. אולי פאוק סלוניקי? אולי.
אצלנו, לעומת זאת, באמת שממה. שחקנים כמו תומר שטיינהאור, עפר פליישר, שמעון אמסלם לא הלכו בכיוון. בעז ינאי ניסה קצת לפני 20 שנה בהפועל גבת, אבל זה לא עבד. אחד הבלולים, קובי נדמה לי, על אף שאינני, גם הוא בתחום באחת הקבוצות בליגות הנמוכות. לבאן מרסר אימן עד לאחרונה, אולי גם היום, קבוצת נערות בהיי-סקול.
המאמן הישראלי הכי גבוה בליגת קזינו שאני זוכר כרגע – ושוב, מבלי לבדוק יותר מדי לעומק – הוא מאיר קמינסקי שאולי-אולי מגיע לשני מטר. גם זה לא בטוח.
בקיצור, עושה רושם שמה שידענו כל הזמן הוא נכון ושאתה צודק. כמאמנים יש יותר גארדים מאשר גבוהים. אין לי הסבר ממש טוב לזה.
אולי בגלל שהגארדים, ובמיוחד הרכזים, הוא מנהלי משחק, סוג של מאמנים קטנים, עוד בהיותם פעילים כשחקנים, והגבוהים הם בעיקר לך לפה, זוז לשם, תעשה ככה, תחסום.
אולי בגלל שהגבוהים, בעיקרם, הם סוג של עם עצל למדי והגוף שלהם מפורק גם ככה כשהם מגיעים לגיל פרישה. למי יש כוח להמשיך ולעבוד הלאה. האמת, כשראיתי את סאבוניס עם כל הגודל שלו הופך לסוג של שגריר לקראת אליפות אירופה הקרובה, לבוש חליפות, מגיע לפגישות עם הנשיא, הייתי מופתע מספיק. עם כל הגודל שלו להתחיל וממש לזוז ולתפקד במשימות רשמיות? מחיאות כפיים לסאבאס, לא נכחיש זאת כלל ועיקר.
ובכל זאת ועל אף הדברים, בשליפה, הצלחתי לאתר כמה וכמה (וכמה!) טאווילים, ביניהם המאמן הכי מעוטר ב-NBA, כן?
ונדמה לי ש-750 גרם טקסט הם גבול הולם שאפשר לסגור בו עניין ולהודיע רשמית על סיום האייטמון.
שלומות ונצורות בשלב זה.