שני עניינים לי אל העם: הראשון, ענייני שום כלום.
נתחיל בשרון ששון – עד כה בשני משחקי הפלייאוף עומד על 0 מ-6 משלוש ומדד ממוצע של מינוס 3.5. מה קרה לשחקן ששיחק בעבר בנבחרת ובמכבי ת"א? העונה הזו היא המשך ישיר לעונה הלא טובה שלו בשנה שעברה בהפועל ירושלים. במהלך העונה הסדירה קלע 6.6 נקודות במשחק ותרם רק 4.1 נקודות מדד. כל הקריירה הוא קולע עונשין ביותר מ-80% והעונה קלע רק ב-62%.
שחקן נבחרת לשעבר נוסף הוא עמית תמיר. עד עכשיו שותף בפלייאוף נגד אשדוד לדקה בודדת. תמיר, שחזר לקבוצת נעוריו בעקבות הפציעה של אורי קוקיה, שותף ב-9 משחקים בלבד למשך 6.3 דקות בהן תרם 1.6 נקודות ומינוס 0.1 נקודות מדד. הוא תמיד הצטיין בקליעות לשלוש, אבל בדקות הבודדות בהן שותף דייק העונה רק ב-25% לשלוש.
השחקן האחרון ברשימה הוא אור איתן. כמו עמית תמיר בפלייאוף הוא מחמם את הספסל ועד כה כלל לא שותף. העונה שיחק 9.3 דקות בלבד בממוצע למשחק, בהן תרם 2.2 נקודות ו- 0.4 נקודות מדד. איתן, שבמהלך רוב בקריירה קלע דייק ב-40-35 אחוזים לשלוש, קלע העונה רק ב-22% מחוץ לקשת.
ובנושא אחר: בתור כותב מניפסטים המהללים את מורן רוט אני חייב להגיב לדברי רן בורוכוב-סוקולוב מה-26 באפריל כאן, ממש כאן. רב"ס הוא אחד מהאישים המכובדים בדפי כדורסלע ואני מעריכו ומוקירו, אבל חייב להוכיח לו את טעותו.
"חנוכי, מקל וטפירו, עשו עונה טובה ממנו", הוא כותב.
מבחינת סטטל'ה, גל מקל הוא הגארד הישראלי היחיד שנתן עונה טובה יותר מרוט. מקל סיים עונה פנטסטית עם ממוצעים של 13 נקודות, 6 אסיסטים ו-17.3 נקודות מדד. רוט אחריו עם 13.5 נקודות, 5.9 אסיסטים ו-14.8 נקודות מדד.
טפירו מעט אחרי רוט, וחנוכי (למרות השיפור הגדול העונה) אפילו לא קרוב (אוחיון, נעימי ושמוליק ברנר עשו מספרים טובים משלו).
"חולון נצחו העונה רק 11 משחקים בליגה", הוא כותב.
אתה עקבת אחרי העונה של חולון? עונה הפכפכה בעקבות הבעיות הכלכליות שכללה שחקנים ששיחקו עם חוזה ל-5 משחקים בלבד (בריאן טולברט, דרור דוידי, ליאור שגב, אריק קמבל), שחרור של הסקורר העיקרי (רוברט הייט), פציעה של השחקן הישראלי המוביל (ג'יימי ארנולד), משחקים עם 7 שחקני רוטציה בלבד (שהשביעי הוא עידו סטולרו, שעם כל הכבוד קלע רק 3.8 נקודות למשחק בשנה שעברה בליגה השנייה).
מבחינת סגל השחקנים חולון היתה אמורה להתמודד עכשיו בסדרה נגד הירידה. העונה בחולון שיחקו בממוצע למשחק 2.9 זרים, בעוד שרוב הקבוצות היריבות שיחקו 5-4 זרים.
לגבי ההשפעה שלו על הקבוצה, רוט הוא הברומטר ברוב הניצחונות של חולון העונה. במו ידיו הוא הוביל לניצחונות נגד ראשל"צ (25 נקודות ו-8 אסיסטים, כולל אסיסט הניצחון לקאסיב פאוול), חיפה (16 נקודות ו-7 אסיסטים) ונתניה (28 נקודות ו-6 אסיסטים).
כשרוט טוב לחולון יש סיכוי לנצח וכשהוא רע – אין כמעט שום סיכוי. בניצחונות עשה העונה 14.8 נקודות, 7.4 אסיסטים, 40% לשלוש ו-18.2 נקודות מדד לעומת 12.5 נקודות, 4.8 אסיסטים ו-12.2 נקודות מדד בהפסדים.
רוט עבר העונה גם פציעה (בפעם הראשונה בקריירה). המאזן של חולון ללא רוט הוא ניצחון ו-3 הפסדים (25% הצלחה), ועם רוט 10 ניצחונות ו13 הפסדים (43% הצלחה).
בכל העונות שלו בליגה עד עכשיו הוא משתפר בסטטל'ה שלו צעד אחר צעד (מלבד ירידה קלה דווקא בעונת האליפות בחולון, לעומת העונה הקודמת שלו ברמת גן). עד למשחק לאחרון נגד ג"ג נקודת החולשה היתה משחקי הפלייאוף. עכשיו סוף סוף הוא גם נתן משחק גדול בפלייאוף, ובמו ידיו הוביל את חולון לניצחון שכולו דם, יזע ודמעות.
זה לא רק המספרים של 17 נקודות ו-9 אסיסטים; רוט אחראי לכל רגעי שינוי המומנטום במשחק: העבירה הבלתי ספורטיבית שספג מגוני, ריצת 0-9 שעשתה מהפך לתוצאה של 60-61 לחולון שהוא האחראי המרכזי והעיקרי לה (5 נקודות ו-2 אסיסטים) וגם ריצת 0-6 שעשתה שוב מהפך לתוצאה של 63-67 לחולון, בה קלע 4 נקודות עונשין.
בשיעורי המתמטיקה בתיכון היינו אומרים מ.ש.ל – או כמו שרב"ס בעצמו היה אומר: גיים, סט, מצ'.
צורקה
תגובת רב"ס:
צורקה יקר,
ראשית, אני שמח מאוד שאשכרה אנשים אמיתיים, לא אלה שבראש שלי,
קוראים את דבריי (אתה אמתי נכון? לא בראש שלי?).
שנית, למרות ההוכחה המושכלת שהפגנת, לא שוכנעתי. מספרים אינם הכל, וחושבני עדיין שמקל וטפירו טובים מרוט העונה. על חנוכי אני מוכן להתווכח, אוקיי.
שלישית, השתמשת במונח ברומטר, וזה חבל מאוד. אנא, גש לאייטמון שלי בעניין.
בברכת היידה גוני ניפרד כידידים בני פלוגתא ובעזרת השמש, ג"ג, גל וגוני, בפיינל פור בהקדם.
שלום,
ראשית,
מגיע שאפו לדייויד בלאט שהלך עם תוכנית המשחק שלו בגמר עד הסוף ולא שינה פתאום דברים. אמנם בלאט הפסיד את המשחק ברבע השלישי בגלל הגב שנתן לסופו, אבל מצד שני לא נהוג שמושיבים פתאום שחקן שהלכת איתו לאורך כל העונה בגמר. ביורוליג יש איזה סטייל מסוים שצריך לשמור עליו גם לפעמים במחיר של הפסד.
ולמרות הכל, היה אפשר להפעיל את סופו בצורה שונה, בעיקר בפיק אנד רול בהגנה. סופו, אם אני לא טועה, חטף את העבירה הרביעית בהלפ אנד ריקאבר על דיאמנטידיס. יצא לי לראות כמה משחקים של מכבי העונה וכמעט באף אחד מהם סופו לא עזר בצורה הזו בדיפנס פיק אנד רול, בדרך כלל העזרה היא בפלאט.
אז לעשות את ההשהיה דווקא נגד הרכזים המהירים של פאו, לדעתי הצנועה זו טעות. פעם אחת סופו עשה עבירה בהשהיה, פעם אחרת אחד הגבוהים של פאו נשאר פנוי מתחת לסל כי סופו הכבד לא הספיק לחזור בזמן, בקיצור טעות שיכול מאוד להיות שעלתה למכבי במשחק.
בכלל, לנסות ולתפוס דווקא את דיאמנטידיס, הרכז הכי חכם באירופה, במלכודות בהגנה, לדעתי זה הימור גדול מדי.
ציינתי בהתחלה לשבח את בלאט על ההליכה עם תוכנית המשחק המקורית עד הסוף, ובכל זאת נשאלת השאלה: האם לא היה כדאי בשלבים מסוימים של המשחק להפתיע את ז'ליקו עם אידסון בתור רכז שהרי ההגנה הקבוצתית המצוינת של פאו הפכה את יתרון המהירות של פארגו ללא רלוונטי (ובאמת, פארגו כמעט ולא הצליח לחדור לתוך הסל).
בתנאים האלה יתרון הגובה המשמעותי של דיאמנטידיס יצר מיס-מצ' מהגיהינום בשביל מכבי. פארגו הפך כמעט לא רלוונטי גם בהגנה וגם בהתקפה. אידסון היה שובר לגמרי את היתרון הזה של פאו עם גובה זהה לזה של דיאמנטידיס, בדיפנס פיק אנד רול זה היה אולי משחרר את מכבי מהצורך בהשהיה כי גם אם יהיה חילוף, לאידסון יש איזשהו גובה כזה או אחר מול הסנטרים של פאו והמיס-מצ' הוא לא כזה פטאלי כמו במקרה של פארגו.
אגב, במהלך המשחק, לא פעם ראינו את הגארדים של פאו מכניסים כדור ללואו פוסט אגרסיבי של באטיסט בעיקר. באטיסט עשה מזה לרוב סלים די קלים. במזל, אגב, הוא החטיא שתי זריקות יחסית קלות מהמצב הזה. אני לא אומר את זה סתם, כי מי שזוכר בקרב הקודם של בלאט מול ז'ליקו בפיינל פור בבולוניה ב-2002 הגנרל הסרבי נקט באותה טקטיקה בדיוק, אלא שאז מידלטון היה השחקן בלואו פוסט.
מעניין. האם זה אומר משהו על הכדורסל של בלאט שבמכבי לפחות לא משתנה יותר מדי? האם אוברדוביץ' יודע פשוט יותר טוב מכולם את התזמון המושלם של סגנון המשחק הזה במשחקים מכריעים? שאלה.
לסיכומו של דבר, מגיע שאפו ענק למכבי. אי אפשר לדעת לאן זה הולך ומה יהיה בשנה הבאה, אני אגב לא בטוח שנבנית פה איזו שושלת יוצאת דופן כמו הקבוצות הגדולות של מקדונלד או שאראס. אפשר שזו רק הצלחה מקרית ותו לא.
אני חושב שלגבי שנה הבאה מכבי חייבת להעלות לסגל הבוגר את אחד משני הטאלנטים הגדולים של יקנעם/מגידו, או נמרוד טישמן או תומר בר אבן. לא יכול להיות שיש פה רכז ישראלי בגובה 1.96 ושיגיע בסוף להיות רק "שחקן לגיטימי בליגת על".
על טישמן אמר שלף בזמנו שמדובר באחד הכישרונות הכי גדולים בכדורסל הישראלי בשנים האחרונות. זה היה כאשר טישמן היה בעירוני ט'. מה שבר אבן יודע לעשות ראו במשחק הראשון נגד הפועל תל אביב. אחד משניהם חייב להגיע למכבי שנה הבאה. לדעתי אגב, לטישמן יש פוטנציאל אמיתי להיות שחקן יורוליג לגיטימי.
חגי זינגר
