שלום,
איה הוא אחד התותחים הכבדים (כמדומני מעונת 85/86) שצלפו בכדורסל הישראלי מאז ומעולם , רון דיוייס, שפתח מסורת מפוארת של מלכי סלים מבית"ר תל אביב ולטעמי היה הבכיר שבהם. זוכר תמונת שער שלו ב"שבועספורט" המיתולוגי של מעריב. מה קורה איתו היום וציוני דרך בקריירה שלו.
ניר
שאלה נאה כרפאל היא זו בעיצומו של יום חול שגרתי שנים הרבה לאחר ששיחק כאן. עוד קצת רקע ברשותך לגבי הסקורר-סקורר הזה. האיש שיחק שתי עונות בליגה, הראשונה בבית"ר ת"א אי-אז בעונת 1986/87 והשנייה במכבי חיפה בעונת 1990/91.
עונה אחרי שעזב את בית"ר ת"א שיחק בה מרק סימפסון, חבר בחיל התותחנים של כדורסלע-האתר, והיה גם הוא מלך סלים בליגת קזינו. לא ממש ברור מהו הממוצע של שניהם, יען כי חסרים נתונים מהשנים ההן. כך או אחרת, אחרת או כך, דייויס קלע 692 נקודות בעונה שלו בבית"ר וסימפסון 661.
בעונת 1990/91 הגיע לבית"ר ת"א ג'ון דאוסן (בקרוב יצורף לחיל התותחנים של כדורסלע-האתר) וסיים עם 32 נקודות במשחק. מאז ועד היום רק שחקן אחד העמיד ממוצע טוב מזה, דייויד אנקראם בהפועל עפולה, שהיה מלך הסלים פה בעונת 1993/94.
לעניין דייויס: שמו מצלצל לי עד מאוד ועד בלי די ועד אין קץ בהקשרים של הליגה הצרפתית, ותרשה לי לבדוק לרגע באחד מאוצרות הנשיאות הפרטיים: מדריך הליגה הצרפתית מעונת 1998/99, ריחני עד היום, אדום באופיו, במהותו, בנפחו, בשטחו ובעיקר בעטיפה שלו (בעברית צחה: עמוד השער).
ובכן כי כן, זכרוני עדיין משחק אותה לא רע: לא תאמין לנתונים הבאים: מולוז', הלוא היא הבית"ר ת"א של צרפת באותן שנים, אירחה את ג'ו דאוסן בעונת 1986/87 והאיש החזיר לה ופינק גם את עצמו בתואר מלך הסלים בצרפת עם 35.3 נקודות במשחק. בשנתיים הבאות שיחק שם החבר רון דייויס ולקח את התואר לעצמו עם 30.2 ב-1988 ו-31.1 ב-1989. איכשהו ובאופן מפתיע, החבר מארק סימפסון סירב להגיע לצרפת ובמקום זה שיחק בריאל מדריד. נו, רצונו כבודו.
לא נכחיש גם כי היו אלה, סביר מאוד להניח, עונות מבורכות במיוחד עבור סוכן השחקנים אבי זילברמן, כן? אליל הקו ישראל-צרפת אי-אז בימים.
נדווח גם לאומה כי החבר דייויס שיחק עוד קודם לכן בוושינגטון סטייט ואחר כך 78 משחקים ב-NBA עם אטלנטה וסן דייגו קליפרס.
וכל הסקירה הזו למה ומדוע? כדי לפצות אותך במשהו על התשובה הזו: אין לי מושג מה הוא עושה כיום, אם כי מצאתי משהו בגוגל ונראה לי שזה בדיוק הרון דייויס שאנחנו מחפשים. הנה זה כאן. תציץ ותחזור להמשך המהדורה, כן?
ערן,
כבר קרוב לשנה אני מזכיר את נמרוד טישמן ותומר בר אבן כשניים שצריכים להגיע למכבי תל אביב מתישהו. והנה היום, בר אבן לפחות נתן משחק של עונה שלמה והיה השחקן הבולט בניצחון של יקנעם מגידו על הפועל תל אביב.
אותי מעניין לדעת איפה נמצאים טישמן ובר אבן בפנקס של בלאט. לי לפחות הצמד מתחיל יותר ויותר להזכיר את מיקי - מוטי הזכורים לטוב. אחד מנהל משחק ראוי (טישמן) והשני יכול להוביל את הקבוצה בנקודות. מעניין. שווה מחשבה.
חגי
אכן כי כן, מעניין ושווה מחשבה. אני יכול רק לומר לך שבשלב זה, בשל עצלות וצוק עיתים גם יחד, אני סוגר את אפריל מבחינת מיילים שהגיעו לתיבת המייל הנשיאותית ונמצא בפיגור גדול ולא עד כדי כך אופייני מבחינת זמנים, ככה שאני באמת לא זוכר מה היה באותו משחק שאתה מזכיר, מתי ונגד מי הוא התקיים.
כך או אחרת, אחרת או כך, הערתך נרשמה. אשמח גם אני, אגב, להציץ בהזדמנות בפנקסו של מאמננו העולה. מעניין מה הוא משרבט שם.
ערן,
פשוט מדהים האתר שלך לחלוטין, כל הזיכרונות והשמות מעלים צמרמורות בכל הגוף. המשך כך!
יניב
טוב, אם לגבי המייל הקודם התעצלתי להתאים מועד הגעת מייל למשחק ספציפי (סליחה מראש מהנתין חגי), כאן קשה להתעלם שהרי פרץ הרגשות גדול הינו. בדקתי ומתברר שהמייל הזה, שהגיע לפני כשלושה שבועות, מתייחס לאייטמון ההוא, הייחודי למדי גם ברוח האתר הזה, על אלי הבר, שחקן שהכרתי בסגל נבחרת הקדטים אי-אז בימים. הנה הוא כאן שוב. תודה, יניב.
שלומות ונצורות לנשיא המכובד,
שני עניינים לי לפרוק מהלב: קראתי במוסף החג של "ישראל היום" את הראיון עם דריק שארפ, וישר נזכרתי בראיון שאתה חולם לעשות איתו. למען הנתינים הרבים והמסורים אני מבקש שלא תזנח את הראיון לאנחות, ושתקיים אותו לפני שדריק פורש ועוזב אותנו.
ודבר נוסף: ראיתי עכשיו שמורן רוט נבחר על ידי אתר "וואלה" לשחקן העונה הישראלי ורציתי לציין שמבחינתי, למרות שאני לא מומחה כדורסל, הוא השחקן הישראלי האהוב ביותר. נשגב מבחינתי איך קבוצה בליגת קזינו לא מחתימה אותו על חוזה ארוך טווח.
יאיר
יפה שזכרת שאני שואף לקיים ראיון נרחב מאוד עם שארפ, ולהפוך אותו לפרק בספר. ראיון-ראיון, יו נואו, כזה שמקיף הכל, 40 עמודים כמו כלום. אם נחיה גם נראה אם ייצא.
רוט הכי אהוב עליך? למה לא, בכבוד רב.
שלום,
בעיתון "הארץ" הופיעו מלכי האסיסטים של הליגה לאחר השלמת המחזור האחרון - והנה שמוליק ברנר מוכתר ברוב הדר ועוז.
בסך-הכל המצטבר נראה שמאירק'ה טפ-הירו מוביל (164 לעומת 162) של ברנר, אולם לברנר משחק אחד פחות. לטעמי מלך האסיסטים צריך להיות טפ-הירו. אם בגילו המופלג לא פספס משחק אחד כל העונה ושמוליק החליט לנוח מדוע שמאיר ייפגע? הרי בטוח היו למאיר ערב אחד או יותר העונה שבהם הוא עלה קצת חולה, קצת לא בכושר, או סתם לא מחובר, שיחק מספר דקות שבהם כלום לא הלך והיה עדיף בכלל שלא היה עולה - אבל רק משום היותו טפ-הירו ישחק גם ישחק בכל מצב ובכל יום.
לפיכך הריני להכריז על טפ-הירו כמלך הבלתי מעורער.
בברכות,
שמיל
שמע, היינו בקטע הזה בעבר. מה לעשות שדירוגים נקבעים על פי ממוצעים ולא על פי סכום כולל, והסיבות שהעלית לא רלוונטיות מהבחינה הזו.
מצד שני, הפיתרון שלך מעניין ולא רע בכלל: מבחינתך ובשבילך, מאירק'ה הוא מלך האסיסטים. נקודה. מותר לך, לא רואה בזה רע.
רוצה שאהיה קצת יותר ספציפי? באליפות אירופה ב-1997 בספרד עודד קטש הוכתר למלך הסלים עם 22 נקודות בממוצע על פני 8 משחקים ו-176 נקודות בסך הכל. ארתוראס קרנישובאס מנבחרת ליטא שיחק 9 משחקים וקלע 186 נקודות, אבל הממוצע שלו היה 20.7 נקודות. לך לכל הרישומים ותגלה שקטש הוא מלך הסלים של האליפות ההיא. למה? כי ככה זה עובד והממוצע קובע.
This is the life, חבוב. גם איימי מקדונלד אומרת. תקשיב.
שלום,
ב'חביב נולד' האחרון כתבת שכל השחקנים שיש להם נקודה/שתיים/ שלוש/ארבע, ולא ישיגו נקודה בפלייאוף, ינופו, אבל כתבת שהחוק הזה לא חל על דורון פרקינס בגלל הפציעה. השאלה שלי היא למה פרקינס לא נכלל בחוק, וראמל בראדלי כן? האם זה בגלל העונה המצוינת של פרקינס?
ואם כן, נשאלת השאלה למה לפני שנתיים, כשהוא שיחק בחיפה, ועשה עונה טובה כמו עכשיו, אם לא יותר, כתבת אייטמון משהו כמו שבועיים לפני סיום העונה, שבו הצהרת שאתה לא מחבב את פרקינס בגלל המשחק המבולגן שלו, ולמעשה חרצת את גורלו ב'חביב נולד'. האם הוא כל-כך השתנה מאז והמשחק שלו הפך לפחות מבולגן, עד כדי כך שוויתרת לו באופן חריג ולשחקן אחר לא? אתמהה.
אגב, ראיתי כל מיני כתבות שמנסות לבחור חמישיית עונה, אז הנה החמישייה שלי בשליפה: גל מקל, ג'רמיין ג'קסון, דן גרונפלד, קורטני פלס (שאני מחבב אותו יותר ממשחק למשחק), ותיישון ג'יימס.
רועי
שיחקת אותה, חבוב. מדובר בטעות נשיאותית וההתייחסות לבראדלי ופרקינס צריכה להיות שווה. תיקנתי בזכותך, תודה. לגבי פרקינס ומעמדו ב"חביב נולד" עוד נראה בהמשך, ממש בקרוב בעצם. חמישיית העונה שלך נאה כרפאל, אם כי לדעתי אין מקום למקל וג'קסון יחד. מה לגבי אייזיה סוואן מראשל"צ, למשל, בעמדה מספר 2? סתם מחשבה מבלי להעמיק מדי בנושא.
חוץ מזה, איכשהו יוצא כל הזמן שלבני השרון יש יותר נציגים בחמישייה מכל קבוצה אחרת. אני חושב שעכשיו, כשאנחנו כבר בסוף ובני השרון היא לא חלק מהעניין, אפשר לנסות לקבוע את החמישייה (אם בכלל) גם על פי הצלחה קבוצתית ולא רק על פי מספרים אישיים.
שלום,
White men can't jump? מסתבר שיכולים. גבירותיי ורבותי, כבוד נשיא הסיפרה, קבלו במחיאות כפיים סוערות את יעקב טאקר, 1.77 בלבד, יהודי, לבן ואלוף הסלאם דאנק לשנת 2011. הנה הוא כאן.
שמעון
נאה, תודה.
היי ערן,
הבנתי שאח שלך מקושר בדרך כזו או אחרת למועדון הפועל פתח תקווה. אשמח אם תוכל לספר דבר או שניים על הקבוצה, האם הכיוון הוא קבוצה בסגנון אוסישקין או יקנעם/מגידו?
אם כן, מעניין אותי לשמוע איך זה מסתדר מבחינה תקציבית. הכוונה היא שקבוצה כמו אוסישקין לא מפתיע שמצליחה, כי היא מורכבת מהרבה מאוד אוהדי הפועל ת"א (גם ביפ וגם כדורסל) שפשוט מאסו בשאול איזנברג. הקבוצה הזאת של פתח תקווה קמה פחות או יותר מאפס, וגם זה לא שיש יותר מדי אוהדים לקבוצה.
תודה רבה,
עמי
שלומות,
ריישית כל, כמו שנהגה לומר סבתי מרים עליה השלום, גיל 'והתרגיל' סלע הוא מאמן קבוצת הנשים של המועדון, שהיא עמותה נפרדת ואין הרבה קשר בינה לבין קבוצת הגברים שקמה. שיינית, להפועל פ"ת דווקא יש לא מעט תושבים בעיר ואפילו הרבה בהשוואה למכבי, למשל.
שיינית, אני ודאי שלא יכול לספר לך פרטים, אבל יאיר קלס הוא מאמן הקבוצה והנה דברים שכתב בעקבות הפנייה שלך, שהועברה אליו: "אשתקד עשינו היסטוריה כאשר עלינו ליגה לאחר עשרות שנים בהן לא היתה קבוצת כדורסל להפועל בעיר. חשוב שלעיר כמו פתח תקווה יהיה ייצוג מכובד ברמות הגבוהות ביותר בכדורסל, יש כאן אהבה לספורט בצורה חסרת תקדים.
אנו לא ממהרים לקפוץ מעל הפופיק ומתכוונים לעבוד קשה על מנת להמשיך ולהצליח. זהו לא סוד שהמרוץ אחר תקציב לקבוצת כדורסל בארץ אינו פשוט, אך אנו עובדים לילות כימים על מנת לגייס תקציב ראוי ולהעמיד קבוצה למופת גם בעונה הקרובה בליגה א'. קיבלנו מספר פניות מגופים שונים וגם סגל הקבוצה מתחיל להיבנות כאשר הדגש העיקרי הוא על רוח הקבוצתיות, הלחימה והנתינה, הרבה מעבר לכסף ולתהילה. אנו מאמינים בדרכנו ונעשה הכל כדי ליצור משהו חדש ומעניין בכדורסל בארץ".
קלס צירף גם כמה מלים מנציג הנהלת הקבוצה, אם כי שמו לא מוזכר: "הפועל אוסישקין היא הדוגמא הקרובה ביותר לנו מבחינת הבנייה והמשמעות של מועדון ספורט, שבבסיסו עומדים אוהדיו והקהילה בשבילה הוא משחק. הפועל פתח-תקווה בכדורסל קמה מאהבת אוהדיה הרבים, שרצו להחזיר עטרה ליושנה ולפאר שוב את סמל הפועל בעיר. הקבוצה הוקמה על ידי גרעין אוהדים שהקימו מחדש את אגודת הפועל פתח-תקווה.
"שנה אחת לפני כן הקימו אותם האנשים בשיתוף עם מנהל מקצועי ותיק בהפועל, צחי וייס, ומחזיק תיק הנוער בעיר, איתי שונשיין, את קבוצת הכדוריד של הפועל מחדש, שגם היא התפרקה לפני קרוב לעשרים שנה. במועדון הכדורסל תומכים כיום מעל ל-500 אוהדי הפועל פתח-תקווה שתמכו ברעיון והשקיעו מכספם בשביל להיות חברים בעמותת האוהדים - אגודת הפועל פתח-תקוה החדשה, כדוריד וכדורסל".
שלום,
יצא לי להישאר ער מספר פעמים כדי לצפות בפלייאוף ליגת מנש בערוץ espn ואני חייב לציין שההבדלים ברמת ההגשה פשוט מדהימים, כשאני משווה אותם לדו שיח שדר-פרשן של ליגת קזינו.
אמנם בניכר שמים דגש יתר על סטטיסטיקות מוזרות (השחקן הרביעי אי פעם שקלע סל ביד שמאל ולקח 4 ריבאונד ביום שלישי, who cares?) אבל השידור מאד מאוזן, קליל ואינפורמטיבי.
לעומת זאת אצלנו עושה רושם אין שום קשר לאיזון בשידור. ריישית (כפי שסבתי מרים שעודנה בחיים אומרת), אצלנו יש התייחסות רק לקבוצה הפייבוריטית, לדוגמא משחק בין הפועל ירושלים למכבי אשדוד. בכל התקפה של ירושלים מנתחים את הפיק אנד רול של ירושלים ואם החטיאו זה בגלל בחירת זריקות לא טובה בהכרח או אנוכיות וכדומה.
בכל התקפה של אשדוד מדברים על ההגנה של ירושלים, ואיך היא מאפשרת או לא סלים לאשדוד. למעשה, ההתייחסות היחידה לאשדוד כקבוצה היתה לאחר מהלך של מאירק'ה הגיבור הקשוח, או כשרצו לציין שמיקי ברקוביץ' נמצא בקהל לראות את בנו (הבנו, אנחנו יודעים שהוא בא לכל משחק, די עם זה!).
שום מילה על איזו הגנה אשדוד שומרים, שום מילה על הזרים שלהם שחלקם לא רעים כלל וכלל (בעיקר ג'וש דאנקן, אבל אני לא מתחבר אליו כי הוא אדיש בצורה מרגיזה מאד) ובכלל כמות הסטטיסטיקה של אשדוד פחותה באופן משמעותי מזו של ירושלים.
אני מבין שירושלים קבוצה יותר מעניינת ורוב צופי המשחק רואים אותו בזכותה, אבל לולא ההערות על טפירו הייתי חושב שהערוץ המקומי של ירושלים משדר את המשחק. כך גם לגבי משחקים של מכבי תל אביב וכדומה.
אני גם רוצה לציין לשלילה את אלי סהר, שכנראה שהות ארוכה ב"יציע העיתונות" השפיעה באופן קיצוני על פרשנותו. כמעט שום דבר מקצוע רק הערות שליליות: להוא אין מושג, זה נכנס עם הראש בקיר,הם בזיון והם בושה. שיירגע! זה נותן רושם כאילו הוא בא ממש לא מוכן למשחק ובמקום לתת הערות מקצועיות הוא ממלא את הזמן בביטויים לא לעניין.
אני כבר התגעגעתי לתזכורות החוזרות על סיפורי מכבי תל אביב משנת 88' שהוא דוחף לכל שידור (אגב אני היחיד ששם לה שכל 2-3 שידורים הוא מזכיר שהוא קיבל סטירה מצ'ורה? תתגבר, בן אדם, זה לא כזה כבוד).
ולבסוף אני מציע לפינת הלא יאה להוסיף אייטם נוסף, במהלך השידור שאל שלח את רסקין על מי נעשתה עבירת התוקף של קטש שלא נשרקה ולא ידע לענות שעל אייץ' וולדמן האליל, בושה וחרפה אין ספק.
אמיר
מייל מעניין מאוד, לא נכחיש זאת. לא שמתי לב לנושא חוסר האיזון באופן מיוחד, אבל על סמך פלאשים מצפייה של מאות ואולי כבר אלפי משחקים, יש סיכוי רב שאתה צודק. לעניין סהר – בכל זאת, קולגה מכובד, יו נואו, וגם בחור טוב עם הרבה מאוד ניסיון טלוויזיוני, ידע מקצועי ותיאורטי. אשמור על כבודו, אם כי גם אני לא אתנגד לפחות שליליות בשידור.
לעניין רסקין, שלח ואייץ' ולדמן, צפיתי בשידור ההוא וגם שמעתי בזמן אמת, ובחרתי להחליק את זה מבחינת "לא יאה". לא נראה לי עד כדי כך קריטי באותו רגע ובכל מקרה, עברו הרבה שנים מאז, לגיטימי לשכוח, או להבדיל לא לזכור, ואפילו סתם לגלות בלאק אאוט לרגע. ובעצם, מותר גם לא לדעת. עבר זמנו בטל קורבנו.
ועד כאן להפעם מהדורת שאלותשובות.
בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד.
