מאחר שכמעט כל דבר אפשרי על זכייתה של דאלאס באליפות ה-NBA כבר נאמר, נכתב ושודר בכל מקום אפשרי, הרשו לי להתמקד בנקודה אחת, שמטבע הדברים נדחקה קצת לשולי הסיקור, אבל עדיין תפסה מקום נכבד בו: ההסכמה הכמעט גורפת בין פרשנים כי "לאחר שזכה באליפות ובתואר ה-MVP של סדרת הגמר, אין ספק כי דירק נוביצקי הוא הכדורסלן האירופי הגדול בכל הזמנים".

בעיקרון, אני לא חסיד גדול של השוואות למיניהן, ומצדי שכל אחד יעשה מה שבא לו בנושא. אבל הפעם זה קצת צרם לי, ואולי אף יותר מקצת. אין ספק שנוביצקי הכי גדול אי פעם? אין ספק? הכי גדול? אי פעם? לחלוטין לא סגור על זה. על מה בדיוק מסתמכים כל קושרי הכתרים, כשהם קובעים בכזו החלטיות? למה קודם היה ספק ועכשיו אין? רק כי הוא זכה באליפות ובתואר ה-MVP של הגמר?

איש לא ייקח מנוביצקי לא רק את היותו כדורסלן ענק בכל קנה מידה, לרבות אירופאי, אלא גם את העובדה שהוביל קבוצה לאליפות כגוֹ-טוּ-גַאי המרכזי שלה, וכאיש שהתעלה במיוחד ברגעי ההכרעה. הכל נכון, אבל האם אלה המדדים היחידים שצריכים להישקל? ודאי שלא, לפחות לעניות דעתי הלא קובעת.

לטעמי, שלושה אירופאים ניצבים עם נוביצקי לפחות על אותה מדרגה - טוני קוקוץ', דראז'ן פטרוביץ' וארווידאס סאבוניס. לאו דווקא בסדר הזה, וזו בדיוק הנקודה. איך אפשר לקבוע? ראשית, כל אחד מהם שיחק בתפקיד אחר על המגרש, לפחות פורמלית: דראז'ן גארד, קוקוץ' סמול פורוורד, נוביצקי פאוור פורוורד וסאבוניס סנטר. הרי לכם בעיה מספר אחת.

הישגים? ברמה האישית לנוביצקי יש יותר (חוץ מהאליפות ו-MVP של סדרת הגמר, גם MVP של הליגה, ארבע פעמים בחמישיית העונה ועשר פעמים אולסטאר), אבל לקוקוץ' יש שלוש אליפויות NBA, אליפות עולם עם יוגוסלביה ועוד איזה אלף תארים עם הנבחרת וקבוצותיו השונות. פטרוביץ' כנ"ל (חוץ מאליפויות ה-NBA כמובן), וסאבוניס אלוף אולימפי, אלוף עולם ואלוף אירופה, בין שאר התארים.

תגידו שלנוביצקי מגיע הרבה יותר קרדיט, כי הוא לקח אליפות NBA בלי ג'ורדן לצדו, וגם כי ברמת הנבחרת איפה הפרטנרים של שלושת האחרים ואיפה העגלות שאיתו במדי גרמניה? אולי. כמובן שיש בזה משהו, אבל בטוח במיליון אחוז שדי בכך כדי להאדירו מעל שלושת
האחרים? לא חושב.

אז נשארנו עם היכולת האישית. מאחר שבעלי זיכרון קצר אנחנו, הנה כאן קצת קוקוץ'.

וכאן סאבוניס חסר התקדים.

וגם דראז'ן פטרוביץ' בגדולתו.

ארבעתם פנומנים, זה ברור, אבל עדיין חושבים ש"אין ספק" שנוביצקי הכי גדול? בקיצור, עזבו אתכם מהשוואות, ותנו לכולם, ובעיקר לו, ליהנות מהעניין. מגיע לו.

ועוד כמה נקודות קטנות בשולי סדרת הגמר:

מה אתם אומרים על קעקוע גביע האליפות שעשה ג'ייסון טרי כבר בפתיחת העונה? הרי לכם אחת הדוגמאות המוצלחות בהיסטוריה לנבואה שמגשימה את עצמה. בין אלה שמומלץ להם להמשיך באותו קו, הייתי כולל את לברון (קעקוע של כדור נכנס לסל כשעל השעון פחות מ-12 דקות לסיום המשחק), ג'ואל אנתוני (קעקוע של כדור נכנס לסל באופן כללי) ורון ארטסט (קעקוע של אחד החדרים באברבנל).

שמתם לב כמה הרבה יותר קל להיות בעד המאבריקס, כשמארק קיובן גוזר על עצמו תענית דיבור כמעט מוחלטת לאורך כל סדרת הגמר?

האם גם אתם מוצאים שעשוע מסוים, שלא לומר צדק פואטי, בכך שלג'יי ג'יי בראה יש יותר טבעות אליפות מללברון?

ומעבר לכל ההייפ סביב נוביצקי, והשמחה לאידם של הלברונים, הכי ריגש אותי לראות את ג'ייסון קיד חוגג. יש שחקנים שפשוט מגיע להם לקחת אליפות. לחלק גדול מהם העובדה הזו לכשעצמה אינה מספקת (בארקלי, מאלון, סטוקטון, מילר, יואינג, ביילור וכו'), ולכן כשאחד כזה מגיע אל הארץ המובטחת, זה כיף גדול. וקיד, כידוע, הוא לא פחות גדול מנוביצקי, או שאולי כן. באמת שלא ניכנס לזה.

shaharhermelin@gmail.com