נפתח, ברשותכם, בחידון NBA קצר. נסו להתמודד איתו בלי שימוש באינטרנט או בכל מקור מידע חיצוני אחר.

1. מיהו השחקן הראשון שקלע 2,000 נקודות בעונה אחת?

2. כמה פעמים במהלך הקריירה, קלע ווילט צ'מברליין 50 נקודות או יותר במשחק אחד: 118, 128, 138 או 148?

3. מי היה בחירת הלוטרי הראשונה בהיסטוריה?

4. מי מהשחקנים הבאים לא הגיע ל-4,000 נקודות פלייאוף: מייקל ג'ורדן, לארי בירד, קארים עבדול ג'באר או קארל מאלון?

5. מי השיג את ממוצע הנקודות הגבוה בהיסטוריה לשחקן בעונת הרוּקי שלו?

6. מי מחזיק בשיא החטיפות למשחק אחד בפלייאוף?

7. מי היה השחקן הראשון שהגיע ל-8,000 זריקות עונשין מוצלחות?

8. מי מחזיק בשיא הליגה לאחוז הצלחה מהעונשין בקריירה (מינימום 10 עונות)?

9. מי היה הראשון שהשיג 10 חטיפות במשחק אחד?

10. מי מחזיק בשיא הרוּקי'ז מבחינת דקות משחק?

11. מי היה השחקן האחרון שהשיג ממוצע של 30 נקודות ומעלה בעונתו הראשונה בליגה?

12. מי הוליך את הליגה באחוזי הצלחה מהעונשין במשך שבע עונות ברציפות?

13. מי מחזיק בשיא האסיסטים לרבע אחד?

14. מי ביצע שש עבירות בזמן הקצר ביותר?

15. איזה שחקן בשנות ה-80' השיג פעמיים 15 חסימות במשחק אחד?

אם עניתם נכון על יותר מ-12 שאלות, אין לי איך להסביר זאת אלא באחת משתי הדרכים הבאות: או שרימיתם, או שהידע שלכם בתחום יוצא מן הכלל, שלא לומר מדהים, שלא לומר מפחיד ברמות קשות. במלים אחרות, מצבכם מקביל לזה של חברי לואיס, אוהד הניקס והעו"ד המצליח מניו יורק (בסדר הזה).

את התשובות הנכונות תמצאו למטה, בשלהי המדור. כרגע, הן לא הדבר המרכזי כאן, אלא השליטה האבסולוטית של אנשים מסוימים בטריוויה, איך בכלל הם מגיעים לשליטה שכזו ולמה. זה מדהים אותי בכל פעם מחדש, ואין אדם מתאים מלואיס כדי ללבן איתו את הסוגיה.

הגענו לדון בעניין בעקבות שיחה אקראית על השביתה ב-NBA, ועד כמה היא דומה לשביתה ההיא, מלפני למעלה מעשור. עוד בטרם הספקתי להתחיל לנסות ולהיזכר מה היה אז, ירה לואיס בצרורות את כל הפרטים, כולל מי נפגש עם מי ומתי, מי היה מעורב במשא ומתן, ומה היו המאזנים של הקבוצות בתום העונה המקוצרת.

הוא לא עשה את זה כדי להשוויץ ולהראות כמה הוא יודע ואני לא. הוא פשוט יודע, ולכן ראה לנכון לשפוך את המידע. ברם אולם, מאחר שזו לא הפעם הראשונה בה אני נתקל בתופעה, ומאחר שהייתי במצב הרוח המתאים, החלטתי לבדוק לאיזה מחוזות מגיע הידע שלו.

את השאלות דליתי מהאינטרנט, מאתר חידונים זניח למדי, שדירג את רמת הקושי שלהן כ"בלתי אפשרית". אני עניתי נכון על חמש. לואיס עשה 13 מ-15. נפל רק בשאלות 1 ו-11. כדי לוודא שהוא לא מרמה, הצגתי לו אותן בשיחת וידיאו. הוא לא רימה. למרות שלא היה לו שום מושג מראש מה אשאל אותו, האיש הישיר מבט למצלמה, ושלף את התשובות בלי למצמץ, כאילו שאלתי אותו איזה יום היום.

"אבל איך אתה יודע את כל זה, ולמה?", אני שואל אותו, "שתבין, אני מחשיב את עצמי לבעל זיכרון טוב מהממוצע, עם נטייה לזכור לא מעט נתונים מעולם הספורט בכלל ומהכדורסל בפרט, אבל איך אדם שפוי בנפשו מגיע למצב, שבו הוא יודע מי היה השחקן האחרון שהשיג ממוצע של 30 נקודות ומעלה בעונתו הראשונה בליגה? אני גם רואה את זה אצלנו, בישראל, עם אנשים שיודעים וזוכרים נתונים איזוטריים לרוב, אבל זה באמת מוגזם".

"זה לא כל כך מסובך", אומר לואיס, "כמובן שזה מצריך זיכרון טוב מהממוצע, כפי שהגדרת בלשון המעטה, אבל זה רק הבסיס. הנטייה לטריוויה מתחילה לרוב בגיל צעיר מאוד, עם התעניינות עצומה בספורט, שמקורה כמעט תמיד בהורים, באחים בוגרים או בחברים טובים, ועם רצון לקרוא ולדעת כמה שיותר. זה נמשך בזה שטריוויה עבורנו, האמריקאים חובבי הספורט, היא משהו שנע בין דרך חיים לעבודת אלילים, ובמקרה שלי - זה מגיע לשיא כשיש לך בבית שני אחים, חולי ספורט לפחות כמוני, שמתעקשים על כך שהם יודעים יותר ממני.

"במצב שכזה, אין לי כמובן שום ברירות, אלא להראות להם מי הבוס. הדרך היחידה לעשות זאת, היא להפוך כל אבן כדי למצוא שאלות שיכשילו אותם, ובמקביל לצבור לעצמך כמה שיותר ידע, על מנת שתוכל להתמודד עם כל מה שהם ישליכו לכיוונך. אחרי יותר מ-20 שנה של התקלות הדדיות, האמן לי שגם אתה היית מגיע לרמת ידע שכזו, אם לא יותר".

"לא יודע", אני אומר, "אם הידע שלך היה מוגבל לניקס, מילא. אני יודע מה הם בשבילך. הלא אם תעיר אותי בשלוש לפנות בוקר, אדקלם תוך שנייה שרשימת קלעי הפועל גבת/יגור בגמר גביע המדינה 76' היתה: עירא הררי 26, אור גורן 23, בוזי ינאי 18, גבי טייכנר 17 ואיתמר מרזל 6. גם את כל התוצאות של נבחרת ישראל באליפות אירופה 79' אזכור, ככל הנראה, לעד, כמו גם תוצאות ואנקדוטות מכמה ענפי ספורט נוספים. אבל מכאן ועד לרמה כזו של ירידה לפרטים? הדרך ארוכה ופסיכוטית משהו, לטעמי".

"זה רק עניין של רצון לדעת, נכונות לצבור ידע וכמו שראוי להיות בספורט - דרייב בלתי נגמר לנצח", עונה לואיס, "באתר שלכם אין כאלה שמזהים כל שחקן ששיחק שני משחקים בבלגיה וארבעה בפולין? ודאי שיש. אני לא מדבר על אלה, שמגיעים לפתרון הנכון בזכות חיפוש של שלושה ימים באינטרנט, אלא על אלה שרואים את התמונה ומיד מזהים.

"טריוויה היא סוג של מחלה, אני מניח, אבל אני מעדיף אותה על השפעת שאני חוטף כל שנה כשמגיע החורף המחורבן לניו יורק. מצד שני, כשאני חולה יש לי זמן לצבור עוד כמה וכמה נתוני טריוויה. לך תדע מתי יבוא איזה נודניק מישראל ויתקיל אותי".

עד כאן לואיס, ולסיום, כמובטח, התשובות לחידון:

1. ג'ורג' יארדלי (דטרויט פאלקונס) - 2,001 נקודות בעונת 1957-58

2. 118 פעם

3. פטריק יואינג, 1985

4. לארי בירד, שהשיג "רק" 3,897 נקודות פלייאוף

5. ווילט צ'מברליין, 37.6 נקודות בעונת 1959-60

6. אלן אייברסון (פידלפיה 76'), 10 חטיפות מול אורלנדו במאי 1999

7. מוזס מאלון, שסיים את הקריירה עם 8,531 זריקות מדויקות מהקו

8. מארק פרייס (קליבלנד קבאלירס), 90.4 אחוז

9. ג'רי ווסט (לוס אנג'לס לייקרס), מול סיאטל בדצמבר 1973

10. אלווין הייז (סן דייגו רוקטס), עונת 1968-69

11. וולט בלאמי (שיקאגו פקרז) - עונת 1961-62

12. ביל שרמן (בוסטון סלטיקס) בין השנים 1961-1953

13. ג'ון לוקאס (סן אנטוניו ספרס) - 14 אסיסטים מול דנוור נאגטס בעונת 1983-84

14. באבה וולס (דאלאס מאבריקס) ביצע שש עבירות תוך שלוש דקות בלבד בדצמבר 1997, במשחק מול שיקאגו בולס. אגב, לחלוטין לא באשמתו. דון נלסון, אז מאמן המאבריקס, הכניס את וולס למשחק והורה לו מפורשות לבצע "האק-א-שאק" על דניס רודמן, שנחשב לקלע עונשין בינוני ומטה. הטקטיקה, אגב, נכשלה למדי, כאשר רודמן דייק בתשע מ-12 זריקות העונשין.

15. מנוט בול (וושינגטון בולטס) - מול אטלנטה הוקס בינואר 86', ומול אינדיאנה פייסרס בפברואר 87'.

וממש לסיום: אם כבר NBA, ואם כבר דברים בלתי אפשריים - אז הנה כאן עשר הטבעות של מייקל ג'ורדן. סתם כי מדי פעם צריך.

shaharhermelin@gmail.com