נכון לרגע כתיבת שורות אלו, לא הושגה שום פריצת דרך במשא ומתן שבין ארגון שחקני ה-NBA לבעלי הקבוצות ולליגה. על פי הפרסומים, אם עד מחר (שני) לא תושג התקדמות משמעותית בדיונים, יבוטלו כל המשחקים שנקבעו לשבועיים הראשונים של עונת 2011/12, ובעקבותיהם אולי אף העונה כולה.

בימים האחרונים חשבתי לא מעט על האפשרות שלא נזכה השנה לצפות ולו במשחק NBA אחד, ובאופן מפתיע (או שלא) הגעתי בכל פעם לאותה מסקנה - לא? אז לא. סו וואט.

על פניו, מדובר באמירה שגובלת בחילול הקודש. מה זאת אומרת "סו וואט"? הלא מדובר בליגה הטובה בעולם, שייצרה ומייצרת מדי שנה עבור כל חובב כדורסל באשר הוא אין ספור אלילים, גיבורים, רגעים ואירועים שייזכרו לעד. ליגה, שמאז שאנחנו זוכרים את עצמנו היתה ה-דבר בה"א הידיעה. ככה, בהינף מקלדת, לוותר על כל אלה?

התשובה, לפחות מבחינתי, היא כן. לא לנצח, חלילה. בכל זאת, יש גבול. אבל כפי שהדברים נראים ממקום שבתי על הכורסא מול הטלוויזיה, שום אסון לא יתרחש ושום נזק בלתי הפיך לא ייגרם אם תבוטל העונה במלואה.

כמובן שקל לי לדבר. אני לא אחד מאלה שפרנסתו תלויה ישירות בקיום כל משחק ומשחק, ואני לא מתכוון לשחקנים או למאמנים, כן? רובם המוחלט של אלה לא יגווע ברעב גם אם הליגה תבוטל לחמש שנים (וכשמדובר בכוכבים הגדולים - גם לחמישים שנה). אני מדבר על כל האפסנאים, סדרנים, מנקים וכן הלאה. האנשים ה"קטנים" שעושים עבודה גדולה, שכל יום של אבטלה יכול להיות קריטי עבורם.

אגב, גם בעניינם של אלה הדעות חלוקות. לעומת אלה הטוענים כי שביתה ב-NBA תפגע אוטומטית במאות ובאלפי אנשים המועסקים על ידי הקבוצות השונות, קמים אחרים, הגורסים כי המצב הרבה פחות חמור. על האחרונים נמנה ידידי ג'ראלד, המגדיר את עצמו כמקורב לאחת מקבוצות ה-NBA (אם תשאלו אותי, הקירבה האמיתית שלו לקבוצה היא העובדה שהוא גר פחות מ-200 מטר מהאולם, אבל הבה ולא נקלקל לאיש את האגו-טריפ).

"אני שומע את כל הטענות על הפגיעה הקשה בפרנסתם של אלפים, אבל לא ממש מקבל את זה", אמר לי בסוף השבוע, "זה לא שברגע שיש שביתה כל אותם אנשים הופכים אוטומטית למובטלים. רבים מהם אינם מועסקים על ידי הקבוצות, אלא על ידי מי שמנהל את האולמות, וברובם המוחלט של האולמות מתקיימות הרבה פעילויות פרט לכדורסל - הוקי קרח, פוטבול, אירועי מוסיקה, כנסים וכו'. גם לשדרי הספורט תישאר מספיק עבודה, ואפילו האוהדים ימצאו לעצמם ענפי ספורט אחרים להתמקד בהם. כך שתעסוקה תמשיך להיות. אולי לא לכולם, אבל לרבים". כה אמר ג'ראלד, ולא נותר אלא לקוות שהוא צודק, ושהפגיעה בכיסם של כל אנשי ה"מסייעת" תהיה מינימלית עד אפסית.

חזרה אלינו, כלומר אליי. הנה, כדי להיות בטוח שבתי ושאלתי את עצמי מה יהיה אם עונת ה-NBA תבוטל במלואה. תוך כדי התהליך, רשמתי כמה טיעונים וטיעונים שכנגד:

מצד אחד, ניאלץ להסתדר עם הרבה פחות כדורסל בטלוויזיה, ועוד כדורסל טוב. לפחות יותר טוב מרוב מה שאנחנו רואים.

מצד שני, גם בלי הליגה אחנו מוצפים בשידורי ספורט מכל הסוגים והגוונים, שאיכשהו - בלי קשר לרמת המשחק - משאירים אותנו (ערים!) מול המרקע.

מצד שלישי, למרות השפע הטלוויזיוני - שנה שלמה בלי היריבויות הגדולות של ה-NBA תהיה תפלה משהו.

מצד רביעי, הרי לכם עוד שנה בה לברון ג'יימס לא ייקח אליפות. מה רע?

מצד חמישי, קצת יחסרו הלילות הארוכים, או היקיצות המוקדמות כדי לא להחמיץ עוד כמה רגעים קסומים.

מצד שישי, על מי אני מנסה לעבוד? כבר שנים שאם אני נשאר מאוחר, זה מקסימום לרבע הראשון, ואם אני קם מוקדם, זה מקסימום לרבע האחרון.

מצד שביעי, מה יעשו עם עצמם במשך שנה שלמה כל פרשני הליגה, לא חראם?

מצד שמיני, באמת תצטערו על זה שייחסכו מכם אלפי שידורים ישירים וחוזרים של עומרי כספי וקליבלנד?

הייתי יכול להמשיך עוד ועוד, אבל באמת שאין טעם.

בשורה התחתונה, נימוקי ה"לא נורא" גוברים אצלי בנוק-אאוט על אלה של ה"אוי, לא", והמסקנה היא אותה מסקנה: תהיה ליגה במתכונת מלאה או מקוצרת? יופי. לא תהיה? אז לא תהיה. החיים ימשיכו במסלולם וכולנו נוכל להתפנות לנושאים נוספים וחשובים לא פחות, למשל ביטול הפיינל פור הנקלה בליגת קזינו. אבל על זה כבר בפעם אחרת.

shaharhermelin@gmail.com