סר ש. שלום,

צפיתי בשידור הישיר של המשחק בין אשקלון לראשל"צ, ואחר כך עוד כמה וכמה (וכמה!) פעמים בשניות האחרונות שלו, ואני עדיין מתקשה להבין איך יכול להיות שהוא הסתיים כפי שהסתיים. כל הספסל על הפרקט, אוהדים על הפרקט, שחקנים על הרצפה והשופטים? שום כלום וכלום שום. מפנים את כולם, מחזירים את הכדור אחורה ומשחקים כאילו לא קרה דבר.

לבי-לבי לאפי בירנבוים הנערץ (מודה ומתוודה. תמיד הוא היה הפייבוריט שלי בין המאמנים), אבל אחרי שקצת נרגעתי, אני מבקש תשובה מוסמכת: האמנם, כפי שטוענים אפי וכל אנשי ראשון, אין לשופטים שום שיקול דעת במצב שכזה והם חייבים לשרוק לעבירה טכנית? יותר מזה, האם פריצת הקהל למגרש מחייבת הענקת ניצחון טכני לראשל"צ, כפי שממשיכים וטוענים הראשל"צים?

ועוד שאלה אחת לפני סיום: מה לדעתך היה קורה, לו האירוע הנ"ל בדיוק היה מתרחש במלחה, כאשר הקבוצה המקופחת היתה מכבי ת"א? האם גם אז הוא היה מסתיים באותה דרך, או שמא היו שופטי הכדורסל נוחלים כישלון חרוץ נוסף ב"מבחן בוזגלו"?

כיו"ר ועדת השיפוט של הנשגב באתרים, אנא האר את עינינו.

ישי

שלום ישי,

ראשית, התנצלותי הכנה על כך שמכתבך הנאה והחשוב, שהגיע מיד למחרת המשחק, זוכה רק כעת להתייחסות. השבוע האחרון התאפיין בעומס עבודה לא שפוי, מהסוג שבאמת משאיר לך רק מעט זמן לנשום, שלא לדבר על מענה למיילים שאינם קשורים ישירות לעבודה. אבל הנה הוא הסתיים לו, ואני מתייצב למלא את מטלותיי הנעימות יותר.

שאלה מצוינת אתה שואל, ועוד לפני שאתייחס אליה בהרחבה, הרשה לי לפתוח בסיפור קטן ואמיתי לחלוטין. שיעור התיאוריה הראשון שלי במסגרת קורס השופטים נפתח כך: נכנס לו המרצה לכיתה, ומיד הפנה אלינו את השאלה הבאה: "אמרו לי, בבקשה, מתי מתבצעת עבירה בזמן משחק כדורסל?". תשובותינו לא איחרו לבוא: "במקרה של דחיפה", "בעת ששחקן פוגע פיזית בשחקן אחר", "כאשר שחקן אוחז בגופייתו של שחקן יריב" וכן הלאה וכן הלאה. כל אותה עת, עמד המרצה ונענע בראשו לשלילה. "אתם מדקלמים לי מתוך הספר", הוא אמר לבסוף, "בפועל, עבירה מתבצעת רק כאשר השופט שורק".

רוצה לומר, חוקת הכדורסל הינה מסמך מפורט וברור, שכל אחד יכול בקלות לאתר ולקרוא (אם זה באמת מעניין אותך, הקלק כאן), ושההוראות בו הינן לרוב ברורות וחד משמעיות. אולם בשורה התחתונה, הכל יתנקז תמיד לפרשנות של השופטים ולמה שיחליטו בזמן אמת בשטח. כפי שקרה גם באשקלון.

עכשיו לאירוע עצמו. ראשית, מדובר באמת במצב יוצא דופן. שלשה דרמטית סמוך מאוד לסיום, היוצרת אצל הקבוצה ואוהדיה את התחושה שהיא נקלעה ממש עם הבאזר, ושולחת אותם לחגוג על הפרקט, בלי שהם מודעים לכך שעל השעון נותרה עדיין כשנייה וחצי. הקבוצה השנייה, בינתיים, דווקא מאוד מודעת לכך שעדיין יש זמן על השעון, ומחדשת את המשחק במסירה ארוכה לצד השני, אלא ששם כבר הבלגן בעיצומו ולא ניתן לשחק. סיטואציה בהחלט נדירה, ששופטים נתקלים בה פעם בחיים, אולי.

ברם אולם, העובדה שמדובר במצב לא שגרתי, אינה פוטרת את השופטים מלהתמודד איתו. ברור שלי הרבה יותר קל לעשות זאת ממקום מושבי על הכורסה, ועוד ממרחק של כמעט שבוע, מאשר לשלישיית השופטים, שנדרשה לקבל החלטה בשטח תוך שניות, אבל זה חלק מתפקידו של שופט. החלטה קשה? שיתמודדו.

והם אכן התמודדו, בדרכם שלהם, ולעניות דעתי הלא קובעת - טעו וקיפחו את ראשל"צ. אודה ואתוודה כי מעולם לא עמדתי בסיטואציה זהה, וגם לא דיברתי עם איש משופטי המשחק, אולם תחושתי היא שמה שעבר להם בראש היה משהו בסגנון: "אם נפסוק עבירה טכנית, זו תהיה ההחלטה שתכריע את גורל המשחק, ואוי ואבוי לנו אם נכריע משחק בצורה שכזו". שוב, השערה בלבד, אם כי היא מבוססת על דברים ששמעתי לאורך השנים משופטים רבים, לאו דווקא אלה שהיו באשקלון.

על הנקודה הזו, של "אסור שהשופטים יהיו אלה שיכריעו את המשחק", כתבתי כאן כבר מספר פעמים. כבר מימיי הראשונים כשופט, די שעשעה אותי האמירה הזו, עליה חזרו רבים מבכירי האיגוד באוזנינו בהזדמנויות שונות. מה זאת אומרת "אסור שהשופט יכריע"? תחשבו על זה רגע. הלא כמעט כל שריקה יכולה בסופו של דבר להתברר כקריטית, גם אם היא נעשתה הרבה לפני השניות האחרונות.

הנה דוגמה אחת מני רבות: המון פעמים אתה רואה התנפלות כללית על שופט, בגלל שפסק עבירה חמישית לשחקן מסוים. אבל מה עם כל ארבע השריקות הקודמות נגד אותו שחקן, כולל אלו מהמחצית הראשונה? הן לא חרצו את גורלו באותה מידה? ומה עם הפסיקה השנויה במחלוקת לצעדים עשר דקות קודם, בעקבותיה עבר הכדור לקבוצה השנייה, שבאותה התקפה סחטה את אחת מאותן חמש עבירות? אין סוף ואין גבול לדברים האלה. כל שריקה יכולה להתברר כקריטית, ותפקידו של השופט לשרוק מתי שצריך ומה שצריך, ולא לנתח מה יהיה אפקט משק כנפי הפרפר בהמשך הדרך.

מצד שני, הגיע הזמן שאנשים יפסיקו להאשים את השופטים בכל מה שקורה, וייקחו קצת יותר אחריות על מעשיהם. למה כוונתי? במשחק ליגה לאומית ששפטתי לפני איזה מאה שנה, שרקתי כבר בדקה השלישית לעבירה טכנית נגד אחד המאמנים, שדיבר אליי בצורה, איך נאמר, מאוד-מאוד לא מכובדת. "הבאת את הטכנית הזו מהבית", הוא סינן אחרי השריקה. "אני? אתה הבאת אותה מהבית", עניתי לו, "מי משנינו דיבר לא יפה - אני או אתה?".

על פי אותו עיקרון, לו היו השופטים פוסקים עבירה טכנית נגד אשקלון - וכאמור, לדעתי זה מה שהם היו צריכים לעשות - היו אנשי אשקלון יכולים לבוא בטענות רק לעצמם. עם כל הכבוד, זה אינו תפקידם של השופטים לוודא שכל אנשי הספסל מודעים לכך שהמשחק טרם הסתיים, ולשמור עליהם אישית לוחצת על כל המגרש כדי שלא יפרצו לפרקט. אם תרצה, סוג של וריאציה על המשפט הידוע: "אי ידיעת החוק אינה פוטרת מעונש".

ואתה יודע מה? המצב שנוצר על המגרש סיפק פתרון לא רע גם לשופטים שלא רוצים "להסתבך" עם עבירה טכנית בשלב כזה קריטי: כפי שאפי עצמו ציין בשידור ואחריו, עוד לפני שהשופטים עצרו את המשחק בגלל הפריצה ההמונית לפרקט, ביצע מרקו קילינגסוורת' עבירה ברורה על אדריאן יוטר. הנה הזדמנות מצוינת לא להוציא את ראשל"צ קירחת מכל הכיוונים, ולתת לה צ'אנס להשוות מהקו. הזדמנות, שגם היא הוחמצה.

לגבי שאר שאלותיך והערותיך: הפסד טכני בגלל פריצת הקהל למגרש? ודאי שלא. הקהל לא פרץ למגרש מתוך מטרה לפגוע במישהו או להפסיק את המשחק. סתם שמחה ספונטנית. לא רואה מקום להעניש אותם ברמה כזו.

ומה היה קורה אם היה מדובר במלחה וכו' - עזוב, משחקי ה'נדמה לי' האלה אינם רלוונטיים ואף אינם ממין העניין כאן.

מה שמאוד רלוונטי, ולמעשה הוא-הוא הדבר שהפריע ועדיין מפריע לי יותר מכל בכל הסיפור, הוא השתיקה המוחלטת של איגוד השופטים. לאורך כל השבוע, חיפשתי וחיפשתי בכלי התקשורת איזושהי תגובה רשמית לטענות הקשות של אנשי ראשל"צ, אבל כלום. האם הוועדה המקצועית כבר דנה בנושא? אם לא, האם היא מתכוונת לדון בו? האם סבורים באיגוד שהשופטים צדקו בהחלטתם, או שמא טעו? ואם טעו, האם יש כוונה לעשות משהו בעניין? אין לי מושג, כי איש לא מדבר על כך.

לא נעים להגיד, אבל במצבים האלה האיגוד המקביל, מהענף-שאין-לנקוב-בשמו, אוכל אותנו בלי מלח. שם, מפרסמים ברבים, לרוב תוך יום-יומיים מקסימום, את כל המסקנות וההחלטות. זה לא שבמקרים בהם האיגוד סבור שהשופטים טעו וקיפחו מישהו - חובה לעשות להם משפט שדה בראש חוצות. בהחלט לא. אבל אמירה רשמית של גורם מוסמך? רצוי ואף חובה.

אגב, חיפשתי גם התייחסות של איגוד הכדורסל, ולו רק לערעור שהגישו, או יגישו, אנשי ראשון, וגם כזה לא מצאתי. נכון, זו בהחלט אינה סיטואציה פשוטה, ואף אחד לא אוהב לעמוד בעין הסערה ולספוג ביקורת, אבל זה חלק מהעבודה. גם כאן, בדיוק כמו בשניות האחרונות באשקלון, צריך מי שצריך להתמודד עם המצב, ואם אפשר - גם לעדכן אותנו בתום התהליך. סתם שנדע.

shaharhermelin@gmail.com