ב-26 בנובמבר, במסגרת מהדורת שאלותשובות, פורסמו בין השאר גם השאלה והתשובה הבאות:

כבוד הנשיא שלום,

בהמשך לשאלתו של הנתין יוני במהדורה קודמת על אפשרות משחק עם 3 גבוהים, פורוורד וגארד, תהיתי לגבי משהו אחר. איך הכי נכון לשמור כשיש לך חסרון מספרי? לצורך הדוגמא, נניח שאני עכשיו מחליט על טקטיקה במסגרתה שחקן אחד יישאר "חלוץ" ליד סל היריב, ו-4 שחקנים ישמרו על 5 שחקני היריבה. איך יהיה נכון להעמיד אותם? והאם זה מופרך לנסות טקטיקה כזאת מול קבוצה עם שחקנים שמתקשים בכדרור ולא מוסרים טוב?

המשך שבוע טוב,

עמי

עניתי לו: "שאלה מוזרה על סף השטותית, הייתי אומר, אבל במחשבה נוספת אמרתי לעצמי: וואלאק, למה לא ושלחתי אותה כלשונה אל אחד מאנשי המקצוע המוערכים עלינו כאן בכדורסלע-האתר. אם וכאשר תגיע תשובה – נזכה אותך ואת בני העם בפרטיה המלאים. אנא המתן ותיענה על פי התור, תודה".

ובכן כי כן, הרגע הגיע: רו"ח ד. שמיר המכובד, מאמן הפועל חולון ועוזר מאמן נבחרת ישראל, נענה לבקשתי והשיב באריכות. נודה לו ונאזין.

עמי היקר וכל שוחרי כדורסלע, שולום עלייכם.

הוד רוממותו פנה אלי עם השאלה שלך, ואני התלבטתי באם לענות בכמה משפטים או לכתוב חצי מאמר מקצועי על יתרון מספרי ממש. החלטתי להסתפק במשהו בין לבין, ואם תרצו אולי יהיה לזה המשך בנושא זה או בנושאים אחרים. נימנע לעת עתה משרטוטים והתחכמויות מוגזמות.

ניתן לתמצת את המטרה בכל דבר שאנו עושים בהתקפה (ממש כל דבר) ברצון ליצור "יתרון" להתקפה. ה"יתרון" המדובר יכול להיות באחת משתי הצורות הבאות: מרחק בין מתקיף למגן (שיכול לייצר מצב קליעה), או יתרון מספרי.

כל התנועות והפעולות בהתקפה נועדו לרוב ליצור איפשהו במגרש מצב של 2X1.

ישנם כל מיני עקרונות בהגנה במצב של חיסרון מספרי. הנה שניים מהם:

1. שימוש ב"הטעיות הגנה". גם למגנים, ולא רק למתקיפים יש הטעיות. באנגלית זה נקרא "STUNT". המגן עושה רק הטעייה שהוא מתקרב לשחקן התקפה, אבל חוזר לעמדה שלו. בלי להיכנס לטכניקה יותר מדי - STUNT זה דבר יעיל וחשוב עד מאד. הטעייה קטנה וטובה יכולה לגרום למתקיף לעשות החלטה רעה יותר מהרבה רוטציות.

2. "לעכב!" המטרה בחיסרון מספרי היא לגרום למתקיפים לבצע "עוד פעולה אחת" לפני הזריקה. להרוויח זמן. לתת לעוד מגן להתאושש ולחזור לשחקן.

בהתקפה בכלל, ככל שיש יותר שחקנים מעורבים - יותר קשה לקרוא את המצבים ולהגיע לזריקה קלה. כלומר - 2X1 זה המצב הקל ביותר, 3X2 יותר קשה, ו- 5X4 הכי קשה. בעוד שב- 2X1 אנחנו דורשים מההתקפה להגיע תמיד ל-LAYUP, ב-3X2 גם זריקה מקצה קו העונשין (נקודה שנקראת ELBOW) הינה לגיטימית, וב- 4X3 ו- 5X4 גם שלשות חופשיות נחשבות למקובלות.

לשאלתך - לשמור 5X4 באופן מובנה ומובהק זה קצת מוגזם. לא נראה לי שההגנה תצליח לעצור קבוצת התקפה נורמלית על אחוזי קליעה מתקבלים על הדעת. גם ב- 5X5 אחוזי הקליעה הם אצל חלק מהקבוצות בגבול שבין 50% ל- 60% לשתיים ו- 35% ל- 40% לשלוש. אז מה יהיה עם מגן פחות? אבל השאלה שלך אינה טיפשית, ויש 2 מסקנות שחשוב לדעת אותן בכל רמה:

1. מצב של 3X2, או 4X3 הוא ממש לא מצב אבוד להגנה! חשוב ללמד לשמור את המצבים האלה ואפילו ליהנות מהם! אני מבקש מהשחקנים שלי להבין משהו ממש חשוב לי: כששחקן עוצר (חוטף כדור, מסיט את הכדור לאאוט (DEFLECTION), או מכריח החטאה) במצב של חיסרון מספרי הוא עושה מהלך ששווה יותר מדאנק יפה! זה מאד מתסכל את ההתקפה. המאמן בצד השני בדרך כלל מתחיל לעשות פרצופים. . . זה מהלך של מומנטום. חוץ מזה - כשאנחנו עוצרים במצב של חיסרון מספרי - מיד יש לנו יתרון מספרי בצד השני (אם "להם" היו 4 בהתקפה ו"לנו" שלושה בהגנה - בצד השני יש "לנו" שני מתקיפים ו"להם" מגן אחד.

2. מסקנה מאד חשובה: לעולם לא מתקיפים ביתרון מספרי 5X3. כלומר - לא רצים כולם להתקפה כששחקנים של היריבה לא יורדים להגנה. למה? כי גם אם נקלע סל, יש מצב שהיריבה תעיף את הכדור לפרחח שלא ירד להגנה ותחזיר בסל מהיר. כלומר, אם שחקנים לא יורדים להגנה, גם אנחנו משאירים איזה SAFETY שמפקח על הסוציומט.

זהו בינתיים. מקווה שלא נרדמת עמי, ובאופן כללי אני אשמח לענות על כאלה מדי פעם.

בהצלחה לעריץ הדיקטטור בשיפוץ המשכן הנשיאותי!

שלכם,

דן שמיר