קיץ. חם. אין הרבה כדורסל - משחקי ידידות / הכנה / אימון לא נספרים, ו"אל תביאו אותי להתחיל" על נבחרת ישראל באליפות אירופה. אבל בקיץ יש תופעה מופלאה: אי אפשר לטעות. כולם מנתחים, מנחשים, יודעים הכי טוב, מתווכחים ומתערבים. הרוב טועים אבל כולם צודקים. אי אפשר לטעות עד שמשהו יקרה, וכלום לא עומד לקרות בקרוב. אז נמשיך לראות מה היה, ולנחש מה יהיה; לא אכתוב על מה ומי שנשאר בכל קבוצה, ולא על כמה ולמה הם היו טובים (או רעים) בעונה החולפת, אלא רק על מה נשתנה: מי בא, מי הלך, ואיך זה ישפיע. הכול לפי עניות דעתי האישית, ולכו תוכיחו שאני טועה.

הפעם – הבית הצפוני שבמערב, AKA – Northwest Division.

אוקלהומה

הצטרפו: ראיין גומס (FREE), אלכס אברינס, סטיבן אדמס, גרנט ג'רט, אנדרה רוברסון וסימון סווצ'יק (ROOKIES).

עזבו: קווין מרטין (TRADE).

מה זה אומר? לא הרבה. גומס הוא לא חיזוק רציני, הרוקיז שלהם לא יחזקו אותם מיידית (אולי רק אם סטיבן אדמס יצליח לנגוס משמעותית בדקות של פרקינס), וגם ההחתמה מחדש של דרק פישר (ווינר ומנוסה ככל שיהיה) לא מפילה אף אחד משום כסא. וזהו, זה מה שהיה הקיץ באוקלהומה. אה, קווין מרטין (קלע טהור מעולה, לא מוביל, לא ווינר, לא מוסר) עזב, ולא הובא מחליף ראוי (בעיני אנדרה רוברסון, שנבחר בסוף הסיבוב הראשון בדראפט, יכול להתפתח להיות שחקן מצוין, אבל עוד מוקדם לדבר על תרומה משמעותית). יכול להיות שבאוקלהומה מצפים מג'רמי לאמב לפרוץ העונה, אבל לדעתי גם ממנו מוקדם לצפות שיכסה את התרומה ההתקפית של מרטין (שכזכור הגיע כדי לסתום את החור שפערה העזיבה של הארדן, לפחות מבחינה התקפית). גם מרג'י ג'קסון מצפים העונה ליציבות, אחרי פלייאוף שברובו הוא פתח במקום ווסטברוק, והפתיע לטובה. אבל האמת היא שהעונה הבאה של ה"רעמים" מאוקלהומה העיר תלויה בעיקר בצורה בה ווסטברוק יחזור מהקרע במיניסקוס; דוראנט יהיה דוראנט (יהיה שוב מלך הסלים ויתחרה על הMVP של העונה), הסגל מסביבו הוא טוב (איבאקה מצוין ומשתבח) ברובו (פרקינס מקבל הרבה כסף על מעט תועלת), ולקבוצה הצעירה הזו טוב להתבגר בשנה. זה בעצם הדבר העיקרי שקרה הקיץ באוקלהומה – הזמן עובר, והחבורה המאוד צעירה מתבגרת.

מה יצא מזה? דווקא הרבה. אוקלהומה יכולה בקלות להפיל את התחזית שלי לגבי גמר המערב (ווריירס – קליפרס). אני צופה שהיא תפסיד לאחת משתי אלה בסדרת חצי גמר אזורי (שתהיה לא פחות ממעולה), ומקווה שבעונה הבאה יתאימו סגל משלים מוצלח עוד יותר סביב ה-BIG THREE המתבגר יפה – ווסטברוק (בן 24), דוראנט (בקרוב בן 25) ואיבאקה (עוד לא 24). מגיעה להם טבעת אליפות, ומגיע לנו שהם ירצו להמשיך לשחק ביחד.

מינסוטה

הצטרפו: קווין מרטין (TRADE), קורי ברואר ורוני טוריאף (FREE), לורנזו בראון, גורגוי דיאנג, בוג'אן דובלביץ' ושאבאז מוחמד (ROOKIES).

עזבו: מלקולם לי, לוק רידנאוור (TRADE) ואנדריי קירילנקו (FREE).

מה זה אומר? שאבאז! הרוקי עם השם הפרטי הכי מקורי בליגה (והשם משפחה הכי פחות מקורי בעולם המוסלמי) נחת במינסוטה בדראפט האחרון, ויחד עם גורגוי (עוד שם מבריק) דיאנג יכול להיות שהרוקיז של הזאבים יתרמו לא מעט לקבוצה הממילא אנרגטית הזאת. חיזוקים משמעותיים נוספים: קווין מרטין יקלע, קורי ברואר ישמור, ורוני טוריאף יחנוך את הסנטרים הצעירים ויתן גוף בצבע פה ושם. בדומה לאוקלהומה - מינסוטה הולכים ומתבגרים, והשלישייה הגדולה שלהם לא הרבה פחות טובה בעיני (קראתם נכון) – רוביו, לאב ופקוביץ' שלושתם יהיו ב-ALL STAR השנה, ומסביבם יש סגל משלים מאוזן, מגוון ומהנה. אני אוהב את הקבוצה הזאת.

מה יצא מזה? סוף סוף פלייאוף! מינסוטה קבוצה מצויינת שמה שחסר לה זה בעיקר נסיון, והיא תשמח לא להשלים עשר שנים בלי לבקר בפלייאוף. נראה שהשנה יש להם את היכולת לעשות את זה, ובעתיד הקרוב אני מהמר שגם לדבר חזק שם. השנה יסתפקו בסיבוב הראשון (כמיטב המסורת במינסוטה, שעברה אותו רק פעם אחת ב-25 שנות קיומה של הקבוצה – בדיוק עשור לפני העונה הבאה, אז הם הגיעו עד גמר המערב, בשיא שליטתו של KG בקבוצה). מאחל לעצמי כאוהד כדורסל לראות מתישהו את לאב ורוביו בסדרת גמר.

דנבר

הצטרפו: דארל ארת'ור ורנדי פוי (TRADE), ג'יי ג'יי היקסון ונייט רובינסון (FREE), אריק גרין וג'ופרי לאוורג'ן (ROOKIES).

עזבו: אנדרה איגודאלה וקוסטה קופוס (TRADE), קורי ברואר (FREE).

מה זה אומר? אחרי עונה מצויינת (שיא מועדון בנצחונות בעונה הסדירה, ומאזן ביתי משוגע של 3-38) הנאגטס מפטרים את ג'ורג' קארל (מאמן השנה ב-NBA), ומוותרים על AI (זה שאחרי עידן אייברסון). ככה לא מתנהלת קבוצה שרוצה להמשיך לנצח. שני הצעדים לא לגמרי ברורים, וזה מריח כמו שיקולים כלכליים יותר ממקצועיים (מזכיר במשהו את ההתנהלות של אוקלהומה, שכבר כמה שנים שומרת על הבינוניות סביב ווסטברוק ודוראנט – כדי לחסוך במס המותרות). החתמות לא רעות, וחזרה של גאלינארי מפציעה (שחסר להם בפלייאוף) לא יפצו על פירוק השיטה של קארל והעזיבה של הכוכב הגדול. דנבר נשארת קבוצה טובה, אבל יהיה לה קשה להמשיך בגרף השיפור שבנתה. אני מאחל לג'אוואל מקגי שבריאן שואו יתן לו את כמות הדקות שמגיעות לו (קארל קצת ייבש אותו על הספסל, מסיבות שברורות רק לו), ונראה לי שהוא יכול לפרוח ליד היקסון וארת'ור המוכשרים שיחזקו את עמדה מס' 4 של הנאגטס; בימים כתיקונם העמדה הזו מאוישת על-ידי קנת' פאריד האדיר - אמנם סמול פורוורד במקור, אבל השילוב שלו בחמישייה אחת עם גאלינארי מועיל לשניהם. רנדי פוי, שנראה פעם כמו אול סטאר בהתהוות (ALL ROOKIE FIRST TEAM במינסוטה), ינסה להוכיח שיש בו עדיין מאותו כישרון מיוחד (ואולי על הדרך גם ימצא סוף סוף בית), ונייט רובינסון שוב הגיע למקום בו הוא לא יותר מאשר סייד קיק מוצלח (ליד גארדים מצויינים ומוכחים כמו טיי לואסון ואנדרה מילר אין לו סיכוי לתפוס מקום קבוע בחמישייה כרכז).

מה יצא מזה? אכזבה. אחת ההנאות הגדולות של הפלייאוף האחרון היתה הציפייה לכל אחד מהמשחקים בסדרה בין הווריירס לנאגטס. הווריירס הולכים לעונה הבאה כשיש להם ביד את הקבוצה המצויינת של העונה שעברה, מחוזקת בקלף הכי חזק של הנאגטס, ואילו הנאגטס נשארו עם סגל משלים מעולה, שינסה להרים את לאוסן, גאלינארי, פאריד ואולי גם מקגי ככוכבים. זה לא יקרה העונה, ובעיני הם אפילו לא קבוצה ששווה פלייאוף במערב העונה (שם אותם במקום התשיעי במערב, כי הלב הולך עם הלייקרס במקום השמיני. אם תגידו שאין בזה הגיון, אני לא אתווכח). צריכים לעבוד נכון יותר בקיץ הבא כדי שהעונה המצויינת שעברה על הנאגטס לא תהיה חד פעמית בעשור הנוכחי, ואין סיבה שהיא תהיה – לנאגטס, למרות הכול, יש סגל מצוין, ולמעט אנדרה מילר הותיק (בן 37), אין בסגל שחקן אחד בעשור הרביעי לחייו. יהיה כיף לראות אותם שוטפים את המגרש גם העונה, ועתידם עוד לפניהם. רק חבל שבלי איגודאלה.

פורטלנד

הצטרפו: תומאס רובינסון, רובין לופז וטרל האריס (TRADE), ארל ווטסון, מו וויליאמס ודורל רייט (FREE), אלן קראב, סי ג'יי מק'קולם ומרקו טודורוביץ' (ROOKIES).

עזבו: ג'יי ג'יי היקסון ואריק מיינור (FREE).

מה זה אומר? הטרייל בלייזרס לא ויתרו על עף שחקן בטרייד הקיץ, ובעצם נתנו רק להיקסון ומיינור ללכת – שחקנים שגם אם אפשר לדון בתועלת שהם מביאים – לפורטלנד הם לא באמת נחוצים בעמדות שלהם. רובין לופז הוא גיבוי מעולה ללמרקוס אולדריג' (שבקרוב יהיה חזק בדיון הסנטר הטוב בליגה), מו וויליאמס הוא גיבוי טוב מאוד לדמיאן לילרד (שבקרוב יהיה חזק מאוד בדיון הרכז הטוב בליגה), ודורל רייט הוא גיבוי מצוין לניקולאס באטום (שחקן מצוין, לא צריך להגזים בסופרלטיבים כמו עם השניים האחרים). גם השאר ההחתמות ראויות, ויחד עם הסגל המתגבש והמתבגר - פורטלנד יכולה לדבר חזק.

מה יצא מזה? עוד שנה. פורטלנד תמשיך להשתפר (ומסוגלת גם להפתיע ובגדול), אבל הם עדיין צעירים, ובמערב צפוף כל כך... אם לא יעשו בפורטלנד טעויות בקיץ 2014 – היא תהפוך לחברה קבועה בפלייאוף להרבה שנים. אבל עוד לא. עוד שנה.

יוטה

הצטרפו: אנדריס בידרינס, ברנדון ראש וריצ'ארד ג'פרסון (TRADE), ג'ון לוקאס השלישי (FREE), טריי ברק, רודי גוברט וראול נטו (ROOKIES).

עזבו: רנדי פוי וקווין מרפי (TRADE), דמאר קארול, אל ג'פרסון, פול מילסאפ, ארל ווטסון ומו וויליאמס (FREE).

מה זה אומר? עם כל הכבוד לג'פרסון (הרבה אחרי השיא), בידרינס וראש, הם ממש לא ממלאים את החלל שהשאירה אחריה רשימת העוזבים, ובראשם פול מילסאפ ואל ג'פרסון. הלך כישרון, הלך נסיון, הלכו מנהיגים והגיע – מעט מדי. אין הרבה עם מה לעבוד בעיר הרוחות השנה, ולא נראה שמישהו התאמץ יותר מדי כדי שיהיה שם טוב. והלב - עם המנויים הקבועים של הג'אז (בעיקר עם אלה שעוד זוכרים ימים יפים בהרבה). בקטגוריית השם החם – ג'ון לוקאס השלישי: לא השפיע הרבה עד היום בשום מקום בו הוא שיחק, אבל תמיד נשמע כמו מלך אירופאי מימי הביניים. יש כאלה שגם את זה אין להם, והם לא זוכים לקבל שתי שורות לעצמם.

מה יצא מזה? טאנקינג או ניהול גרוע? לא בטוח מה הייתי מעדיף שיחשבו עלי (כנראה שטאנקינג). יוטה תנסה להיות גרועה לפחות כמו פיניקס. זה לא יהיה קל, וגם לא נעים לעין. כנראה שהיו מוכנים ביוטה לדלג על 2013-2014 ולהתחיל את הקיץ הבא מחר.

השאר בדרך, עוד לפני תחילת העונה (29 באוקטובר) נסיים עם כ-ו-ל-ם.