למה אין לגביע צורה? פשוט ככה והנה עוד הוכחה: משחק אחד הקדימו, משחק אחד איחרו, שבעה התקיימו במקביל בלי שאף אחד מהם שודר, ובלי תוכנית שתרכז את המחזור ברדיו, ועוד שש קבוצות עלו אוטומטית לשלב הבא.
שנים שכותבים את זה, מדברים על זה ושום דבר לא משתנה. הגביע הוא כנראה סוג של טורניר, מפעל או תחרות, לא משנה ההגדרה הרגע, שלא מקבל עדיפות מצד אחד אף אחד, כולל המארגנים שלו. לכן הוא מפוזר, נכחד, רחוק מהעין ופשוט לא מספיק מעניין.
אני שואל את עצמי ואתכם: עד למחזור המשחקים המקביל הבא של גביע המדינה יש בערך שנה שלמה, האם יש סיכוי לשינוי?
ונדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שהתשובה ברורה.
רק פריקים גדולים מאוד של הענף יכולים לעקוב אחר כל התוצאות, כל הנתונים וכל הסיפורים ממחזור הגביע, ואין סיכוי ממשי למנף בעזרתו אהדה לכדורסל אצל אנשים שרוצים להתקרב, או טורחים לשקול זאת.
וזה חבל עד מאוד ועד בלי די ועד אין קץ.
בתוך כך, ברכות ונצורות להפועל גליל עליון, היחידה מהליגה הלאומית שגברה על נציגה מליגת העל (נתניה). השאר הובסו.
גם בתקשורת, כמו בלא מעט מקרים, מתקשים לעקוב אחר האירועים. הוד בן הרצל הוא מאמן מוערך בשכבות שמתחת לשכבת ליגת העל. עד לפני זמן קצר שימש כעוזר מאמן במכבי ראשל"צ ונכון לנקודת הזמן הזו הוא מאמן זמני שם, יש להניח ולהניח יש, בעקבות התפטרותו של רוני בוסאני (עוד אחד שהלב אמר לו לפרוש, ויש לו מספיק כסף, כנראה, לעשות מה שהלב אומר).
מגיע החבר בן הרצל למפגש מאמנים שיזמה מנהלת ליגת העל לפתיחת העונה ומתייצב לצילום קבוצתי. חכמי העיתון שהיתה לו פעם מדינה קוראים להם בשמות בכיתוב התמונה, והפלא ופלא הנה משתלב לו איזה "כהן" (דרור?) במקום בן הרצל.
יאאא אולוהיים! ניצב להנאתו החבר בן הרצל לצד גדולי ליגת קזינו ובהם מאמננו העולה, מאמננו האדמוני לשעבר ושאר שועי הליגה, ומבסוט מהחיים. למחרת הוא פותח עיתון רק כדי לגלות שלא יודעים לזהות אותו או לקרוא לו בשמו. מה חושב אחד כזה על רמת העיתונות בארץ, בעקבות מקרה מהסוג הזה? כל מה שהוא חושב, מגיע לה.
ולקינוח, תגלית מרעישה תוך כדי חיטוט ושיטוט בנתוני משחקי הגביע, שסופקו ביד קמוצה ולא נדיבה (על בוקסות אין מה לדבר): לבנים של הרצליה יש העונה גם אמא וגם אבא, עובדה: אנדי איבי האב ומייקל אומה האם. חידוד לא יותר מחביב, אם בכלל, אבל כשהרמה נמוכה, יו נואו, קורה שאנשים מתאימים את עצמם.
