הערות, אמירות ושאלות שלא תמצאו כנראה בשום מקום, יען חלקן זניחות וחלקן סתם לא מתאימות להיות מודפסות שחור על גבי להן, לכבוד עונה חדשה בליגת קזינו.

במלים אחרות, זוטות ונצורות לא רציניות לליגה רצינית מדי.

ריישית, גלבוע/גליל, הידועה כאן כג"ג כבר מספר שנים, תיקרא העונה בכדורסלע-האתר: ג"גן. הסיבה: שמות המשפחה של שבעה מתוך אחד עשר שחקנים בקבוצה מסתיים באות ן והנה הם: טישמן, ראובן, שמחון, שוכמן, ג'קסון, רובינסון ושוטבין.

לא ברור, לפיכך, מי נתן אישור לשחרר את יניב גרין ומי עומד מאחורי אי-חידוש חוזהו של ליאור ליובין. ספק אם זה חיים אוחיון.

שיינית, מכבי ת"א מחזיקה כרגע את אחד הסגלים הכי לא ישראלים-צברים שאני זוכר: דייויד בלו, ג'ייק כהן, אלכס טיוס וסילבן לנדסברג על תקן ישראלים שלא נולדו ולא גדלו ולא התפתחו פה, וזה עוד לפני ערימת זרים היסטרית מהיקמן (מקומו בג"גן?), דרך רייס, תיישון ג'יימס, ג'ו אינגלס, דווין סמית' ושוכב מעליהם ומוחץ את כולם סחור-סחור סחורצאניטיס. בכלל לא משנה לאן הם יגיעו, מבחינתי זה סגל "לא יאה". פשוט ככה. זה שווה יותר מפסקה, הסיפור הזה. אולי בהזדמנות קרובה, אם נחיה.

שלישית, רק אני מרגיש שיותם הלפרין ויניב גרין הם בבחינת קצת-מאוחר- מדי עבור הפועל ירושלים?

רביעית, קלאסי-קלאסי-קלאסי: הפועל חולון החזיקה בעונה שעברה את מלך הסלים (ג'רום "מיסטר" דייסון), מלך הריבאונדים (פרנק "דה טנק" האסל), ומלך האסיסטים (דומיניק מה שמו, נו, ההוא. אם היה לו כינוי אולי הייתי זוכר). נו, אז מה עושים? משאירים את שלושתם? אולי שניים מהם? לפחות אחד? נהההההה, שלושתם בחוץ.

אנדי איבי וג'אקים דונלדסון בבני הרצליה (זה כבר חמישית, אבל נמאס לי למספר), ואפי בירנבוים על הקווים. נדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שכבר ברור לגמרי מיהי קבוצתי האהודה לעונת 2013/14.

מציאות מקומית: שני הזרים היותר טובים של ג"גן בעונה שעברה, ראקים סאנדרס וג'מאר סמית', הלכו לשחק יחד באירופה בעקבות הצעה משופרת, יש להניח ואף להניח יש. השניים הפחות טובים, קני הייז (אשדוד) ומיצ'ל וואט (נס ציונה) – מספיק טובים כדי למצוא חוזה חדש בקבוצות ישראליות.

עוד אחת כזו? הנה: ג'וליאן מילס (נתניה) ומרכוס דאב (אשדוד) מצאו קבוצות חדשות בליגה, גם אחרי שירדו ליגה עם אשקלון. סביר שהיו מקרים כאלה בעבר, אבל לא כדאי לפחד מחיפושים אינטנסיביים יותר. לא תמיד מי שהיה כאן ונחשב מוכר, בהכרח טוב יותר מהפחות ידוע.

שמינית (בעצם, לא סופרים יותר) - דניאל דנינו אמור לקבל הזדמנויות העונה. היום ממש הוא בן 17. השבוע אנחנו אמורים לשדר את "שרת" נתניה במשחק חוץ נגד עין חרוד בליגת התיכוניים. דנינו לא ישחק העונה בתיכוניים משום מה. לא יודע אם זה קשור להיותו חלק מליגת העל או מקבוצת הנוער, אבל למה לקחת את התכשיט מהליגה, ולמה לקחת מהליגה את התכשיט? שהבוגרים יחכו, מה יש.

גל איתן במכבי אשדוד. על מה, למה ואיך? גל איתן צריך לשחק בהפועל ת"א מצאת החמה ועד צאת הנשמה, כולל שבתות, חגים ומועדים וימי צום של כל הדתות (אוקיי, כמעט).

שמונה עונות לניב ברקוביץ' בליגת העל, שמונה קבוצות שונות. גם העונה האחרונה שעשה בבני הרצליה, אחת משתי הטובות ביותר שלו בקריירה עד עכשיו (האחרת היתה בקרית אתא), לא תזכה להמשכיות ועכשיו הוא באילת. כנראה שעד שלא יגיע למכבי ת"א הסחרור לא ייפסק.

דני פרנקו במכבי חיפה. מתאים? על פניו כן, האיש בקו עלייה, צבר מספיק ניסיון, היה מועמד במקביל להפועל ירושלים ובסוף ירש את בראד גרינברג אצל האלופה. בין אוזן לאוזן יש לו המון כדורסל, והוא גם בגיל הנכון, אומרים האומרים וטוענים הטוענים. מצד שני, הוא לא הגיע אף פעם מעבר למקום הרביעי בליגה, והוא היחיד שהפסיד במשחק מספר חמש בבית בסדרת פלייאוף. פעמיים.

מפה לשם אני כבר ב-600 גרם טקסט.

עת ליישר גב על משטח רחב.

שלונ"צ בשלב זה.