שמותיהם של שלושה שועי עולם מתחרויות 'חביב נולד' בעבר היו מעורבים בכותרות באחרונה: תיישון ג'יימס הפצוע, פרנק דה טנק האסל שהצטרף להרצליה, ואנדי איבי שעל חשבונו הגיע הטנק.

ראשון – תיישון.

ג'יימס חצה את כל הקווים האדומים לפני כמה וכמה (וכמה!) שבועות, כאשר הצטלם עם שחקני הביפ של מכבי ת"א. מעשה שהתקשינו לסלוח ולמחול לו בעקבותיו, ואף הודענו חד משמעית כי הוטלה עליו סנקציה והוא סיים את העונה בכל הקשור לתחרות המופתית 'חביב נולד'.

חלף זמן קצר בלבד ותיישון סיים את העונה מעשית בגלל פציעה בגב. על אף הכעס וההתעלמות ממנו באחרונה, נרצה לאחל לו החלמה מהירה, שהרי מדובר באחד הזרים הטובים, היעילים והחביבים ביותר שנראו בארץ בשנים האחרונות. רק פסע היה בינו לבין זכייה בתואר בחלק מהשנים האחרונות. תואר שכפי הנראה כבר לא יוכל לזכות בו. ג'יימס, בעל זקן התיש, יתנחם בכינוי תיישון שילווה אותו כאן לעולם, או עד שייגמר הכסף לשלם עבור האחסון.

שני – הטנק הלא עצבני

האסל שיחק העונה בווארזה-העיר בצפון-צפון איטליה, מקום אליו כמהה תדירות הנפש הנשיאותית. הוא הרביץ 10.4 ו-6.7 ב-24 דקות, יען האיטלקים, כנראה, להבדיל מהמקובל בחלק מקבוצות ליגת קזינו, אינם חושבים שאם אתה אמריקאי נגזר עליך לשחק 35 דקות וצפונה בכל משחק. כך או אחרת, אחרת או כך, הטנק מצא עצמו שוב בישראל והפעם בבני-הרצליה, וזאת לאחר עונה מסעירה למדי בהפועל חולון לון לון, אולי כי נמאס לו מלקום ולשבת.

אליל רב עוצמה היה האסל בעונה שעברה. ענק קומה ורוח אשר שלט בצבע ונראה כמו שחקן שיגיע ל-NBA תוך שנתיים. בינתיים, הוא שוב כאן, ונישא על גלי אהדה מצדנו הוא פתח את הופעותיו במשחק בכורה נגד מכבי ת"א, והרביץ 10 נקודות ו-9 ריבאונדים. ובעברית: כמעט-כמעט דאבל-דאבל אריק קמבלי באופיו ובמהותו.

עם זאת, במלוא הכבוד למשחק הצמוד שהרצליה כפתה על צהובי העור, על הטנק לדעת היטב כי לא נסתפק במספרים צנועים למדי אלה, וכי אנו מצפים לשיפור משמעותי כבר במשחק הבא. יותר בכיוונים של 16 ו-12, יו נואו. ואחר כך גם 19 ו-16 כמיטב המסורת.

שלישי – איבי, יא חביבי

האיש אשר בעט באיתי שגב, הורחק נגד מכבי חיפה ורדף אחר אייק אופייבו בחנייה, מצא את עצמו מחוץ לבני הרצליה לקראת סוף ינואר. גם בעונה שעברה הוא הוחלף פחות או יותר בשלב הזה. כנראה שהבטרייה בראש נגמרת ואין להשיג חלופית. החבוב הייחודי נכנס לאולם באיחור אופנתי ברבע השלישי, כשאוזניות ענקיות על ראשו, החליק כמה כאפות וכיפים עם ילדים ביציע ואיש לא התקרב אליו. מדובר באחד הטיפוסים המפחידים ששיחקו בליגה הזו אי-פעם. ועל כך באייטמון קרוב.

כך או אחרת, אחרת או כך, חבל מאוד. אם איבי עדיין כאן, הייתי מציע לבני הרצליה להפוך הכל ולשנות החלטות. כן דומים או לא דומים בסגנון המשחק ובתפקוד, קבוצה עם הטנק ואיבי יחד יכולה להיות כמעט בלתי עצירה. הטנק הצעיר ילמד את איבי חלק מהליכות הדריסה, בעוד איבי ילמד את הטנק איך זה להיות מניאק אמיתי בצבע (לו רק מקבלים את הכדור). אחד יסחוב את השני למעלה באופן מוזר ובלתי צפוי, והם יעניקו אנרגיות מחודשות זה לזה. וג'אקים דונלדסון? שאפי ימצא לו דקות, לא בעיה שלי.

אז אוקיי, הקבוצה תהיה לא מאוזנת. אז מה? אפשר לחשוב שעכשיו הרצליה מצליחה כל כך. שימו את כדור ביד של שני אלה, ורדו להגנה. איבי יזרוק, הטנק ייקח ריבאונד התקפה. הטנק יזרוק – איבי יכסח שניים בדרך לעוד ריבאונד התקפה. ולכו תתעסקו איתם.

איבי, כמו נדאל באליפות אוסטרליה, היה עסוק מדי בפציעה ביד במהלך העונה. גם כשהוא לא טוב הוא עדיין היחיד שגורם לי לרצות לראות משחק של הרצליה מהתחלה ועד הסוף. כלומר, להיות מזוכיסט. בזכותו אני גם מקבל את הגזירה בהכנעה וברוח טובה. ועכשיו הוא לא כאן.

שנאמר במחוזותינו: פייייי קיבינימט.

יבוא אייטמון המשך, כאמור, הצפוי להיות מסעיר למדי.

ועד אז, קחו סוודר. מי יודע, ייתכן שזו הפעם האחרונה לחורף זה.