קשה, קשה.
במקום אחד, אורי לוי, שדר אירועי ספורט בסגנון פליי-ביי-פליי ואחד שזקוק לאישורים מתמידים (5.3 פעמים בממוצע שואל את הפרשן לידו: נכון? נכון?), ואביעד פוהורילס, עיתונאי המתמקד בעיקר בביפ מיותר, יושבים בפאנל על תקן פרשני כדורסל.
איך? הכיצד? זה לא לעניין, היה אומר ודאי ברלד בדמות נאור ציון.
במקום אחר, אייל ברקוביץ' תוקף את האריה השואג על כך שאמר שעודד קטש הוא מאמן חלש, או 'לא מאמן' בשפת העם, ומבקש ממנו להתנצל בעקבות הניצחון של הפועל אילת על הפועל ת"א בחצי גמר גביע המדינה. אחר כך, בהזדמנות אחרת, הוא אומר עליו שהוא לא מבין בספורט. שהוא קואוצ'ר. ומה עם קצת רספקט, אפילו אם הדברים נאמרו בציניות או בחצי הלצה?
ומה היה קורה אם הפועל ת"א היתה מנצחת ועולה לגמר על חשבון אילת? גם אז קטש היה קוסם? ואולי הקוסם, מתו הזדהות, חושב שיש להגן על כבודם של קוסמים באשר הם, בכל שעה ובכל רגע? ואם אילת תפסיד ב-20 הפרש באיזה משחק באותו ערב שנופל על מפגש נוסף בין הפאנליסטים, האם ישאג האריה ויתבע את עלבונו?
וממתי פוהורילס הוא פרשן כדורסל?
אולי מאותו רגע בו גם אלי אוחנה ובוני גינצבורג מדברים על כדורסל, ומליניאק מנסה להסביר מה קרה בסופרבול, ובסיום אותו אייטם מודה שהוא לא מתחבר לפוטבול. ומה לעשות, עדיף שהוא ידבר על זה, יען פרימו-ברקוביץ'-שליימ'ה לא יודעים אפילו מי נגד מי ולמה משחקים את המשחק המוזר הזה.
ומדוע הכל נראה כל כך מרוחק ולא ססגוני כשמדובר בשידורי ערוץ 1? ולמה בערוץ הספורט מושכים בכוח למטה, במקום להמריא ולבדל את עצמם?
זאת ועוד: אחרי שהריצו את אוחנה ונמני לתפקיד מאמני נבחרת הביפ המיותר, עכשיו שולפים את רבי פנחס הגרשוני, היושב איתם באותו אולפן חדשות לבקרים, ומריצים אותו, באחד האייטמונים, לתפקיד מאמן נבחרת הכדורסל. ספק, אגב, אם הרב עצמו מעוניין בזאת. ובעיקר – אם גרשון לא היה מככב בתקשורת בשנים האחרונות אלא עוסק בפרויקטים של נדל"ן נניח, או בענייני השקעות רחוק מאולמות הכדורסל והאולפנים המחוממים, גם אז היו ממהר פרימו הצעקן לנקוב בשמו כמועמד מוביל ומתבקש?
קשה, קשה.
והיות שאלה הם פני הדברים, ופני הדברים בדיוק כאלה, ובאמת שנעשה קשה לשאת את הברדק הזה ולהישאר אדיש, הריני להודיע ללא שמץ של היסוס כי אני אורז את רעיית הנשיא, ולמען האמת היא אורזת אותי, ואנחנו ממריאים לראות את דפש מוד בפראג ולהסתובב קצת ברחובות-הכרך הצ'כי.
רשמית, סופית וחד משמעית.
