הווווו, הנה עוד אחד מאותם שחקנים שבאו מבחוץ וקבעו את ביתם בישראל. נעריכם מאוד על כך שהרי ארץ זבת חלב ודבש הינה, אבל בו זמנית אדמתה ספוגת דם ומלאת סימני נפילות של טילים ורקטות משלל סוגים מתוצרת סין, רוסיה ומי לא.

אנדריי זלינבבא (יליד 1972, 2.04, פורוורד), או באיות הנכון שלו זלנבבא, הגיע לישראל בזמנו לא פחות ולא יותר כמי שמסומן להיות יורשו החוקי

של ברד ליף המופתי. זה קרה אי-אז בגליל, בעונה האחרונה של ליף בקבוצה, קצת לפני שעזב למכבי ת"א. המאמן היה רבי פנחס הגרשוני שאז עוד קראו לו סתם ככה פיני גרשון, בפשטות.

אלא שבאותו זמן זלנבבא הגיע על תקן זר, והתברר מהר מאוד שיש פוטנציאל אבל ספק אם הוא יכול לתפוס משבצת של זר בטרום עידן הבוסמנים וכשכל קבוצה רשאית לשתף שני זרים בלבד. זה נראה כמו לוקסוס גדול מדי ויצא מכל הסיפור שזלנבבא נפלט מהקבוצה והתגלגל לשנתיים בליגה השנייה עם הפועל עפולה ומכבי נתניה. עם שתיהן, אגב, רשם עלייה לליגה הראשונה.

עם הזמן קיבל אזרחות ישראלית ומיד אחרי השנתיים האלה הצטרף למכבי ת"א כישראלי. אז גם עמד לראשונה בפני מאסות המדיה שמרוכזות
בתל-אביב-הכרך והתברר כי מדובר בבחור טוב לב, חברותי, ידידותי לעילא וגם דובר עברית שהלכה והשתפרה עם הזמן. פשוט בחור נהדר. רק מה – בכדורסל הוא לא ברמה של מכבי ת"א, מה לעשות, והפתיע לרעה החבר וינקו ילובאץ, מאמנו אז, ששיחרר משפט כל כך מרושע ונבזי כפי זלנבבא באחת ההזדמנויות, שפשוט חבל לחזור עליו שוב על אף יצר הסקרנות והמציצנות. מי שיודע – יודע. מי שלא – עדיף ככה.

זלנבבא, שמשמעותו סבתא ירוקה בשפת אמו (סוג של סרבי-בוסני, או בוסני-סרבי במקור, לך תדע מה קרה שם בדיוק), היה שותף לזכייה של מכבי בדאבל בעונת 1997/98, אבל העונה ההיא בה התייבש ישבנו עד מאוד ועד בלי ועד אין קץ החזירה אותו אל נקודת הפתיחה שלפיה אף קבוצה מליגת העל לא מאמינה בו מספיק. הוא המשיך במכבי ת"א גם בעונה הבאה, אבל פחות או יותר עם הגעתו של גרשון שהחליף את יורם חרוש, עזב זלנבבא ונאלץ לרדת שוב אל הליגה השנייה והפעם לאליצור ראשל"צ. לא הולך לו עם הגרשוני, מה לעשות.

רחוק מאור הזרקורים גם הספקנו לשכוח עד כמה נעים הליכות הוא זלנבבא, אותו בחור צעיר שהגיע כסוג של פליט מאזור בוסניה הלומת הקרבות, והוא מצא בית באליצור קרית-אתא/מוצקין. האיש שיחק בה במשך שלוש עונות רצופות (1999-2002), כשגם כאן הוא שותף לעלייה לליגה הראשונה.

ואז הגיע הרגע הגדול ביותר בקריירה שלו: בביקור תמים עם הקבוצה שלו ביד אליהו בעונת 2001/02, היה הסבתא הירוקה שותף למשחקי השיא של קרית אתא בתולדותיה, כשזו ניצחה ביד אליהו את מכבי ת"א על פארקריה, מקדונלדיה והאפמניה הרבים. וכן, גם גרשוניה. הווווו, כמה צהל ודאי זלנבבא בתוך-תוכו. נקם את נקמתו ברב – לא נכחיש זאת. הוא ואריק קמבל ושרון אברהמי וכמובן גם 'וכולנו'-אור-איתן, שהרביץ משחק נאה כרפאל במיוחד.

זלנבבא עוד הספיק לשחק עונה אחת בצרפת עם אברו בליגה השנייה – שהרי איש של ליגה שנייה הינו – חזר הביתה, הרביץ תורה כשחקן אשקלון, חיפה/נשר, רמת גן ובעונות האחרונות הוא פעיל ב . . . לא חשבתם אחרת, הליגה השנייה. התחנה האחרונה שלו שם היתה אליצור יבנה ונכון לעונה הזו הוא משחק במכבי שהם מהליגה הארצית. ויותר מכל, לא נכחיש זאת, מעניין אם בגילו המתקדם שיערו עדיין שחור כעורב כפי שהיה כל השנים.

הוא נשוי לישראלית, חי ברמת גן-העיר ובין השאר מאמן קבוצות ילדים בבית הספר לכדורסל של עירוני רמת גן. סמל ומופת לתהליך קליטה מוצלח. היידה, אנדריי, חנכת את האות ז' ב'זה א-ב של כדורסלע-האתר'. סוף-סוף יש לה מישהו להתגאות בו. נשתדל לסדר לך עוד חבר כאן מתישהו, שלא תהיה בודד.