טוב לב נשקף מעיניו של ניצן חנוכי, הגארד של בני השרון, שעה שהוא מביט אל המראיין התורן. טוב לב נשקך מהן גם שעה שהוא עוצר למיד-ריינג' ג'אמפר, יא אולוהים על הביטוי, או מקשיב קשב רב להוראותיו של אפי בירנבוים. לא הכרנו מעולם, אבל הדברים ברורים מאליהם: חנוכי הוא בחור טוב, חבר טוב, תלמיד טוב, שחקן טוב, איש טוב. אי-אפשר אחרת, ואחרת אי-אפשר. פשוט רואים את זה עליו.

מה יש בו ככדורסלן? הווווו, זאת לא לגמרי נדע לאבחן, למען האמת. קצת צנום מדי, לא גבוה במיוחד, לא אתלטי מדי, אבל נחוש וממוקד. יודע מה רוצים ממנו ומה הוא רוצה מעצמו. ואולי מעל לכל דבר אחר, הוא מסור לקבוצתו, שומר נהדר, משחק עם ראש על הכתפיים ולא עם ראש ברצפה. ודאי היה מתפחלץ ומתפחם כאחד אם היה שומע, שבכוונתנו להשוות אותו ולו במשהו לדורון שפר העילאי. במה בדיוק? וואלאק, לא נדע בדיוק. אולי ברוגע ובאינטליגנציה שהוא משדר, שעה שהוא נוכח על המגרש.

עשה סימנים של שחקן בהתהוות כבר בנוער במכבי רעננה, ואחר כך גם בנבחרת הנוער ובנבחרת תיכון מטרווסט, איתה זכה באליפות הארץ ב-2004, כפי שפורסם לא-בלעדית ביומן הכדורסל
המסורתי באותה שנה. אחר כך, כל הדברים הטובים שלו באו לידי ביטוי גם בנבחרת העתודה תחת יעקב ג'ינו שהגיעה למקום רביעי באליפות אירופה 2005.

מנהיג שקט? אם נחיה גם נראה, אבל יש לו כל הכישורים לכך. עוד יבוא יום והוא יהיה האיש ללכת אליו. וכשילכו אליו פעם אחר פעם וההגנות יצרו את צעדיו, ואף את צעדיו יצרו, סמוך על סמוך שחנוכי יידע בדיוק איך ומתי ולמי להוציא כדורו להשאיר לזריקה חופשית. מפה לשם ומשם לפה, הרביץ שיא קריירה נגד אשקלון עם 29 נקודות לקראת סיום עונת 2007/08 בליגת קזינו.

לא נסתיר את חיבתנו אל הבחור השתקן יחסית, נעים ההליכות שקסם אגדות בעיניו. בעל מסור יהיה ואב גאה לילדיו, זאת נדע כבר עכשיו. רואים לו על הפנים, רואים לו.