אומרים עליה שהיא משהו-משהו. ברוב המשחקים, עם זאת, היא משאירה בעיקר רושם סולידי. אולי קצת יותר. בחורה חכמה, נתקשה להכחיש זאת, וגם שחקנית שמבינה עניין ורואה מגרש כמו שצריך. אבל רק במקרים מאוד-מאוד מועטים נפלנו מהכסא. מצד שני, חובה להודות ולהצהיר כבר כאן: מתים על התרומה שלה בריבאונד ביחס לגארדית. הלוואי על יותם הלפרין להיות כמותה בתחום הזה.
סלווין היא אחת מהבוגרות המצטיינות של מכללת פיטסבורג בכל הזמנים, מספרים אלה שיודעים לספר. התחנה הראשוונה שלה כאן היתה הפועל חיפה/מוצקין, ובעקבות ההצלחה שלה היה ברור שתיחטף על ידי אחת משתי המובילות כאן. זו של ראש העיר, או זו של המאמנת שתמיד מאמנת.
והיא הגיעה, חשבתם שלא? ואפילו לשתיהן. קודם לרמת השרון ואחר כך גם לרמלה, שם היא משלימה שתי עונות רצופות. באמצע, בין לבין, כאילו על ידי סעיף צינון בלתי נראה, היא עברה לעונה אחת עם בשיקטאש בטורקיה. ראתה שבכלל לא משהו שם, כנראה, וחזרה לכאן. ובעצם, אם לשפוט על פי המספרים שהעמידה באיסטנבול, אולי דווקא הטורקים הם אלה שראו שסלווין היא זו שלא משהו בכלל.
כך או אחרת, אחרת או כך, יש לה כבר חתיכת רזומה בכדורסל הישראלי ורוב המאמנים מתמוגגים ממנה, אז גם כדורסלע-האתר ייאלץ לרדת מהעץ הגבוה שעליו טיפס ולהודות, אפילו בחצי פה, שלייני סלווין היא כנראה שחקנית גדולה. כנראה, כי יותר מדי שעות צפייה וקילומטרז' של כדורסל נשים אין על המד שלנו.