הבה נעניק כבוד לג'ניפר פליישר, עלמה יהודיה ילידת 1984, 1.95 גובהה בניגוד לכל אגדה ומעשייה על בני ובנות העם היהודי הנוטים לקוצר קומה. גברת צעירה זו מתקשרת אוטומטית לבוב פליישר, אשר אי-אז בימים, שזו הגדרה אחרת במקרה הזה לשנות השבעים במאה שעברה, שיחק הן במכבי ת"א והן בהפועל ת"א. במלים אחרות, היא בתו, נו.

נולדה בניו המפשייר ושיחקה במכללת פנסילבניה במשך ארבע שנים עד שיצאה משם כבוגרת לימודי הנדסה ב-2006. גם יהודיה, גם חכמה, גם גבוהה, גם מחזיקת שיא הריבאונדים לעונה אחת בתולדות ה-IVY ליג כשחקנית פנסילבניה. וזה נאה.

רמת השרון, אלא מה, עטה עליה כמוצאת שלל רב וכללה אותה כאחת משחקניותיה כבר בעונה שלאחר מכן. ומאז, איך לומר, פליישר באה והולכת, הולכת ובאה, ומנסה להרכיב קריירה מקצוענית מכובדת ברחבי אירופה וגם בנבחרת ישראל עברה – לא נסתיר זאת, אף לא נעלים.

אחרי עונה אחת ברמת השרון ולצרכי עבודה, יש להניח ואף להניח יש, אפשר היה למצוא אותה בזו אחר זו בדקסיה מבלגיה, אורנבורג מרוסיה, קייב מאוקראינה וגדיניה מפולין, לפני ששבה אל ארץ החום והלחות והאלטעזאכן שמזמר לי מתחת לחלון לפחות שלוש פעמים ביום אפילו שכבר 2010. ושוב, לרמת השרון.

אומרים האומרים ומספרים המספרים שגם במכבי אשדוד היתה. וכל זה בתוך שנתיים. אכן כי כן, שש קבוצות בתוך שנתיים. פלא שאיבדנו פוקוס לגביה?

עכשיו, נכון לשעת כתיבת השורות (אפריל 2010) היא בסלובקיה, מספרים, למרות שסביר מאוד להניח שקשה מאוד למצוא נייס ג'וייש גאי נעים הליכות. חזרי הביתה, עלמה גאה.

מעצם גובהה היא פחות או יותר הסנטרית האמיתית היחידה שהיה לנבחרת ישראל להציע בשנים האחרונות. פיזית וגדולה היא נאלצה להילחם בגויות הפיזיות והגדולה ורחבות אף ממנה. ואיך לומר זאת – פעם יכלה להן, ומן הסתם פעמיים לא. אבל בוא ניתן כבוד: בעונת 2007/08, כששיחקה עם הקבוצה הבלגית שלה עשרה משחקים יורוליג, הורידה 9.1 ריבאונדים למשחק, נתון שהתברר בסופה של העונה כשני בטיבו מבין כל השחקניות. הרביצה גם 11.7 נקודות ב-30 דקות, אגב. מכובד. ביותר, אפילו.

תשב הגברת איתנו כבעלת ערך משל עצמה, ונקווה לראותה במהרה בימינו חורשת שוב בצבע בשלל אולמות ליגת קזינו.