בגדול, ג"ג זה ברור. במקום לומר ולכתוב בכל פעם מחדש גלבוע/גליל, או לטעות בכל פעם מחדש עם גליל/גלבוע, בא הפיתרון הקל של הג"ג.
ומאיפה הגיעו ההפקות והאירועים? זה קרה בתחילת עונת 2009/10 כשהקבוצה אותה אימנו אז עודד קטש ועוזרו ליאור ליובין (לימים ל"ל, המאמן את ג"ג) החלה להראות כדורסל יפה וגם תכליתי.
לא סתם משחק כדורסל אלא מופע מהנה, בידורי כמעט, שבו מרביץ ג'רמי "סרינה וויליאמס" פארגו הטבעות מרהיבות, אלישי כדיר חג בצבע וקולע באחוזים מצוינים, דגן יבזורי ואייזיה "הברבור" סוואן ממטירים שלשות והיידה-גוני, גל מקל, דיון דאוול וכמובן הגדול מכולם, בריאן רנדל, עושים כל מה שצריך. ממש אירוע זה נעשה, וההפקה היתה משובחת, נתקשה להכחיש זאת.
כבר בשלב מוקדם של העונה חזה נשיא הסיפרה באופן ברור וחד משמעי, שהקבוצה הזו תזכה בתואר כלשהו, אחד משניים, כמובן: גביע או אליפות. מהגביע הודחה ג"ג הפקות ואירועים בידי ברק נתניה, אבל סיימה את העונה עם תואר אלופת המדינה, כשהיא מוכיחה עיקשות ונחישות אל מול האויב ואף לא סימני רכרוכיות קלים האופייניים יותר לגאסולינה.