שמתי לב שלאורך כל הקריירה העיתונאית שלו אביב לביא, אחד המנומקים שבפרשנים, מקפיד על רוח שונה לגמרי מרוב אנשי המקצוע והכותבים. אצלו, גם אם הוא מנסה להיות מאוד ביקורתי, שום דבר לא מאוד נחרץ ומכסח, הכל בטוב טעם ובזהירות מנומסת גם אם תקיפה. תמיד נדמה לו.
למשל: נדמה לי, שפיני גרשון ייטיב לעשות אם יחמם את סיר המרק עוד כמה דקות, אחרת ייתכן שהמרק יהיה תפל. נדמה לי, שעדיין לא ראינו את המיטב מעודד קטש המאמן, להבדיל מעודד קטש השחקן, שנדמה לי שהיה אחד בדורו. כן, כזהו אביב לביא. כמעט אמרתי לביא-שלנו, אבל בואו לא נגזים.
