אחחח, אחד הכיפים הגדולים. בכל מקום בו עבדתי וכתבתי (למעט טורי סיפרה בסלע שם עמד העולם מלכת וכל החוקים למיניהם קפאו ונדמו), אף פעם לא היה מקובל לחלוק חוויות, רגשות ובעיקר אהדות. בארץ באמת שאין לי שום קבוצה אהודה, תיפח נפשי אם אני משקר. אבל באירופה, תמיד אהבתי את פילזן ואת טרוויזו ואת בולוניה. וכמובן שגם את רוז'ה פדרר. אז היות שכדורסלע הוא בעיקר מקום לפורקן מכל מיני סוגים בסופו של יום, החלטתי שכאן לא חייבים להסתיר שום דבר. להיפך, לחשוף, לגלות, לנפנף בפרהסיה ובגאווה רבה. מכאן נולד רוז'ה-שלנו המופתי. היידה, היידה, היידה רוז'ה-שלנו!