יצוג נדיר מאוד ניתן כאן לדמות כלשהי מהענף-שאין-לנקוב-בשמו, אבל אין מה לעשות, נתקשה להתכחש: כשהאיש הזה מדבר ב"יציע העיתונות" כדאי מאוד להקשיב, ולא בגלל שיש בדבריו איזשהו טעם יוצא דופן (כי בדרך-כלל אין), אלא בגלל שלפעמים, ככה מבלי להרגיש, מתפלקת לשליימ'ה איזו פנינה או מרגלית קורעת שאין עליה ועליה אין.
מנהג קבוע עשה לו שליימ'ה כשהוא פותח את לועו, והוא לחזור בסוף דבריו על המילים בהם פתח את המשפט.
הנה דוגמא קלאסית: "לא עמדת בתור, לא עמדת", סנט שליימ'ה ברון קופמן באחת התוכניות. העניין חוזר על עצמו גם כשהאיש מפרשן משחקים: "הוא לא יודע למסור, הוא לא יודע"; "אין לו מושג, אין לו". עזבו אתכם מבני טיבוגה למיניהם. שפיץ אמיתי הוא שליימ'ה.
אמנם בינינו לבין ענף הביפ או נציגיו אין דבר וחצי דבר, אבל סגנון זה מופלא כל כך עד שמפעם לפעם, יו נואו, תוכלו למצוא הוקרה לסוג ביטויים אלה גם בכתבי כדורסלע השונים.