אחד השחקנים היותר רובוטיים שפגשנו כנראה, עם אותן תנועות ואותם מובים שממשיכים להפיל בפח שחקנים שוב ושוב. דרור תמיד נראה יותר ותיק ועתיק ממה שהוא באמת, אולי זה מצחו הגבוה, אולי פניו הרציניים תמידית. עושה רושם, עם זאת, שהקווים המשיקים התחברו סוף-סוף ועכשיו הוא נראה בדיוק כפי גילו.
מקצועית, אם האיש הזה היה משחק 40 דקות לערב הוא היה כנראה מלך החסימות של הליגה עשור ברציפות. העיתוי שלו לחסימה פנטסטי, אבל הניתור לא מי יודע כמה. גם במגבלה הזו הוא הצליח לחסום לא פעם זרים הדורים ומכובדים, ועל כך מלוא הכבוד לו.
הוא מהסוג המתפתל. מאלה שמקבלים כדור בצבע, עושים הטעייה לפה, הולכים לשם, חוזרים מכאן ומניחים את הכדור בחישוק באחוזים טובים. פה ושם יש לו גם צ'אקה נאה כרפאל מחצי מרחק, אבל עם השנים הוא אהב לשחק כמה שיותר קרוב לטבעת. צודק, יש יותר סיכויים שזה ייכנס פנימה.
כהן הוא תוצר של מחלקת הנוער של מכבי ת"א ועשה חתיכת קילומטראז' ברחבי הארץ, כולל מכבי רמת גן, מכבי ירושלים, מכבי רעננה ואולי עוד, אבל גבעת שמואל היא המקום שלו. באיזשהו שלב, הוא נעצר שם, מצא בית חמים ונעים ושיחק עוד עונה ועוד אחת לגמרי בלי קשר באיזו ליגה מדובר.
פעם, מזמן, כשעוד היה צעיר ויפה, נבחר לתגלית העונה. אבל זה באמת כבר היסטוריה, שהרי זהו - כבר פרש - והימים היפים בהם היה מצחו גבוה פחות כבר מאחוריו.
אהה, ועוד משהו: רוצים סקופים על מכבי ת"א? דרור כהן הוא האיש. חבר קרוב של קטש לאורך כל הקריירה, סביר להניח שגם היום. משמש כיום כעוזרו של אורן אהרוני בגבעת שמואל.